לאחרונה פורסם מחקר אשר בחן את הקשר בין הישגי המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) בכיתה ח', לבין הישגי הנבחנים בהמשך הקריירה הלימודית שלהם - בבחינות הבגרות, בבחינה הפסיכומטרית וכן ביחס לסיכויי קבלתם ללימודים בהשכלה גבוהה.
במסגרת הניתוח, נערך מעקב של למעלה מעשור אחר כל נבחני המיצ"ב בכיתה ח' בשנים 2003-2002, כאשר לגבי כל הנבחנים הושלם המידע האמור באשר לזכאותם לתעודת בגרות ולרמת הישגיהם בבחינות הבגרות, הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית (אלה שנבחנו בה), ובהמשך לגבי קבלתם למוסדות להשכלה גבוהה המעניקות תואר אקדמי.
ממצאי המחקר מעלים, כי להישגי המיצ"ב בכיתה ח' בארבעת תחומי הדעת שנבדקו (מתמטיקה, מדעים, אנגלית ושפות-נאם עברית וערבית) קשר חזק ויכולת ניבוי גבוהה לגבי הישגי הנבחנים בהמשך הקריירה הלימודית. באופן מפורט נמצא, כי עם העלייה בהישגי הנבחנים במיצ"ב בכיתה ח', עולה בהתאמה שיעור הזכאות לתעודת בגרות בכלל, ולתעודת בגרות איכותית (העומדת בדרישות סף הקבלה לאוניברסיטאות) בפרט.


מבין נבחני המיצ"ב ברבע התחתון של הישגי המיצ"ב, כ-30% בלבד היו זכאים לתעודת בגרות איכותית לעומת כ-90% בקרב נבחני המיצ"ב ברבע העליון של הישגי המיצ"ב. בשיעור הנבחנים שהמשיכו ללימודים בהשכלה הגבוהה, הבדל זה מתרחב משמעותית ומגיע לפי ארבע בחינוך העברי ופי תשע בחינוך הערבי.
מעניין לציין בהקשר זה, כי ברבע העליון של הישגי המיצ"ב, קיים דמיון רב בין מגזרי המערכת השונים - כ-73% אחוז בממוצע מבין הנבחנים ברבע העליון של ההישגים בחינוך הממלכתי-יהודי, בחינוך הממלכתי-ערבי ובחינוך הדתי המשיכו לימודים בהשכלה הגבוהה. גם ביתר המדדים, ניתן לראות דמיון בין מגזרי המערכת השונים.

ממצא נוסף העולה מן הניתוח מדגים כי בכל הקשור למימוש הפוטנציאל של התלמידים, שיעור לא מבוטל (10-20%), מבין בעלי ההישגים הגבוהים במיצ"ב (ברבעים השלישי והעליון), לא מסיימים עם תעודת בגרות איכותית, וכרבע עד מחצית לא המשיכו להשכלה גבוהה.
מומחי המדידה והערכה במשרד החינוך (ראמ"ה) השכילו לפתח מדד טוב לבחינת מצבה של המערכת בכל הקשור להישגי התלמידים, שגם מתברר כרלוונטי להישגיהם בהמשך הקריירה הלימודית. גם לאור הדיון הציבורי על שיפור הישגים וצמצום פערים, ניתנת למערכת אינדיקציה מוקדמת (כבר בכיתה ח') לגבי רמת ההישגים של התלמידים, באופן שמאפשר לפעול לשיפור הישגים ובעיקר לצמצום פערים בקרב אוכלוסיות חלשות.

הכותב הנו מנהל תחום סטטיסטיקה של חינוך גבוה וכוחות הוראה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדברים הינם על דעתו ואינם משקפים את עמדת הלמ"ס.