"העד מאוד לחוץ עכשיו", אמר לי לפני מספר שנים קצין משטרה שתחת חסותו הוסתר במתקן משטרתי מאולתר אחד מעדי המדינה המרתקים של השנים האחרונות. זמן מה לפני כן דיסקסנו את האפשרות שאראיין את העד, שהועבר בינתיים לאחריות הרשות להגנת עדים אחרי שנחשפה העובדה שהפליל כ־20 חברים בארגון פשיעה מסוכן - שיא התהילה של הקצין האחראי.
"העד מרגיש לא טוב בימים האלה", השיב לי הקצין - והרעיף סופרלטיבים על סיפור חייו המרתק, תוך שהוא מתחמק ומתנצל בנימוס. "העד כועס על כולם", אמר ערב אחד כאשר מהדורות החדשות נפתחו בסיקור המבצע המוצלח. "העד מאוד התבאס ממה שכתבת", אמר למחרת פרסום טור עוקצני שלי על הטאלנט. מדובר בקצין משטרה אינטליגנטי ומתוחכם ביותר, אימת העבריינים ממש, אבל רק הייתי משמיע באוזניו את שמו של העד - וקולו היה מתרכך. העד ככה, והעד ככה, היה מגונן עליו ברוך ובמסתורין, משל היה תינוק בעריסה נחבאה.
למעשה, זו התחושה שעולה בממשק בין מרבית קציני המשטרה הבכירים לבין עדי המדינה שהם מגייסים - מערכת יחסים אישית קרובה על בסיס של תלות הדדית. אבל מרגע שמסתיימת תקופת ההפעלה והעד עובר למעטפת ההגנה של יחידות משטרה בפריפריות או של הרשות להגנת עדים, התינוק המפונק
בעריסה מתחיל לצווח ומתחילים להתגלות סדקים ראשונים, כפי שנחשפנו אליהם השבוע.
העובדה שעד המדינה נגד ארגון זגורי נפלט מהתוכנית וירד למחתרת עוררה באזז תקשורתי בערב החג על חשבון יאחב"ל, מה שעודד גם את עד המדינה נגד ארגון מוסלי לנטוש את התוכנית ולהפיל את האחריות לאבטחה שלו על ימ"ר תל אביב במוצאי החג. עכשיו כבר עולות תהיות וציפיות בקרב השוטרים והנאשמים הרלוונטיים בפרשה 512.
מחדלי הסלקציה
כאשר עדי מדינה נפלטים מהרשות להגנת עדים, נטל האבטחה חוזר למשטרה, ומטבע הדברים מדובר ביחידות המיוחדות של להב 433 והימ"רים. הנושא הזה מעורר כעס במשטרה, הן משום שמדובר בעלות תקציבית גדולה אשר משביתה כוחות מיוחדים (ככל שהעד מעיד נגד יעד בכיר יותר, הוא מחובר לקצין בכיר יותר), והן משום שהתקשורת באטימותה מייחסת את המחדל למשטרה.
מה שמתואר בכותרות המהדורות כמבוכה למשטרה, הוא בעצם מבוכה לרשות להגנת עדים אשר כפופה למשרד לביטחון הפנים ומסתתרת מאחורי החיסיון הכמעט מלא שיש לה. מלבד שמו של מנהל הרשות, אבי בן חמו כיום, אסור להזכיר אף שם של בעל תפקיד או עד החוסה ברשות, שלא לדבר על מתקני הרשות בארץ ובעולם. מהטעם הזה הרשות גם אינה מספקת לציבור תשובות על התנאים המחמירים שהיא דורשת מעדים בתוכנית, מה שמקשה על ההסתגלות, מוביל למחדלים דוגמת השבוע האחרון, ואף עשוי לערער את כל המערך הרגיש של גיוס עדים.
מעטפת האבטחה של הרשות להגנת עדים היא היקרה והאיכותית ביותר, שכן היא אמורה לבנות זהויות חדשות למשפחות שלמות - ולאכלס אותן אי שם בסוף העולם עם פתרונות דיור, לימודים ועבודה למשך מספר שנים לפחות. לפיכך, הקריטריונים של הכניסה לתוכנית הם כמו לפנימייה צבאית יוקרתית. אלא שעם כל הכבוד, הרשות מתקשה להכיל את המנטליות הבעייתית של הלקוחות שלה, העדים.
עד כה לא ברור אילו הליכים נוקטים במשטרה, בפרקליטות המדינה וברשות להגנת עדים, בכל הקשור לשיקום עדים, שהם נוכלים בינלאומיים וסוחרי סמים, חלקם מכורים בעצמם. על פי רוב, קשה ביותר לשנות את דפוסי העבר שלהם - הבוגדנות ו"הכיפות האדומות", הנצלנות והעושק, התשוקה לכסף, למכוניות ובגדים, להימורים ולסמים. אף אחד לא באמת יכול להבטיח להם גמילה מכל אלה, והתוצאה היא שמרבית העדים חוזרים לחיי הפשע בשלב זה או אחר.
בעוד שאת תגובת הרשות והמשרד לביטחון פנים לא היה ניתן לקבל, בפרקליטות הסבירו בתגובה על הכתבה כי במסגרת ההסכם עם עדי מדינה וסוכנים סמויים, מוחקים להם תיקים על עבירות שביצעו בעבר. זאת בין היתר כדי לקדם את השיקום שלהם; אבל רק במקרים נדירים יסגרו לעדים תיקים שנפתחו לאחר ההפעלה או במהלכה.
בתשובה על שאלות הסנגורים במשפט ארגון הפשע של חגי זגורי, מדוע הפכו שלושה עבריינים מועדים מלב המאפליה של באר שבע לעדי מדינה, הם השיבו פה אחד כמעט: "שינינו את אורחות חיינו, נמאס לנו מדרך הפשע". לא מדויק, מאז שהם סיימו להעיד הם הסתבכו עם החוק שוב ושוב ברחבי הארץ, ורק השבוע הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום חמור נגד אחד מהם.
מגייסים את ראש הנחש
עד המדינה נגד ארגון מוסלי אשר נטש את התוכנית להגנת עדים, מאובטח כעת על ידי בלשי ימ"ר תל אביב. מדובר בעבריין אגרסיבי ביותר משכונת התקווה, שיחד עם אחיו הוגדר בעבר על ידי המשטרה עצמה כמחסל מקצועי בשירות ארגון הפשע האימתני. "לפי עדותו של עד המדינה, הוא היה מעורב בשלושה תיקי רצח - של רונן גבריאלי, של שי דעבול ושל הנער ירין שאטי בן ה־17", אומר עו"ד משה יוחאי, שמייצג את אחד הנאשמים שהעד מעיד נגדם, וחושף כאן לראשונה תמצית מצמררת מעדותו של עד המדינה. "התיקים האלה נגדו נסגרו מאחר שהוא טען שהרוצח הוא אח שלו, והוא, כשותף לעבירה, היה רק נוכח.
"בעדות שלו סיפר עד המדינה איך הוא ואחיו שלחו את הנער המנוח לאסוף מחסנית שנפלה להם כמה שעות לפני כן בדרך המילוט מזירת הרצח של שי דעבול, שהם חיסלו באותו ערב של ה־5 באוקטובר 2012 בחולון", מוסיף עו"ד יוחאי, "לפי העדות, כאשר הנער הביא את המחסנית, אחיו הציע לחסל את הנער כדי שלא יפליל אותם ברצח דעבול. אז, נסעו שניהם באותו ערב עם הילד לחולות ראשון לציון. שם, לטענתו, אח שלו יצא עם ירין מהאוטו והוא המתין ברכב ושמע מוזיקה בווליום גבוה, כך שהוא לא שמע את הירי שממנו חוסל הנער.
"אבל", זועק עו"ד יוחאי, "הראיות מצביעות על כך שהגופה של ירין המנוח נמצאה מבותרת. האם יכול להיות שהאח הרוצח ביתר אותה לבד, בזמן שהאח הגדול יותר המתין ברכב, שמע מוזיקה ועישן סיגריה? או שמא שועלים הם אלה אשר ביתרו את הגופה, כפי שהשיב לי בבית המשפט נציג ימ"ר תל אביב?
"עד המדינה האחרון שנעלם לימ"ר תל אביב היה זאור חנקישייב מעלילת הדם נגד לקוח אחר שלי, חגי פליסיאן, בתיק הבר־נוער, וכולם יודעים מה היה הסוף איתו", מסכם עו"ד יוחאי.
בוועידת המשפט האחרונה של לשכת עורכי הדין טען מפקד אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, ניצב מני יצחקי, כי הם בוררים בקפידה רבה את עדי המדינה ולא מגייסים עדים עם דם על הידיים. "יצחקי אמר בוועידה שהם לא מגייסים את ראש הנחש, כך הוא קרא לזה", אומר עו"ד יוחאי, שנכח בפאנל הפליליסטים, "האם העד הזה הוא עד שהמשטרה בררה בקפידה? ובכן, הוא לא ראש של נחש רגיל, הוא ראש של נחש קוברה".
עו"ד יוחאי מתחייב כי במשפט של אנשי מוסלי תוכיח ההגנה כי כל העדות של עד המדינה רצופה שקרים ועלילות, ואף תוהה איזו משמעות יש לכך שהלה הפנה עורף לרשות להגנת עדים, על המהימנות שלו. ומה שיותר חשוב, על רקע החיסיון על שמו ועל פרטי ההסכם איתו ועם הרשות, על איזה רקע באמת נפלט העד מהרשות להגנת עדים.
"עדות ניקיון" כווידוי
עורכי דין אחרים המייצגים נאשמים וחשודים נוספים בתיק מספרים כי לפי חומר הראיות ניתן לראות איך עד המדינה נהג "לשגע" את המשטרה מאז חודש אוגוסט 2013, כאשר החלה ההפעלה שלו - ולאחר שאחיו חוסל בדרום אפריקה. לפי אחד הדיווחים, הוא היה שולח מיילים למפעיליו בימ"ר תל אביב ומספר להם כמה שהוא "חנוק", ושהוא כבר לא יכול להיות סגור ימים רצופים בדירת המסתור עם המשפחה והילדים. פעם הוא רצה חתול, פעם אחרת דרש גראס רפואי וסירבו להיענות לבקשתו. פעם הוא אפילו הודיע להם שהוא רוצה לפרוש מכל הסיפור, שאין לו יותר כוח ושהוא רוצה להתאבד.
במזכר מתחילת השנה כתבה אחת החוקרות כי העד התקשר אליה ואמר לה שהחליט לרדת מהעדות שלו בתיק הרצח הכפול. החוקרים, אומרים הסנגורים בתיק, רק חזרו והבטיחו להפוך את העולם בשבילו.
ואכן, במשטרה יגידו לכם כי הם יודעים היטב שעדי המדינה שלהם הם לא כותבי מזוזות, וכי מדובר בעבריינים מניפולטיביים שהופכים את הנושא למורכב ביותר. לא פעם, מו"מ עם עד מדינה פוטנציאלי מתחיל היטב איך אינו מבשיל להסכם. ברמה הרשמית, תהליכי המיון והגיוס של עדי מדינה פוטנציאליים מחייבים מבדקים נוקשים, ולא כל עבריין מקבל את הפריבילגיה להעיד נגד חבריו. מעבר למיפוי המודיעיני של יכולותיו ומיקומו בהיררכיה של העולם התחתון, העד הפוטנציאלי נדרש למסור "עדות ניקיון" שבה הוא אמור להתוודות על כל פשעיו מאז שנתקל לראשונה במחלק הנוער.
זה ברמה הפורמלית, אבל במקרים רבים מדי, כמו בפרשה 512 למשל, שבה גייסו בתוך המהומה הגדולה עוד ארבעה עדי מדינה מהליבה של ארגון אברג'ל עד כדי כך שהתייתר הצורך בעדויות של שני עדי המדינה הראשונים (החיפאי והנתנייתי), התהליכים קוצצו למינימום. ייתכן שמהסיבה הזו הם גם נותרו חסויים, למורת רוחם של הנאשמים והסנגורים.
רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL