אמש (ראשון) הודיע צה״ל כי אוגדה 36, האוגדה המשוריינת הגדולה ביותר בצה״ל, נערכת לקראת התמרון בעזה. את כוח החלוץ שלה חטיבת גולני כבר העלתה בימים האחרונים ואתמול הגיעו גם חטיבות השריון 7 ו188 גדוד ההנדסה וחטיבת ארטילריה.
המצאות האוגדה לצד הקוו שנמצאות בתוך עזה ובעוטף הוא כבר צבירת כוח גדול עוצמתי. השאלה היא האם חמאס יבין שבישראל נחושים לבצע תמרון קרקעי בהיקף גדול במידה ולא ישוחררו החטופים.
כרגע צה״ל מבצע פעילות מדורגת ומידתית. יש לומר: בצפון הרצועה הכוחות חונים בכניסה לבית להיא, בסמוך לג׳בליה. יש כוחות על קו החוף, כמו גם בחלק מציר נצרים. בדרום השלימו כוחות צה״ל את הפעילות של תפיסת עמדות בתוך שכונת שבורה ברפיח וכן הכוחות ביצעו איגוף על שכונת תל סולטן בעיר.
במקביל לכל זה צה״ל והשב״כ פועלים בקצב מוגבר מאז שבוע שעבר ומבצעים עשרות רבות של סיכולים ממוקדים. מדיניות הסיכולים פועלת בשלושה רבדים: הראשון הוא בכירי השלטון והגנת החמאס בעזה. הרובד השני הוא דרגי פיקוד הבניים של החמאס, בהם מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים. והרובד השלישי - פעילי שטח.
המטרה היא ליצור בלבול וכאוס בתוך החמאס ובכך להגביר את הלחץ. לפי שעה חמאס לא ממצמץ. השיחות טרם התחדשו ואין על השולחן מתווה לדון בו. עם זאת בצה״ל ובשב״כ מזהים שהלחץ דווקא משפיע על התושבים העזתיים, שלא מרוצים מחזרה של הלחימה ומהעובדה שהם נדרשים להגיע לאזורים ההומניטריים.
הלחימה המחודשת בעזה תתנהל, כך נראה, ללא לחימה מגבילה בלבנון. חיזבאללה הודיע לאור אירועי סוף השבוע כי הוא לא מעוניין בלחימה מול ישראל. עם זאת, הירי מתימן הוא בהחלט מטריד אבל בישראל מעודדים מהפעולה של האמריקאים, אשר מצליחים לפגוע בראשי החות׳ים ובמפקדות. בשלב הזה ישראל מעדיפה להשאיר את הטיפול בחות׳ים בידי האמריקנים.
נכון לעכשיו ישראל נמצאת בצומת דרכים בשאלה אם ומתי להגביר את הפעילות העצימה בתוך עזה ומה היקף הכנסת הכוחות שהיא מתכוונת להפעיל בתמרון הקרוב ברצועה.
