בישיבת הקבינט השבוע הקדיש נתניהו פרק זמן נכבד ביותר לתיאורי ההרמוניה הפלאית השוררת בינו לבין הנשיא דונלד טראמפ, לצורך לתחזק את ההרמוניה הזאת ולא לתת לאיש להידחף לאידיליה הזאת עם איזה רעיון זר. מסתמן שזאת אחת המטרות המרכזיות של ראש צוות המו"מ החדש – השר רון דרמר.
בתוך ההגדרה המעורפלת "תיאום מול וושינגטון" מסתתר שילוב של כמה עמדות – כמו בקבוצת כדורגל. בשיח הצמוד והרציף שלו עם שליחו ועם מקורבו של טראמפ, סטיב ויטקוף, ועם בכירי הממשל הנוספים, דרמר אמור לשחק כשוער, כבלם, כמגן ולפרקים – אף כקשר.
גם להגן על האינטרס הישראלי, גם לא לתת לאינטרס זר כלשהו להשתחל אל הדשא, גם להדוף רעיונות מסוכנים וגם לשמור על אותה ההרמוניה שעליה נתניהו מרבה לספר לשרים בפורומים שונים.
העמדה החזקה פחות בצוות הישראלי היא עמדת החלוץ, וזה לא יכול שלא להדאיג את כל מי שמעדיף מציאות על פני אשליה. במשך שנה שלמה, מול הממשל הדמוקרטי הצפוי למדי, ההגיוני והמרובע – היה לישראל הלוקסוס לא ליזום. למשחק החדש שרק מתחיל, מומלץ לגשת עם יוזמה סדורה וברורה, כולל לו"ז מציאותי לביצוע. מי
שחושב שמופע הפרגונים של טראמפ מהווה פוליסת ביטוח ללא הגבלת זמן, עלול להתאכזב קשות בלי האפשרות לבקש תוספת זמן על המגרש.
הנשיא האמריקאי טראמפ, בשונה מעם הנצח, לא מוכן לדרך ארוכה. אצלו "טיים איז מאני" – והמלחמה בעזה ממש לא אירוע יוצא דופן, גם לגביה מבחינת טראמפ הכלל תקף. מה שהלך מול ביידן, לא יילך מול טראמפ, כל שכן, כשמדובר בזמן קצוב של מו"מ על תנאי סיום המלחמה בעזה.
מלכתחילה, בנקודת הפתיחה, הנשיא טראמפ אכן איתנו. אבל לא בכל מחיר וממש לא לנצח. אם יגלה שאין לישראל תוכנית ריאלית שגם ניתנת לביצוע – בעוד שלצד השני דווקא יש מה להציע, יום אחד נתניהו עלול למצוא את עצמו בנעליים של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
חכם, כידוע, לומד מניסיונם של אחרים. כל בר דעת שעוקב אחרי סרט המתח עם פוטנציאל לטרגדיה המתרחש בגזרת ארה"ב־אוקראינה־רוסיה צריך לדאוג ולהסיק מסקנות לעצמו. הזמן הוא הכסף – גם כשמדובר בבעלות הברית, כמו אוקראינה. מה שבראייתו של ביידן הייתה "השקעה ארוכת־טווח לשמירה על ערכי הדמוקרטיה" – מבחינת טראמפ הינו בזבוז כסף שזועק לשמיים ויש לעצור אותו אתמול.
מבחינתו זלנסקי – שקיבל מאמריקה ומאירופה מיליארדים רבים לניהול המלחמה עם רוסיה, ולא ניצח – הוא לוזר ובזבזן. אם הוא בכלל לא יכול לנצח את רוסיה הגדולה וגם לא ינצח אותה אף פעם בשדה הקרב, אלא רק ימשוך את המצב הנוכחי, מבחינת הנשיא טראמפ אין פה שמץ של ספק באיזה צד יש לתמוך כדי לסיים את המלחמה, ובהקדם.
טראמפ, כמו טראמפ, מעריך כסף, זמן ואלה שנתפסים אצלו כחזקים, כ"ווינרים". מי שחושב לרגע שמה שקרה לאוקראינה, לא יקרה לישראל כי זה אירוע אחר – הולך בדרך הלא נכונה.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב
