זה היה בסמוך לימי המעבר מהמאבק נגד הרפורמה המשפטית לטבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיה. בשיחת טלפון לילית, הסביר לי ידידי פרופ' אביחי מנדלבליט שמדינת ישראל במתכונת שאני מכיר עומדת להיעלם, ושעלי להיות מוכן. כשדחיתי את דבריו והתווכחתי, הוא התעקש שהוא רואה את המהלכים, את ההתקדמות ואת הנחישות לפרק ולפגוע במוסדות השלטון ובגורמי אכיפת החוק באופן שאני ועוד רבים טרם יכולים לאבחן.
היה קשה לי לקבל את האבחנה. אני אוהב את המדינה הזאת, את יושביה ואת יצירתה המופתית אהבת אמת - והוא קובע שהיא משתנה ולא תשוב להיות כשהייתה. אבל מנדלבליט צדק. רק שנה וחצי חלפו ואנחנו מדינה אחרת.
גם תחזיותיו הקודרות של יאיר גולן, עוד בהיותו במדים ובתפקיד סגן הרמטכ"ל, מתממשות לנגד עינינו כמעט אחת לאחת: גזענות, הפקרה, הסתה, לאומנות, פילוג, שיסוע, מניפולציה, שקר ורמייה, ניפוץ מוסדות שלטון החוק והמשפט, וחקיקה שמכרסמת ביסודות הדמוקרטיה.
אם מישהו כותב היכשהו את הפרק התנ"כי העוצמתי אותו אנו חווים כעת, הרי שחודש מרץ הנוכחי, יירשם כ"מרץ השחור" של הדמוקרטיה הישראלית.
זהו החודש בו חבר קבינט ממליץ לממשלה לא להתייחס עוד להחלטות בג"ץ, שבו הממשלה פועלת בניגוד להנחיות היועצת המשפטית, החודש בו מצד אחד חוזרים למלחמה בעזה ובחסותה מעבירים את הצעת החוק של יריב לוין וגדעון סער לשינוי במינוי שופטים. זהו החודש בו בזזו את קופת המדינה וניווטו את הכסף אל החרדים ואל הפרויקטים ההומופובים של הממשלה ומרכיביה – במקום לשיקום הקהילות החרבות ולאנשי המילואים.
חודש מרץ 2025 הוא החודש שבו מעיר בחוצפה ובעזות מצח השר בצלאל סמוטריץ' בפניהם של משפחות החטופים שהם "מדברים יותר מדי" ושזה מתחיל להימאס עליו. זהו החודש שבו מרים הנאשם נתניהו את קולו על שופטיו. החודש בו שרי הממשלה פוקדים חצרות חרדים ששרים "ולא נתייצב בלשכותיכם", והחודש בו מפטר ראש הממשלה את ראש השב"כ ופותח בהליכי פיטורי היועצת המשפטית לממשלה – בין היתר בשל החקירה המתחייבת של "פרשת קטארגייט" נגד חלק מאנשי לשכתו.
חודש מרץ הזה הוא החודש בו דחה נתניהו בבוז את יוזמת הנשיא הרצוג להקמת ועדת חקירה ממלכתית בהתייעצות של נשיא העליון עם סגנו השופט נועם סולברג (שהפך באחת לשמאלן ובוגד), וזהו החודש בו נזרעים הזרעים הראשונים להתנגדות נתניהו ששופט עליון יעמוד בראש ועדת הבחירות המרכזית.
זהו החודש בו באים לידי ביטוי במלוא עוצמתם ההיבריס, שיכרון הכוח, השליטה המוחלטת, הקנאה בגמישות של דונלד טראמפ והרצון לסלק שומרי סף וכל גורם אחר שיפריעו לנתניהו בזיכויו ובהמשך שלטונו.
נתניהו הצליח לסלק מעל פניו כל שביב של התנגדות בתוך מפלגתו והצליח במידה לא מבוטלת ליבש את האופוזיציה שמולו. אין ספק שיש לו סוג של מתת שמיים אבל הוא משתמש בה לרעה. לא לטובה.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב
