מנהיג המעצמה החזקה בעולם לבוש בחליפה, התיישב לצד מנהיג מדינה נחושה ומוכת מלחמה, לבוש בבגדים טקטיים. כמה שונים וכמה לא? כשדונלד טראמפ פגש את וולודימיר זלנסקי, כל העולם שמע, ראה ולא הפסיק לדבר על פגישה שלא הייתה כמותה, טונים שלא נשמעו וסילוק מהבית הלבן.
הפגישה ארכה כמעט שעה, כשאנחנו נחשפנו לכמה דקות. היא עסקה בדרך לסיים את המלחמה הארוכה בין רוסיה לאוקראינה, אבל מתחת לפני השטח היא אחת הפגישות הממחישות לנו איך העולם עובד.
מהפכת הבינה המלאכותית זקוקה נואשות למחצבים יקרים ונדירים. באוקראינה יש מלחמה, אבל גם מרבצים עצומים וייחודיים של מחצבים אלו ממש. הטריגר לסיום המלחמה עובר מתחת לאדמה, ועסקה טובה עשויה לסייע. זלנסקי מבין את זה היטב כמו טראמפ. ממה שניתן להבין, שניהם הגיעו טעונים ויצאו נסערים למראית עין. לפעמים בדרך לעסקה טובה דברים מתפוצצים, לפעמים הדרך להסכם נכון חולפת דרך משברים. בשורה התחתונה, המלחמה באוקראינה תסתיים מהרבה סיבות, אז אל תיתנו להופעה לקלקל לכם.
אפשר לומר הרבה ועוד ייכתב לא מעט על נשיאה החדש־ישן של ארה"ב, אבל עסקאות הוא יודע לעשות וכך גם לבעוט בסדר החדש, אפילו בהצטיינות. קטונתי מלחלק ציונים למנהיגי הידידה הקרובה והחשובה למדינת ישראל ולעם היהודי, אבל רוח הבית הלבן תמיד תנצח. השאלה אם היא תתאים גם למקומות אחרים. אומרים שהחזק באמת יודע להכיל ולא מתעצבן, כך שלגעור בראש מדינה עלול דווקא לעשות את ההפך.
זלנסקי הוא איש תקשורת, גם טראמפ. האחד יהודי, והשני מוקף ברבות ורבים מהם, ושניהם עסוקים במלחמות ובסיומן. המחויבות של שניהם היא שכמה שפחות אנשים ייהרגו זה בטוח, אז מה לעזאזל השתבש? כלום, זו השפה החדשה. הסכם המינרלים ייחתם ובהמשך תסתיים המלחמה באוקראינה – אחרי שקיפחו את חייהם מאות אלפי חיילים ואזרחים, עשרות יישובים הרוסים וערים פונו, ומאות מיליארדי דולרים נשפכו לתוך הסיפור. אל תיתנו לאור המצלמות לסנוור אתכם, זה היה שיעור מצולם על הדיפלומטיה החדשה הנושבת בוושינגטון, זה מה יש ועם זה ננצח. אין לנו ברירה.
הכוח מתעורר
אמירת התודה חשובה, היא מביאה נימוס וכבוד ולא פעם מרגיעה את האווירה. זה לא נאמר בפגישה מול המצלמות, אבל גם ביקורת על לבושו של ראש מדינה לא צריכה להיאמר. אוקראינה הרימה דגל אירופי חדש אל מול ארה"ב, לצד איחוד אירופי נחלש. ועדיין, מי שחשב על דעיכת ברית נאט"ו, כדאי שיחשוב שוב. המלחמות באזורים שונים בעולם, גם אצלנו, מולידות בריתות. חלקן מתוכננות וחלקן תוצאתיות, אבל זה מצב חיובי לעתיד אזור השרוי תחת איום.
הבריתות מסיימות מלחמות קיימות או מונעות את אלו שעלולות לפרוץ, מביאות משקל נגדי חשוב אל מול גורמים עוינים וכוחניים, וכך עובד העולם. האירופים עוד יתאחדו אל מול הרוסים, והמזה"ת יעשה אותו דבר מול איראן, כשפחות אנשים עשויים להיהרג כתוצאה מכך. הסחר יוכל להמשיך להצמיח את העולם, ותנועה רבה וחיובית של אנשים תחצה יבשות ולא במנוסת פליטים. עולם של בריתות הוא עולם טוב ובטוח יותר.
מי יזכור את טראמפ מדבר בקול אל זלנסקי שמנסה להשחיל משפט, את הבדלי הגובה והצבע. את הבחור הצנום שנכנס למארב מתוכנן. הימים האחרונים בישראל טאטאו את המפגש הזה יום לאחר שהתרחש, אולם כדאי שנבין כי המפגש היווה שיקוף רנטגן למצבה של הדיפלומטיה בעידן החדש.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה איננה רק נחלתם של שני עמים ותיקים ויריבים, היא נוגעת לאירופה כולה, לצירים המתהווים בעולם בין רוסיה לסין, בואכה אנקרה. היא משפיעה על מחירי האנרגיה כמו על תנועות הסחר. אסור לנו לחשוב שהיא רחוקה ולא קשורה, ולא רק מהסיבה שקהילות ענקיות של יהודים חיות בשתיהן, מחצבים נדירים רובצים בהן, ואחת מהן מחזיקה בארסנל גרעיני עצום ומעורבת במה שנעשה כרגע בסוריה. הכל קשור בכל, ואין להוריד את העין מהכדור.
מטוסו הקטן של נשיא אוקראינה המריא מאדמת המעצמה החזקה בעולם בחזרה לאזור הקרבות. התקשורת עוד הדהדה את המפגש שדעך לתוך תלאות היומיום בעולם, אבל משהו חדש עשוי להתחיל להעיר את אירופה, משהו מאוחד ויציב, לא מתכופף ונאמן רק לעצמו.
הגוש האירופי התעורר להבין כי אין מישהו מעבר לאוקיינוס שיכול לסדר אצלו את הגינה, ולפעמים צריך בחור צנום בבגדים פשוטים וכהים כדי להפיח קצת תקווה בכלי עבודה ישנים ומאובקים. החדר הסגלגל שמספק חיוכים ולחיצות ידיים נתן ביום שישי שעבר משהו חשוב הרבה יותר לעולם כולו, ואולי הרחיק בכך את מלחמת העולם השלישית. כולנו תקווה בצבעי כחול וצהוב.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי
tguvot@maariv.co.il
