התסריט שבו שליט מזדקן חש נרדף, נתקף בפחד מתמיד וחושד בכולם - בראשי הצבא, בראשי שירותי הביטחון, בשופטים, בתקשורת, בשרי ממשלתו ובעיקר בציבור שלא נמנה עם תומכיו הצרופים – אינו חדש. בנימין נתניהו שאינו רוחש אמון למדינת ישראל - לא המציא את הגלגל. כבר היו דברים מעולם, ומומלץ לעיין בספרי היסטוריה.
מה שכן, וגם זה לא חדש, מתרחשים כאן שני מהלכים מקבילים. השליט אינו נותן אמון במוסדות המדינה, בצמרת הצבאית ובמעמד הביניים, שהוא עמוד התווך של החברה. והציבור מצידו אינו נותן אמון בשלטון, כולל בהחלטותיו לפעול בחזית. וכאן טמונה סכנה אסטרטגית.
ייתכן שאין קשר סיבתי בין תחילת המבצע הנוכחי בעזה לבין המועד הסופי המתקרב ובא של אישור התקציב. שזה צירוף מקרים וצירוף תאריכים נטו. לא, אני לא צינית, ייתכן שזה אפילו נכון. אבל קשה עד בלתי אפשרי להאמין בשרשרת בלתי פוסקת של צירופי מקרים.
נובמבר 2024. נתניהו מפטר את שר הביטחון יואב גלנט כי אינו רוחש לגלנט אמון. אין שום קשר להתנגדותו של גלנט לחוק ההשתמטות ולעובדה שערב הפיטורים שר הביטחון שיגר 7,000 צווי גיוס לצעירים חרדים, דבר שהרתיח את ראשי יהדות התורה. צירוף מקרים. את הכיסא של גלנט תופס ישראל כ"ץ, שמנהל קשרים הדוקים עם עסקנים חרדים זה שנות דור. אבל אין קשר, כ"ץ פשוט עבר בקרבת מקום. צירוף מקרים.
לשכת ראש הממשלה מקפידה להפריך שמועות על פיטורים מסתמנים של ראשי מערכת הביטחון, אשר כפי שדווח לאחר פיטורי גלנט, צפויים בחודשים הקרובים. בינואר 2025 אומנם הראו לרמטכ"ל את הדלת החוצה, אבל הדיווחים לאחר פיטורי גלנט כמובן היו שקריים. העיתונאים קלעו למטרה שלא במתכוון. צירוף מקרים.
מרץ 2025. שר הביטחון החדש דורש לבלום שיגור צווי גיוס לצעירים חרדים. לדבריו, זה היה מהלך חד־צדדי. האמת, לא ירדתי לסוף דעתו. האם שיגור צווי גיוס לסרוגים, לחילונים, לדרוזים, הוא דו־צדדי? כלומר צעיר חילוני מקבל צו גיוס ומשפחתו שולחת מצידה צו לצבא? ומה מכיל הצו? לישראל כ"ץ הפתרונים. מה שכן, השר החדש, בניגוד לקודמו, מתנגד לשיגור צווי גיוס לצעירים חרדים. אין קשר לפיטורי גלנט. צירוף מקרים.
בחודש הזה התפוצצה פרשת קטארגייט. השב"כ חוקר קשרים בין יועצי נתניהו ועובדי לשכתו לקטאר, פטרוניתו של חמאס. השבוע הודיע נתניהו לראש השב"כ כי הוא מתכוון לפטר אותו. למה? כי שנה וחמישה חודשים אחרי 7 באוקטובר ראש הממשלה לפתע גילה כי ראש השב"כ קשור למחדל. וגם כי ראש הממשלה לפתע חש כי אינו רוחש אמון לראש השב"כ. אין קשר לחקירה בעניין קטאר. צירוף מקרים.
הגם בן גביר בנביאים?
ביום שלישי השבוע התחדשה הלחימה בעזה. בהמשך היום סיעת עוצמה יהודית הודיעה על חזרתה לקואליציה בזכות חידוש הלחימה כפי שדרשה הסיעה עם פרישתה. הליכוד ועוצמה יהודית מניחות כנדרש על שולחן הכנסת הסכם קואליציוני. אופס. התאריך אינו 18 במרץ, אלא 13 במרץ. זה כבר יותר מצירוף מקרים. זאת הנבואה שניתנה לאיתמר בן גביר. איך הוא ידע בשבוע שעבר שצה"ל הולך לתקוף בעזה?
בין לבין היועמ"שית מודיעה כי קיימת בעיה משפטית לפטר את ראש השב"כ, וזאת בראש ובראשונה בגלל ניגוד עניינים. בינתיים מתחיל המבצע בעזה. ישיבת הממשלה שבה תוכנן לאשר את פיטוריו נדחית. שלשום, ביום רביעי, נרשמת התפתחות נוספת מסעירה בקטארגייט: נחשף שמו של איש עסקים ישראלי שדרכו העבירה קטאר כסף לעובדי לשכת נתניהו. והנה, ישיבת הממשלה שנועדה לאשר את פיטורי ראש השב"כ נקבעת למחרת, ליום חמישי. צירוף מקרים.
במדינה מתוקנת, אחרי 7 באוקטובר כולם היו צריכים ללכת. הממשלה בכללותה וראשי מערכת הביטחון. באיש מאלה לא נכון לתת אמון. אבל כשהעומד בראש הפירמידה דואג להעיף את כולם, לערוף ראשים בצמרת הצבאית ובשירותי הביטחון כדי להפוך לשליט כל יכול ושאיש לא יעז לחקור את פרשיות השחיתות שלו ושל אנשיו, פרשיות שגובלות לכאורה בבגידה – הציבור מאבד אמון במערכת. זוהי מציאות של משטרים אפלים. אין שקיפות, ההחלטות מתקבלות ממניעים אישיים, ואזרחי המדינה לא מקבלים מידע.
ישראל שקועה במשבר אמון. ראש הממשלה אינו רוחש אמון למדינה. חלק גדול מאזרחי המדינה אינו רוחש אמון לשלטון. ממשלה צרה מנהלת מלחמה תוך שהיא עומדת להעביר תקציב לרעת הלוחמים ולטובת הציבורים שמסרבים לשאת בעול. וחוזר חלילה.
tguvot@maariv.co.il
