כל מלחמה צריכה את תמונת הניצחון שלה. המלחמה בשחיתות לא שונה מאחרות, והיא ודאי חשובה ומשמעותית דיה כדי שנזדקק גם כאן לאחת כזאת. אסור להסתפק בצילום פניו המכורכמות של מורשע לאחר קבלת פסק הדין; התמונה החזקה מכולן ולמעשה זו שראויה להיות הבלעדית בפרשות השחיתות הגדולות היא של העבריין בכניסה לשערי הכלא. פחות מכך ייחשב לתבוסה, לחצי עבודה, לסיום בלי סוף רצוי ומרתיע.
לא קיבלנו תמונת ניצחון במקרה של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי. גם לא נקבל אותה. להפך, קיבלנו את הפוזה המוכרת שלו, חיוך של חצי מיליון דולר. זה סימן ההיכר שלו, שעליו בנה קריירה ציבורית ארוכת שנים. בזכותו, וכמובן בזכות “יד שרה”, היה לטפלון שדבר לא דבק בו.
בזמן כהונתו כראש עירייה, אחרי שמגדלי הולילנד כבר נישאו בגאון, הייתי כתב מוניציפלי ולאחר מכן עורך מקומון "מעריב" בבירה. לא הייתה ישיבת מועצה שהחמצתי, לא היה דוח של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שלא קראתי. חרכתי את מסדרונות כיכר ספרא והכרתי היטב את שלטון לופוליאנסקי. זה היה שלטון מושחת, סקטוריאלי, אדנותי, כזה שמשתין מהמקפצה ויכול למלא בריכה אולימפית.
שני האנשים המדוכאים והחבוטים אז בעירייה היו שומרי הסף, היועץ המשפטי לעירייה והמבקרת. לופליאנסקי וחבר מרעיו עשו הכל כדי לפגוע בהם, להטיח בהם רפש ובעיקר לא קיבלו ולו מילה אחת שלהם. כל ממזר היה מלך, טובת העיר לא עמדה לנגד עיניהם אלא רק קומבינות, מקורבים, פרויקטים ראוותניים מיותרים ובעיקר זלזול בלתי נסבל בשלטון החוק. כך שזה לא רק הולילנד, זו לא הייתה מעידה חד פעמית. זו הייתה התרבות השלטונית בירושלים, תרבות של ריקבון.
עכשיו, מה הטענה של תומכיו של לופוליאנסקי? היא בעצם מתחלקת לשתיים. אחת, שהוא לא לקח את הכסף לכיסו אלא ל"יד שרה". רובין הוד היהודי הטוב. זה באמת מרגש, אבל שוחד הוא שוחד הוא שוחד. אם אשדוד בנק ואעביר את הכסף לאגודה למלחמה בסרטן הרי אשב כמה שנים, לא?
טענה שנייה היא שהאיש חולה. ובכן, גם טענה זו מקוממת. זה לא שאין לי אמפתיה, חי נפשי, אבי ז”ל נפטר מסרטן ואני יודע בדיוק מה המחלה הארורה הזאת עושה לאדם, לנפש ולמשפחה. אבל הסיפור כאן גדול מלופו. זה סיפור של מדינה שבה הרשויות המקומיות היו ועדיין מושחתות עד היסוד.
אפשר לקבל שלא צריך היה להכניס אותו לשש שנים, גם לא לשנתיים, יודעים מה, גם לא לשנה. אבל כן היינו צריכים לקבל את תמונת הניצחון, כשהוא נכנס לבית הסוהר ולו גם ל־60 יום שבהם היה מקבל טיפול רפואי צמוד. ידע כל ראש עירייה שדבר לא יעזור לו ביום הדין. לקחת שוחד? היכנס לכלא. אין הנחות. אין פטור רפואי. לא קיבלנו. המסר לא הועבר.
אבל תמונת הניצחון היא של לופוליאנסקי, מחייך למצלמה ויוצא בתחושה שזה הצליח לו, יצא מזה, שהוא ניצח את המערכת. אפשר להתנחם בכך שאולמרט נכנס לכלא. ברור שצריך לחגוג ביום הזה. עם לופו פספסנו, הוא יכול להמשיך לחייך.