יום אתמול החזיר אותי כמעט שלוש וחצי שנים לאחור, אל ההרשעה הראשונה של אהוד אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות. בית המשפט קבע שהוא אשם, וגם סיפר את סיפורם של השקרים של ראש הממשלה לשעבר, של הכספים במזומן שהתגלגלו לכיסיו. הוא הציג בפני מי שטרח לקרוא את ההכרעה דמות של איש חמדן, נהנתן ומושחת. אבל מוקירי זכרו בתקשורת, בחלקים רחבים מדי שלה, בחרו לספר לנו סיפור אחר לגמרי. לתפקיד האיש הרע, השקרן, ההזוי, לוהק אחד, מוריס טלנסקי. אהוד אולמרט הולבש בבגדי הקורבן.
אבל הסיפור הזה לא נגמר שם. הוא רק התחיל. אולמרט הלך והסתבך, וכשכתב אישום על שוחד בהולילנד מרחף על ראשו ומצטרף להרשעה בפרשת מרכז ההשקעות, עדיין רבים מדי מכרו לנו אותו – לא ייאמן כי יסופר – כפוטנציאל ראוי ומהוגן לחזור לראשות הממשלה. עיתונאים שישבו בדיונים באולמו של השופט דוד רוזן, העבירו החוצה את הרושם שאוטוטו הפרקליטות הולכת להתרסק. שבית המשפט הולך להכריז על האיש שלהם כעל הגרסה המודרנית של דרייפוס.
יש עבריינים שאיש לא יעז להזמין אותם לאולפן טלוויזיה כדי לחוות דעה על מזג האוויר. אולמרט, לעומתם, ישב באולפנים כמומחה לגיטימי לכל דבר ועניין.
נאלצנו לשמוע מה עמדתו של מי שנאשם בחמורה שבעבירות השחיתות, בעניין חשיבותה של בקעת הירדן, בשאלת ההכרה הפלסטינית במדינה היהודית ובצורך להגיע לוויתורים כואבים.
כנסים נחשבים ויוקרתיים לא ראו בעיה להזמין לדוכן הנואמים עבריין מורשע. כשהיה לו מה להגיד על בנימין נתניהו, חשבנו שזו תמורה שעבורה שווה שנסלח לו על כל השאר.
אתמול, כאמור, אחרי שבית המשפט שלח אותו לשנה וחצי בכלא על קבלת שוחד, בלי קשר לשמונת החודשים שכבר נגזרו עליו בתיק טלנסקי, שבו התמונות וחזרו. פתאום היה נראה שהסיפור הגדול הוא לא העובדה שלראשונה יהיה לנו ראש ממשלה בכלא, אלא שהשופט המחוזי דוד רוזן קיבל מכה לאגו. אולמרט יצא עם אנחת רווחה, ולא היה חסר הרבה שיסמן "וי". חבריו כמעט הצליחו לשכנע שעל ספסל הנאשמים ישב בכלל בית המשפט המחוזי.
לזכות העיתונות שלנו ייאמר שנדמה שמשהו בה השתנה לטובה במהלך השנים האחרונות. חברי להקת המעודדות של אולמרט, אלה שהעובדות אף פעם לא עניינו אותם, נמצאים עדיין איתנו, אבל לשמחתנו השפעתם דוללה עם השנים.
הם, מצדם, ימשיכו לתאר לנו את הישגו הגדול בזיכוי החלקי, וגם ימשיכו לכנות את השופט רוזן "ליצן", כי לדבר לא יפה על שופטים אסור רק למוטי יוגב. הם יספרו שוב שהוא היה ראש ממשלה מצוין, המצוין שהיה, שאלמלא כמה בעיות טכניות קטנות הוא היה מביא את השלום, ושהוא, גם כשיישב בבגדי אסיר עמוק בכלא, יצא מהפרשה המנצח הגדול. מה להם שוחד? מה להם חמדנות? מה להם שחיתות? מה להם טוהר מידות?
הם יעשו את זה כי כשהם מסנגרים עליו, הם מסנגרים קודם כל על עצמם. הם יעשו את זה כי הם יודעים עמוק בפנים שההרשעה של אולמרט היא גם ההרשעה שלהם. שכשהוא ייכנס לכלא, גם חתיכה מהאינטגריטי העיתונאי שלהם תיכנס איתו לשם.