שום דבר לא ישתנה. הטבח בדם קר של 14 בני אדם בסן ברנרדינו בקליפורניה לא ישנה הרבה, אם בכלל, בתחום החקיקה להגבלת רכישת כלי נשק, כולל רובי סער, המוצעים למכירה בחנויות לכלי נשק ברחבי ארה"ב ונמכרים לכל דורש, כמו המבורגרים וסמארטפונים.
שום דבר לא ישתנה, אף על פי ש"הניו יורק טיימס" מזועזע מהירי. לראשונה מאז 1920 פרסם אתמול העיתון היוקרתי את המאמר הראשי שלו בעמוד ראשון, ממוסגר ובולט תחת הכותרת "מגיפת הנשק". אין זה דבר שבשגרה לראות את העיתון הנחשב יוצא מגדרו. "זאת שערורייה מוסרית וחרפה לאומית שאנשים יכולים לרכוש כלי נשק, שנועדו מלכתחילה להרוג בני אדם, במהירות וביעילות ברוטליות", נכתב במאמר.
שום דבר לא ישתנה, משום שבארה"ב אין היום פוליטיקאים אהודים ומקובלים על הציבור שיכולים ליזום ולבצע מהלכים לפתרון בעיית ההפקרות בתחום הנגישות לרכישת כלי נשק קטלניים, שנמצאים בשימוש של יחידות נבחרות בצבא האמריקאי.
שום דבר לא ישתנה, כי פה ושם אומנם נשמעים קולות בודדים וחלושים בדבר ההכרח להגביל את מכירת כלי הנשק, אבל האמת העגומה היא שלא בממשל, לא בגבעת הקפיטול, לא בקרב האינטלקטואלים או בקרב אנשי הדת בארה"ב יש היום בעלי אומץ ציבורי שיקומו ויזעקו "עד כאן" ויפעלו באופן מעשי למניעת נגישות כמעט בלתי מוגבלת, נוחה ומפתה לכלי נשק חדישים ומתוחכמים. זה עצוב. אבל העובדה היא שלא ידוע על שום יוזמה או תוכנית שהועלו באחרונה בארה"ב ושנידונו ברצינות.
שום דבר לא ישתנה, כי אחרי כל תקרית ירי קטלנית שגורמת לאובדן חיים של אזרחים חפים מפשע, ויש לא מעט כאלה, הנשיא ברק אובמה נחפז למיקרופון, מגנה את הירי ודורש במפגיע לתקן את החוקה כך שהחופש לרכוש כלי נשק יוגבל, אבל כמו במלחמה נגד דאע"ש, הנשיא מגלה איפוק, זהירות וכובד ראש - תכונות הנדרשות לו במטרה למנוע מעידות שיכתימו את החודשים האחרונים לכהונתו.
שום דבר לא ישתנה, כי די לעקוב אחרי המועמדים בפריימריז המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, כדי להגיע למסקנה העגומה שמה שהיה הוא שיהיה. דונלד טראמפ, בן קרסון או טד קרוז ידברו בימים הקרובים על "הדבר הנורא והמזעזע" שאירע בקליפורניה, אבל כמו בנושאים אחרים - שחושפים אותם במקרה הטוב כחובבנים ובמקרה הפחות טוב כנבערים - גם בבעיית כלי הנשק אין לפוליטיקאים לעת מצוא אלה שבריר של מושג מה לעשות.
"תשומת הלב והזעם של האמריקאים חייבים להיות מופנים גם למנהיגים הנבחרים שלנו, שתפקידם לשמור על ביטחוננו", כתב "הניו יורק טיימס". נו, באמת. יש גבול למה שאפשר לדרוש מהמנהיגים של היום.