קו ישר עובר בין החידלון האירופי, שהתפוצץ בסוף השבוע בפריז, לבין הצביעות והרשעות האירופית כלפי המאבק שלנו בירושלים ובכלל. ונא לא להאמין לדיווחים לגבי תחילת ההתפכחות של האירופים לגבי מצבם. כל עוד הם לא מזדהים אוטומטית איתנו, הם לא באמת מבינים את מצבם ולא ממש מתפכחים. זאת מכיוון שהכשל המחשבתי שהוביל את אירופה לחוסר האונים הנוכחי הוא שגורם גם להתייחסות הנבזית שלה כלפינו.
אינסוף מילים כבר נכתבו על הסירוב של צרפת ואירופה להשתחרר מהאשליה שאפשר להמשיך להיאחז בערכי הליברליזם הטהור אל מול הטירוף האסלאמי השוטף את העולם וניגר גם מתוך שכונות היבשת הישנה. אלא שמעבר לכך, מנגנון ההשמדה העצמית שמופעל עכשיו באירופה אינו תופעה היסטורית חדשה.
אירופה יצאה ממלחמת העולם הראשונה מוכת הלם ופיתחה פציפיזם ודפטיזם נרחבים והרסניים. בצרפת במיוחד ניכרו תופעות קיצוניות של הונאה עצמית לגבי כוונותיו של היטלר, אי התכוננות למלחמה, הפקרת בעלות הברית ואפילו חבלה ממשית במאמץ המלחמתי, כולל פגיעה בטנקים על פס הייצור.
אחרי מלחמת העולם השנייה קיבל אותו הלם קרב אירופי ביטויים שונים. עם הגלדת הפצעים המיידיים של המלחמה, מוראותיה הובילו את הציבור האירופי למסקנות תלושות והרסניות: מחיקת הגבולות וההגנות שלהם, שחרור הרסן מפני הגירה הרסנית, קידוש שיח זכויות תלוש והתעלמות מסממני האזעקה לגבי הסרטן האסלאמי הקיצוני, המתעצם בתוך הבית. כל אלו היוו מעין ריאקציה מתמשכת למוראות שתי מלחמות העולם.
אלא שהלקח החשוב ביותר מעליית היטלר ומוסוליני לשלטון, תוך ניצול המנגנונים הדמוקרטיים להכחדתה, נשכח לחלוטין: הדמוקרטיה חייבת להתגונן מפני מי שמנצל את המערכות שלה כדי להרוס אותה מבפנים. כך, האסלאם הקיצוני מנצל את הלך הרוח האירופי כדי להתעצם. חופש הביטוי, ההתאגדות, הפעולה וההסתה ללא גבול לצד פתיחת הגבולות הפיזיים מאפשרים לתופעה הרצחנית הזאת לתמרן ללא מפריע. במשך עשרות שנים האירופים שופטים אותנו בעיניים מוכות האשליה שלהם. עיניים של מי שהאמין שכבר אין גבולות, אמונות הרסניות ואויבים תפלצתיים. ולכן אנחנו אכזרים ופשיסטים כשאנו לא נותנים למבקשי נפשנו את האמצעים לחסל אותנו.
מעבר לאנטישמיות שעדיין טבועה בדנ"א האירופי, הכשל המחשבתי הזה הוא שמרעיל את היחסים שלנו עם חלקים גדולים ביבשת, שפשוט מסרבים להבין.
עכשיו, לכאורה, הם אמורים לקלוט את מה שאצלנו מובן מאליו: אין פשרות עם מי שרוצה להשמיד את עצם ישותך, אמונותיך וקיומך. אי אפשר לשחק בערכים ליברליים נאצלים עם מי שמהות ערכיו היא חיסולך. עכשיו אמורה להשתרר כלפינו אפילו הערכה רבה, כיוון שאנחנו מגשימים לאומיות ודמוקרטיה במקום הכי מטורף בעולם, על גבול דאע"ש.
דווקא בצל המפלצת האסלאמית הקמנו חברה דמוקרטית מפוארת שמצאה, כנראה, את הסינתזה האופטימלית לשילוב ערכי העולם המערבי תחת איום של טרור והשמדה מתמידים. שילוב שמתחיל להישמע מוכר לאירופים ולעולם המערבי. הסינתזה הזאת היא דיאלקטית, להטוטנית, אבל אין ברירה אלא ליישם אותה אם רוצים לשמר את הערכים היפים והמוצדקים של העולם המודרני, אבל גם להמשיך לחיות. ולכן, רק כאשר מרבית האירופים יתחילו להזדהות עם המאבק של ישראל, נוכל להסיק שאירופה עצמה בדרך ליקיצה. כל עוד זה לא יקרה, נכון לאירופה עתיד שחור במיוחד.