בניגוד לדעה הרווחת, אני לא בטוח שההחלטה להוציא אל מחוץ לחוק את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, היא חכמה. ממש לא. ב־1998, בהיותי במדים, אמרתי שהתנועה האסלאמית היא נבזית ומסוכנת למדינה ושהשייח' ראאד סאלח הוא שקרן פתולוגי ומסוכן - ודעתי לא השתנתה. אבל אני חושש שבהחלטת הקבינט ייצא שכרנו בהפסדנו.
במהלך השנים הצטבר חומר רב, שלחלקו נחשפתי כמפקד המחוז הצפוני של המשטרה, על הפלג הצפוני ועל השייח' סאלח עצמו. אם סאלח היה עומד לדין על סמך כל המידע הזה, הוא היה נכנס לכלא לשנים רבות. ציפיתי שזה מה שיקרה אז, אך למרבה האכזבה והתסכול זה לא קרה. בין השאר, אם זכרוני אינו בוגד בי, בגלל
החשש לחשוף מקורות רגישים. ההסבר הזה לא היה מקובל עלי אז, וגם לא היום. כפי שלא מקובלת עלי הטענה שאי אפשר לחשוף את הרוצחים הנבזיים ששרפו את בני משפחת דוואבשה בדומא.
ומכיוון שהוא לא נעצר ונשפט אז, אני לא ממהר למחוא כפיים להחלטת הקבינט. בשלב הראשון, ברור שזו תהיה מכה לפלג הצפוני של תנועה האסלאמית, שמספר חבריו מוגבל - לא יותר מעשרת אלפים איש. אבל מלבד המכה הראשונה של מעצרים, איסוף חומרים וניתוק מקורות מימון, אני מקווה מאוד שלא נגלה שדווקא בגלל הוצאת התנועה מחוץ לחוק, אלפי צעירים יביעו בה תמיכה - גלויה וסמויה.
הכותב היה מפקד המחוז הצפוני של המשטרה בעת אירועי אוקטובר 2000