משהו: אין דבר עצוב יותר מאשר לראות ברשת את “דף המעריצים הרשמי" של סלב, ולגלות שיש שם רק 80 עוקבים.
הדגל והתקנונים
אדם אחד עשה דבר יפה. על השטח הפרטי שלו בכפר שמריהו הוא תלה דגל ישראל ענק. “הופה הופה", קפצה המערכת המזנקת תמיד ממקומה במקרים שיש בהם חשד משמח לעבירה על רקע ציוני, “רגע אחד. שאלת? קיבלת רשות? האם ועדתנו דנה באיזו מוועדותינו צריך לדון בזה לפני שדנים בזה?".
הדגל היפה והאיכותי גם עלה המון כסף, שהאיש שילם ממקורותיו הפרטיים בלי להגיש קבלה על “1 דגל ישראל ענק לצורכי עידוד, כולל תורן לצורכי נפנופו". אין לו עמותה, אין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. זה לא כסף שהגיע מהאיחוד האירופי, או מתרומות ומעשרות מארצות הברית. המאורע זעזע את המערכת עד כדי כך, שחוגי אוהדי המשפט והשירותים החשאיים שואלים: הכיצד?
יוסר הדגל! פקדו המנהיגים המוניציפליים. האיש ניסה לערער לבית המשפט, אבל השופט, שכנראה לא מעודכן בכלל, פסק ש"בנייה שכזו דורשת היתר לפני ההקמה ולא לאחריה. אין להפוך את סדר הדברים החוקי - קודם מקבלים היתר ואז רק בונים". האיש התבקש להסיר את הדגל ואת התורן.
איש יקר, אתה לא מבין שעשית הכל בסדר, רק דבר אחד עשית לא בסדר: הדגל לא נכון. אם היית מניף דגל אש"ף, הכל היה בסדר. אפילו אם היית מניף דגל ענק של ישראל, ורק מוסיף לו כתובת: “חובה להתנגד לדיקטטורה", הדיקטטורה לא הייתה עושה לך כלום, והכל היה בסדר. הדגל היה מתנופף שם בראש התורן עד היום.
כדי להצדיע לו, וכדי שגם אתם תוכלו לעמוד דום ולהצדיע לו, אציין: שמו בועז חיון, גבר צעיר בן 54 שעשה דבר יפה שמתנופף מול הפרצוף של עולם שמאשר רק דברים מכוערים.
חוזרים לבית
איש אחד אמר לאישה אחת: "בואי נחזור אל ביתנו ביישובנו אשר בגליל העליון מדי". האישה שאלה: “ויש בית?". “לא, בעת הזו אין", אמר האיש, “אבל מדינתנו אמרה והבטיחה שהיא תפצה ותשפר ותתקן ותשקם ותשפה, וואו משחק מילים: תשפה בשתפ"ה. לא לדאוג". “יופי", אמרה האישה, “הזמנתי דלת כניסה במקום דלת הכניסה שהופצצה ונשרפה. הכי טוב להתחיל בדלת הכניסה אם רוצים לחזור".
“טוב, זה לא כל כך פשוט, אבל הכל ייפתר בקרוב, כי אגף דלתות הכניסה במנהל השיבה לבתים עם דלתות כניסה נמצא ממש בסוף סגירת התיאום עם משרדי הממשלה הנוגעים בנושא. קצת לא ברור עדיין מהי גזרת האחריות המתאימה לדלת כניסה, ועלתה גם שאלה של ניהול ציבורי תקין המחייבת בירור אם דלת כניסה עם דוגמה שייכת לאותו משרד שאליו שייכת דלת כניסה חלקה, אבל זה יסתדר בקרוב.
פניתי לכל המקומות וגם דרך אמצעי התקשורת שמסדרים הכל ברגע כי פוחדים מהם, וקיבלתי הבטחה שהעניין נמצא בכיוון לפתרון, כיוון שמתכוונים להחריג את היישוב שלנו בנושא פיצוי על דלתות כניסה, כך שלא יהיו עיכובים. הכל יהיה תחת גג אחד. חה, חה גג, זה מזכיר לי. בכל אופן המחלקה המשפטית עובדת על זה בכל המרץ הן במשרדי המועצות הגליליות והן במשרד הראשי בקריית הממשלה בירושלים.
גם מכינים כבר את התשובות לעתירות לבג״ץ שיוגשו הן מיישובים שלא הוחרגו, הן מיישובים שלא הותקפו, והן מאזרחים שדורשים צדק על פי עיקרון שוויוני גם למי שהייתה בביתו דלת אלומיניום במקום דלת רגילה. המדינה לא תפקיר אותנו, אומנם עברו כבר חודשים, אבל כל אחד יודע שאנחנו ממש קרובים לסיום ותוך שנים ספורות נוכל לחזור, ואם יבנו את הבית, גם להתקין בחזרה את דלת הכניסה.
לאור העיכובים חלה שערורייה, ונבחר ממונה על מלחמה בבירוקרטיה, ועכשיו אומנם הדברים נעצרו מעט כי לממונה על המלחמה בבירוקרטיה דרושת תקופה קצרה כדי לבדוק את הנושא לעומק, והוא גם מגייס אנשים לצוות שלו, מה שלוקח קצת זמן, הרי יש לעמוד בתנאי ובכללי המכרז, אבל כל זה יסתיים. האנשים ימונו, ואחרי קורס וימי עיון, וסיעורי מוחות והכנת מצגות, שהיום הולכת צ'יק צ'אק כי יש בינה מלאכותית, יישבו לעבוד ויטפלו בנושא, ונחזור הביתה".
לדבר עם חמאס
רוצים שיחות עם חמאס, אבל בעצם כל הזמן התקיימו שיחות עם חמאס, וכבר ניסיתי לתאר איך זה ייראה. בבקשה שוב: תמלילי ההקלטה מהשיחות המתמידות עם חמאס.
הישראלי: שלום.
החמאסניק: מקסימום הפסקה זמנית עד שנוכל לתקוף שוב.
הישראלי: אה, תהדיה. אני מבטא את זה נכון? תהדיייה?
החמאסניק: אני רואה שאתה נהנה לגלגל בלשון מילה מהאזור.
הישראלי: ובכן, הנה הצעותיי: אתם לא יורים, אנחנו לא יורים, אנחנו מספקים חשמל וכדומה.
החמאסניק: תשכח מזה. אנחנו יורים.
הישראלי: אבל למה?
החמאסניק: אתה צריך להבין שיש אצלנו ייאוש. אנחנו לא מצליחים להשמיד אתכם, וזה יוצר ייאוש גדול. כשאנשים מיואשים, הם יכולים לעשות כל מיני דברים.
הישראלי: האם אנחנו יכולים להסכים שניתן לכם להשמיד קצת?
החמאסניק: זהו, אני מודיע על כישלון השיחות באשמתכם. העם הפלסטיני לא יסתפק בהשמדה חלקית של הישראלים.
הישראלי: בסדר בסדר, שב, אל תלך.
החמאסניק: אתה לא תבין את תחושת ההשפלה של הפלסטינים והערבים. מתי רציתם להשמיד עם ולא הצלחתם במשך מעל 70 שנים?
הישראלי: לא נוותר במאבקנו לשלום. אנא, אמור, איך נצליח בעסקה?
החמאסניק: אני מציע שנצא מכאן בהכרזה שהגענו להסכם: אתם נותנים לנו להשמיד אתכם במגוון שיטות אכזריות בלי להפריע. זה ייקח כמה שנים כי אתם כבר המונים, ואחר כך יהיה שקט. אתה רואה - אם רוצים אפשר להגיע להסכמה מלאה גם עם חמאס. צריך רק לדבר.
הישראלי: איפה חותמים?
פינת השלולית
הנסיכה אוהבת שחנשים. הצפרדע שהיא נשקה לו היה דווקא שתקן. עם מי היא תנהל שיחות נפש בלילות? מול מדורות? על החוף? בבית קפה?
הם ביחד כבר הרבה שנים. הוא מדבר מעט, היא בשיחות נפש, מה שהיא קוראת לו: משחנשת. היא משחנשת עם חברות, לפעמים גם עם ידידים, לא פעם ידידים שאוהבים לדבר ולדבר, ולא משתוקקים לנשיקות מנסיכות. אני חושב שיש לנסיכה ולצפרדע שלה הממעיט בדיבור דווקא סיכוי טוב להמשיך עוד הרבה שנים.
