האיש החזק של המפרץ: מוחמד בן סלמאן משנה את כללי המשחק | ד"ר ענת הוכברג-מרום

הצהרותיו של הנשיא דונלד טראמפ ביום שלישי שעבר בנוגע ל"השתלטות" ארה"ב על רצועת עזה ממשיכות לעורר סערה ברחבי ארה"ב לצד זעם ותדהמה בעולם הערבי והמוסלמי. לצד הבטחתו כי "עזה תהפוך לריביירה של המזרח התיכון" ורמזיו שעל פיהם מצרים וירדן – חרף התנגדותן הנחרצת – יסכימו לקלוט פליטים פלסטינים מעזה, הוא אף טען בהתרסה כי ריאד אינה דורשת הקמת מדינה פלסטינית במסגרת הנורמליזציה עם ישראל.

על רקע זה, ולאחר שדחה בתוקף את טענתו של נשיא ארה"ב, משרד החוץ הסעודי מיהר לפרסם הודעה נגדית שהדגישה את עמדתה הנחרצת והבלתי מתפשרת של הממלכה בסוגיה זו. לא רק ש"השגת שלום צודק ובר־קיימה אינה אפשרית בלי שהעם הפלסטיני יממש את זכויותיו הלגיטימיות", טוענת ריאד, יורש העצר מוחמד בן סלמאן אף חזר והצהיר כי הנושא אינו נתון למשא ומתן.

מבחינתו, סעודיה "תמשיך במאמציה הבלתי פוסקים להקים מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים ולא תסכים לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל בלעדיה". כל זאת, בעודו מעדיף נתיב דיפלומטי על פני מאבק צבאי וחותר לממש את הנורמליזציה עם ישראל, לצד ברית הגנה נפרדת עם ארה"ב, שיסייעו בשדרוג מעמדה האזורי והגלובלי של ריאד.

זאת ועוד, על רקע תמיכתו של כ־72% מהציבור בישראל וממשלת נתניהו ב"תוכנית הטרנספר" של טראמפ, והצעתו הפרובוקטיבית של ראש הממשלה שפורסמה השבוע בערוץ 14 – להעביר את האוכלוסייה מעזה לערב הסעודית ו"להקים על שטחיה הנרחבים מדינה פלסטינית" – נזעקו ראשי הממלכה הסעודית. יחד איתם גינו מנהיגי מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, עיראק, קטאר וכווית באופן פומבי את עמדת ישראל.

גירוש/עקירה בכוח של כ־2 מיליון פלסטינים מעזה, מהווה, בראייתם, מהלך אנטי־מוסרי והפרה בוטה של החוק הבינלאומי. היינו, צעד הרסני שמעורר תסיסה רבה תוך ערעור הסטטוס־קוו והיציבות האזורית ונתפס כאיום ביטחוני קיומי ואף כ"עילה למלחמה", בעיקר בעיני קהיר ועמאן.

ריאד טוענת גם שההצהרות בתקשורת "מסיטות את תשומת הלב מהפשעים המתמשכים שביצע הכיבוש הישראלי נגד האחים הפלסטינים בעזה, לרבות טיהור אתני".

כל זאת, נוסף על כך שהמדיניות האזורית החדשה שמכתיב הממשל האמריקאי ושישראל מאמצת, כופה עליהן בכוח ושלא בצדק הסכם שלום שאינו תואם את האינטרסים שלהן. לא בכדי על רקע זה הודיעה מצרים כי תארח פסגת חירום ב־27 בפברואר שתדון "בהתפתחויות החדשות המסוכנות".

פרט למתיחות הרבה שנוצרה באזור, לראשונה מאז פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר נוצרה חזית של מדינות ערב בהובלת ריאד, שדוחות את תוכנית טראמפ ושמתמודדות דה־פקטו עם הצורך להציג תוכנית מעשית חלופית ליישוב הפלסטינים ושיקום רצועת עזה ב"יום שאחרי". בתוך כך נדמה שנרמול יחסי סעודיה־ישראל, לפחות לעת עתה, איננו בראש סדר העדיפויות של ריאד.

התנגדות להכרה בישראל

התבוננות מקרוב אף מראה שכ־74% מהציבור הישראלי מתנגדים לתהליך הנורמליזציה איתה שכולל הקמת מדינה פלסטינית, וכ־50% מעדיפים שישראל תשלוט ברצועת עזה, כפי שעולה מסקר שערך מכון PEW בחודש מאי 2024. בראייה סעודית, היחסים עם ישראל היו מאז ומעולם עניין טעון ורגיש ביותר.

לא זו בלבד ש"יוזמת השלום" הסעודית מ־2002 נתפסה כאקט סימבולי בלבד שנועד לרצות בזמנו את ארה"ב, בית המלוכה בריאד – פרט לרגישות הרבה בסוגיית השליטה באל־אקצא – נמנע עד כה מהתערבות במאבק ישראל בחמאס, ובכלל בסכסוך הישראלי־פלסטיני.

סקר דעת קהל שערך מכון WINEP בדצמבר 2023 מראה כי רוב עצום של 96% מהציבור הסעודי התנגד ליחסים בין ישראל לעולם הערבי. כמו כן 68% התנגדו להכרה סעודית בה – רמת ההתנגדות הגבוהה ביותר לנורמליזציה שנרשמה מאז 2016 – כפי שעולה מסקר של מכון דוחא שפורסם בינואר 2024.

התבוננות אסטרטגית רחבה מראה כי מעבר להיותה יצרנית הנפט השנייה בגודלה בעולם (האחראית ל־12.9% מהייצור העולמי) והכלכלה הגדולה והחזקה ביותר במזרח התיכון (תמ"ג של 1.083 טריליון דולר ב־2024), סעודיה נהנית כיום, בין השאר, מחידוש קשריה עם איראן וקטאר וכן מיחסיה החמים עם טורקיה. במסגרת הסכם בשווי של 6 מיליארד דולר, ריאד צפויה לרכוש ספינות מלחמה, טנקים וטילים מאנקרה.

עוד מסתבר כי בן סלמאן, שנהנה מפופולריות רבה מבית, נחשב בשלוש השנים האחרונות למנהיג הכריזמטי והנערץ ביותר בעולם הערבי, המחוזר על ידי רבים ממנהיגי העולם (דוגמת נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין לצד ראשי חברות טכנולוגיות ותאגידי הייטק עולמיים). וכך, אף שאינו מתעניין באופן אישי בפלסטינים, הוא מודע היטב לתמיכה הרבה שלה הם זוכים מצד הציבור הסעודי, הערבי וזה המוסלמי, וכן לכך שהקרבתם לטובת נורמליזציה עם ישראל מהווה התאבדות פוליטית וסיכון משמעותי ליציבות הממלכה.

עם זאת, ואף שהבטחה לכינון הסכם שלום סעודי־ישראלי טומנת בחובה לא מעט הזדמנויות אסטרטגיות, על פניו נראה כי דווקא כעת – במיוחד נוכח היחלשות איראן, הציר השיעי והשפעתם במזרח התיכון – מדובר בהזדמנות עבור בן סלמאן לגלות גמישות ומנהיגות ולנקוט עמדה פרגמטית ופרו־אקטיבית.

היינו, לתמרן בין שלל שחקנים ועמדות מנוגדות, למנף את הסנטימנט הפלסטיני ולהוביל מהלכים בינלאומיים שיתרמו לביסוס מעמד הבכורה של ריאד במזרח התיכון לצד תדמיתו העוצמתית.

שילוב בין "יוזמת השלום הערבית" ועמדתו האסרטיבית לבין שלל השינויים שמתחוללים לאחרונה באזור, לרבות הפיחות שחל במעמדה הגיאופוליטי של ארה"ב, מעצימים את עמדת ההנהגה הסעודית מול הלחץ האמריקאי. כל אלה מאפשרים לבן סלמאן להוביל דיאלוג קונסטרוקטיבי וחזית קולקטיבית כאמור, שתגן על האינטרסים של סעודיה, של מדינות ערב, ובהן מצרים וירדן, וכן של הפלסטינים.

מינוף הון גיאופוליטי

יתרה מכך, ייתכן שדווקא על רקע מורכבות ונפיצות המשבר האזורי שנוצר, יחסיו הקרובים עם טראמפ והצורך של וושינגטון בשיתוף פעולה עם ריאד, יורש העצר יוכל למלא תפקיד חשוב בעיצוב המזרח התיכון.

הבטחתו להשקיע בארה"ב 600 מיליארד דולר בארבע השנים הקרובות (בין השאר ברכישת מערכות נשק והגנה אמריקאיות), שבאה בעקבות הכרזת טראמפ על סעודיה כיעד מרכזי במדיניותו הכלכלית והדיפלומטית, עשויה להוביל למציאת פתרון יצירתי וקידום מתווה מדיני פרגמטי לסוגיה הפלסטינית.

כמו כן, על רקע מעמדה בעולם המוסלמי והיותה בת בריתה האסטרטגית החשובה ביותר של ארה"ב במזה"ת, סעודיה היא גם המדינה היחידה שנמצאת כיום בעמדת מפתח אסטרטגית דומיננטית וחזקה בפוליטיקה העולמית וכן בכלכלה ובשוק האנרגיה הגלובלי – שיכולה לקיים משא ומתן "בגובה העיניים" עם טראמפ, שיוביל לבלימת תוכנית הטרנספר.

קשרים, עמדות ומהלכים אלה אף צפויים לסייע לשניים לקדם הבנות משותפות והסכמים ביטחוניים, כלכליים וטכנולוגיים שונים (כגון, בתחום אבטחת הסייבר, חדשנות או אנרגיה ירוקה), גם בלא שיתקיים תהליך נורמליזציה רשמי עם ישראל.כך או אחרת, קידום חזונו הגלובלי של בן סלמאן (Vision 2030) והקמת מגה־פרויקטים כלכליים (דוגמת העיר NEOM) אינם תלויים בכך.

הפחתת תלותה של סעודיה בהכנסות מנפט (היא מחזיקה ברזרבות הנפט הגדולות בעולם ומפיקה כ־3 מיליון חביות ביום) ומשיכת השקעות זרות, וכן עשרות מיליוני תיירים מדי שנה לאירועי תרבות וספורט בינלאומיים (כגון, אקספו 2030 והמונדיאל 2034) – תלויים במידה רבה ביציבות האזורית וכן בקשריה עם ארה"ב.

אין ספק אפוא כי מינוף ההון הגיאופוליטי, הכלכלי והאנרגטי הסעודי עשוי לתרום רבות ליצירת מציאות מזרח־תיכונית חדשה לצד תנאים ונסיבות גיאופוליטיות שטרם הכרנו. תנאים ונסיבות שעשויים להוביל בעתיד להבשלת תהליך הנורמליזציה בין סעודיה וישראל.

הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
tguvot@maariv.co.il