מתווה הגז הוא מתווה טוב, ויש להפעילו במהירות כדי להביא תועלת מהירה לרמת החיים בישראל מחד, וכדי למנוע נזקי עתק לכלכלה מאידך. השוואה בינלאומית אמינה מראה שהמתווה טוב למדינה ולאזרחיה מכמה היבטים: ההכנסות מהגז, מחיר הגז לאזרח ולתעשייה ומההיבט שאיני אוהב – התנאים שלהם התחייבו חברות האנרגיה.
ההכנסות למדינה מהגז ינועו בין 20% ל־65% מהפדיון ממכירת הגז, מותנה בגודל השדה. למדינה תהיינה הכנסות של מאות מיליארדי שקלים ב־30 השנים הבאות. תהיה זו תרומה מהפכנית לרמת חיי האזרח בישראל ולחיסול העוני. ככל שיידחה ביצוע המתווה המוצע, תידחה תרומה זו. מבחינת מחיר הגז ניתן לומר שהמחירים המוצעים במתווה הם תחרותיים, בעיקר מול אירופה. המחיר לצרכן הפרטי יעמוד על 4.8 דולר ל־MBTU ולתעשייה המחיר יהיה בסביבות ה־5.3 דולר ל־MBTU. המחירון הזה מרשים במיוחד מאחר שהוא מושט על גז שמופק מבארות ימיים שעלות פיתוחן גבוהה פי עשר מעלות פיתוחם של בארות יבשתיים. הדבר מצביע על השקעות עתק של לוקחי הסיכון, קרי אנשי העסקים שהשקיעו מיליארדי שקלים בפיתוח השדות. המתווה הנדון גם יגביר את התחרות בין ספקי הגז בעתיד, ובכך יביא להורדת מחירים נוספת. כיום קיים מאגר אחד שמפיק גז - מאגר "תמר" הנשלט על ידי נובל ותשובה. שני מאגרים נוספים הנשלטים על ידי נובל ותשובה יועברו לשליטת גופים עסקיים אחרים, לפי המתווה. זאת מאחר שנובל ותשובה מחויבים על פי המתווה למכור את כל אחזקותיהם במאגרי "כריש־תנין" ואת רוב אחזקותיהם במאגר “תמר". כלומר בסוף התהליך של פיתוח המאגרים תהיינה שלוש ישויות שמתחרות ביניהן על נתח השוק.
עיכוב המתווה דוחה את היווצרות התחרות ואף מסכן אותה. כי בתחושה של משקיעים פוטנציאליים בשדות הגז האמורים לקום חלה כבר היום רתיעה ברצון להשקיע בפיתוח שדות גז בישראל, בגלל התובנה שבישראל לא מקיימים הסכמים. כדי להגביר את התחרות בשוק הגז יש למצוא רוכשים ומפתחים לשדות הגז: "כריש־תנין" ו"תמר". בהיעדר יציבות בהתייחסות לחקיקה של משק האנרגיה, לא יימצאו משקיעים לכך.
אלו שמתנגדים למתווה הגז ומשהים את ביצועו גורמים נזק כבד לאזרחי ישראל, משום שהם מונעים תחרות בשם התחרות. זה אבסורד פופוליסטי עם סתירות פנימיות רבות. המתווה אף תורם לביטחון האנרגטי של ישראל. דחיית המתווה מסכנת יום־יום ושעה־שעה את האספקה הרציפה של הגז הזורם היום לבתי האב ולתעשייה, מאחר שאין למערכת גיבוי לעת תקלה.
בהיבט המדיני־ביטחוני, דחיית המתווה עשויה לדחות ואולי אף לבטל סיכוי לאספקת גז למצרים ולירדן. שתי המדינות הביעו רצון לרכוש גז בישראל. ההיצע של גז בעולם הולך וגדל, וכל יצואן נלחם על כל לקוח. אם מתווה הגז לא יאושר במהרה, יגברו הסיכויים שירדן ומצרים יפנו לספק גז אחר. בהיבט הכלכלי דחיית העסקה וביטולה ירחיקו משקיעים ויזמים בינלאומיים מלהשקיע בישראל. כולנו מבינים שירדן ומצרים נמצאים בלחץ פוליטי, פנימי וחיצוני להימנע מקשירת קשרים כלכליים עם ישראל. עם זאת, אם נגיע לחוזי אספקת גז לשתי שכנותינו, ייווצר קשר עסקי נוסף שיקשה לבטלו בעת משבר ויחזק את התלות בין המדינות.
לי אייקוקה, שהיה מנכ"ל חברת קרייזלר, אמר: "תמצית החיים היא העיתוי". אנא מכם, מתנגדי המתווה, חדלו מהתנגדותכם, כי "הצלחתכם" תגרום נזקי עתק למדינת ישראל. איני חושד בכם, כי אתם אומרים "תמות נפשי עם פלשתים", כשהפלשתי במשל הוא בנימין נתניהו. ובכן, חברים יקרים, תבינו ואל תטעו שוב, עם ישראל הוא חכם ולא ירצה "למות".
הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר