מי שמפחד מפתקים בקלפי, סופו שיקבל ״ אבנים ברחובות״, כך אמר הנשיא ריבלין בשבוע שעבר, כשהוא תוקף כמובן את יריבו הפוליטי הוותיק, ראש הממשלה נתניהו, שכזכור פעל נגד בחירתו לנשיא. לכאורה אמירה הגיונית: מי שמרגיש שאפיק הפעולה הדמוקרטי חסום בפניו עלול לפנות לאלימות. למעשה זו היא אמירה קיצונית וחתרנית.
איננו חיים בוואקום או על כוכב מאדים. אנחנו מכירים היטב את המציאות החברתית של הדמוקרטיה הישראלית והנשיא ריבלין מכיר אותה טוב ככולנו. אפיק הפעולה הדמוקרטי לא נחסם בפני אף ישראל, ערבי כיהודי. נתניהו לא מנע מהערבים להצביע, לא שלח פעילים שיפריעו להצבעה בערים הערביות, לא שלח שוטרים שיעצרו מפגינים ערבים (איפה היה ריבלין כשראש ממשלה מהליכוד עשה זאת למפגיני ימין?) - בסך הכל זירז את תומכיו להגיע לקלפיות על ידי תיאור ההתגייסות בצד הפוליטי השני.
בשמאל עושים שימוש בנשק הזה כמעט בכל מערכת בחירות, עם ״החרדים מצביעים בהמוניהם״ ו״המתנחלים מצביעים בהמוניהם״, ואף אחד במדורי הדעות בתקשורת או על כס הנשיא (שני מוסדות שבקרוב נצטרך לאחד כי ההבדל ביניהם מיטשטש והולך) חשב כי מדובר ב״פגיעה״ כלשהי בציבורים הללו או בדמוקרטיה עצמה.
ריבלין יודע היטב שאין שום קשר בין הטרור הערבי האכזרי נגד יהודים לבין התבטאות כלשהי של נתניהו, או לליכוד, או לימין, או לממשלת ישראל עצמה. הרי היהודים בארץ ישראל מתמודדים עם גלי טרור של ערביי האזור כבר יותר ממאה שנה. לומר שערבים זורקים אבנים (איזה כינוי מכובס ונעים לניסיונות רצח חייתיים של פראי אדם בסגנון ימי הביניים) בגלל מדיניותו או התבטאויותיו של ראש הממשלה נתניהו זו צביעות, חנופה ועיוות המציאות.
בעצם, מה שעשה נשיא מדינת ישראל בדבריו הוא האשמת ישראל בטרור הערבי המופנה אליה. האשמת הקורבן. כי הרי אין להתפלא על ה״אבנים״ שזורקים ערבים כל עוד הם ״מקופחים״ ומופלים לרעה. ולא משנה שאין אפליה כזאת אלא להיפך - מצבם של הערבים בישראל הוא הטוב בעולם וגם הפערים בתוך ישראל בין יהודים וערבים הולכים ומצטמצמים.
בדבריו יישר הנשיא קו עם הנרטיב הקבוע של אויבי ישראל בכל העולם: ישראל אשמה ב״סכסוך״. ישראל אשמה באלימות באזור. לערבים אין אחריות למעשיהם, מהיהודים אנו מצפים ליותר (כפי שאמר במפורש שג־ ריר דנמרק בישראל בדצמבר האחרון).
אין זו הפעם הראשונה שבה קולע הנשיא לטעמם של אויבי ישראל בעולם. התקשורת העולמית פרסמה בהרחבה התבטאויות קודמות שלו, כמו התנגדותו לחוק הלאום בטענה שהוא יפגע בדמוקרטיה הישראלית, או התבטאותו הזכורה על כך ש״החברה הישראלית חולה במגפת האלימות״.
רבים מחכים רק לדברים כגון אלה כדי להזין את אש השנאה וההסתה נגד מדינת ישראל והיהודים בעולם. עד כה הכרנו עיתון אחד בישראל ששוקד להפיץ אותם ברבים. מתברר שיש גם נשיא כזה. כמה מצער שהוא בא דווקא משורות המחנה הלאומי.