ההסתערות של ממשלת נתניהו ושותפיו לפשע על הדמוקרטיה הישראלית נמשכת בכל תחום, והיא עיסוקם ומטרתם העיקרית של כל משרדי הממשלה. הניסיון לחסל את בג”ץ נכשל בשלב זה, והניסיונות לעקוף אותו נמשכים 24/7. קמפיין הרס משמעותי לא פחות מתנהל נגד עולם התרבות. להבדיל ממערכת המשפט שמנהלת קרב על חייה בגיבוי תקשורתי וציבורי, איש אינו שומע או רואה את קריסת העץ התרבותי אי שם בג’ונגל.
ככלל, בכל תחום שמהדהד קול ליברלי דמוקרטי הומני, צץ האיום הדתי־לאומני ועוקר אותו מהמרחב הציבורי. בעיקר באמנויות, שיש להן תוכן מנוגד לתכתיב הממשלתי. מאז הקמת ממשלת הימין, בייחוד מאז שפרצה מלחמת נתניהו, מוטל עוצר הפקה על יוצרי סרטים דוקומנטריים שעוסקים בסכסוך הישראלי־ערבי, בדגש על כיבוש. יש איזו ישות כמו נעלמה שפועלת מתוככי הקרביים הממשלתיים ועוסקת בטרפוד ההצגה של פרצוף המדינה האמיתי.
ניסיונות להעלאת קמפיין נגדי לחרמות באמצעות פאנלים או הקרנות פרטיות עוברים תהליך טרפוד אלים. כך אסרה משטרת ישראל הקרנת סרט אמריקאי בחיפה, בטענה שהוא “מכיל תוכני הסתה נגד מדינת ישראל וחיילי צה”ל”. לאיסור קדמו הטרדות טלפוניות מצד אזרחים מודאגים שהעבירו את המידע על ההקרנה למשטרה. השוטרים שבאו לאכוף אמרו לפעילים שגם השב”כ בעניין (הוא לא), וההקרנה בוטלה. שלא לדבר על איומים על גופי שידור לבל ישדרו חומרים מסוכנים.
בקיצור, ארור בואך, ג’ו מקארתי. גילוי נאות: אני תקוע עם סרט דוקומנטרי שאין לו שום סיכוי להיות מופק וממומן בישראל. אין טעם לקטר, והדרך היחידה היא לגרד מימון בחו”ל. הבדיחה המרה היא שבעולם הלכאורה ליברלי־דמוקרטי, עצם העובדה שהסרט הוא ישראלי, אפילו ביקורתי, פוסל אותו אצל חברות ההפקה הליברליות בגלל האורח שבו הם חווים את התנהלות ממשלת ישראל וצה”ל בעזה ובשטחים. וכך נדפקים הדוקומנטריסטים משני צידי המטבע הישראלי, חסר הכיסוי וחסר הסיכוי.
זהו רק אחד ממרכיבי העולם התרבותי־אמנותי, שיותר משיש לו כיום ערך תרבותי־אמנותי, יש לו ערך פוליטי, בהיותו מייצג את העולם הליברלי דמוקרטי הומני. זו הסיבה לכך ששר התרבות והספורט דרש משר האוצר לשלול תקציב מהסינמטק בגין הצגת סרטי נרטיב פלסטיני ולכך שחנות ספרים במזרח ירושלים נסגרה בטענות הבל.
ומה אתם יודעים, הם פוגעים גם בהופעות של סטנדאפיסטים. קבוצת פטריוטים מתנדבים הזעיקה משטרה לטיפול במופע שבוחן את המציאות בעיניים ערביות פלסטיניות. “אתה נמצא בבית ואין לך מה לעשות עם הילדים”, קונן סטנדאפיסט חיפאי ערבי. “פשוט התייאשתי. מבחינתי, שיכבשו גם את סוריה, את תוניסיה, את לבנון, אפילו את פלסטין — רק שיחזירו את הילדים לבית הספר”. במשטרה הסבירו כי “מדובר בשמירה על ביטחון הציבור”. מדובר בביטחון הציבור בהנהגה הקיימת.
