בתוכנת הניווט של הנהג של שגריר שוודיה בישראל - בתקווה שהוא משתמש בתוכנה הישראלית המוצלחת ווייז - הדרך למשרד החוץ בירושלים מוכרת היטב. השגריר קרל מגנוס נסר הוא אורח קבוע במשרד החוץ, שלא בטובתו. הוא לא מוזמן אלא נקרא; הוא לא מקבל שיחה נימוסית וידידותית, אלא הוא כרגע אלוף הארץ בשיחות נזיפה לשגרירים. האחרונה התקיימה ברביעי בערב. הסיבה: פוליטיקה קטנה ותקשורת עוינת, הפעם לא שלנו אלא של השוודים.
נתחיל בפוליטיקה. שרת החוץ של שוודיה, מרגוט וולסטרום, היא ליברלית סקנדינבית טיפוסית: מתעבת את ההתנחלויות ומצדדת בפלסטינים, ומבחינתה ישראל היא השוטר הרע והפלסטינים הם קורבן. נקודה. הממשלה שלה היא ממשלת שמאל, שההחלטה הראשונה שקיבלה היא להכיר במדינת פלסטין. לא החלטה חסרת משמעות של הפרלמנט, כמו שקרה ביוון, בספרד ובמדינות נוספות, אלא החלטה ממשלתית רשמית.
עכשיו, אחת הבעיות של ישראל עם הפוליטיקה השוודית היא שראש ממשלת שוודיה נותן לשרת החוץ שלו גיבוי מלא. היא תוקפת את ישראל, והוא, במקום למלמל שזו לא המדיניות או לקרוץ שיש גישה אחרת, נותן לה תמיכה מלאה. היא כבר אמרה שהבעיה העיקרית במאבק בדאע"ש ובאסלאם הקיצוני היא הסכסוך הישראלי־פלסטיני, כלומר התסכול של מוסלמים צעירים מהקונפליקט הישראלי־פלסטיני. בעקבות התבטאויות אלו ואחרות, הבהירה לה ישראל שעדיף שלא תבוא, והיא אכן ביטלה ביקור מתוכנן בארץ.
לאחרונה נוספה לתבשיל גם התקשורת בשוודיה. לפי אחת הכותרות שהתפרסמו השבוע, וולסטרום מאשימה את ישראל בהוצאה להורג, ללא משפט, של פלסטינים שיוצאים לבצע פיגועים. הניטרליות של נטרול מחבלים מייצרת גלי הדף אצל השוודים ה"כאילו" ניטרליים.
סמנכ"ל אירופה במשרד החוץ זימן השבוע את השגריר נסר לשיחת הנזיפה התקופתית. ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו הנחה את בכירי המשרד להחריף את הטון. הזעם בישראל גבר, גם כי זו לא הפעם הראשונה וגם כי זה כבר גובל בעלילת דם. איש לא בדק עד הסוף מה היא באמת אמרה ומה בדיוק צוטט. הכותרת הספיקה לגמרי.
השגריר השוודי, איש רציני וחיובי, התפתל. הוא הסביר, בטיעון שכל כך מוכר אצלנו, שהדיווח של התקשורת לא היה מדויק, וששרת החוץ בסך הכל אמרה שצריך לחקור את התקריות בישראל. זה כמובן טיעון דיפלומטי מצוין, אבל לא מדויק. וולסטרום אמרה שצריך לחקור את החיסולים ללא משפט שמבצעת ישראל, ולא בפעם הראשונה.
הפוליטיקאים בישראל קפצו. הם התחרו ביניהם בשאלה מי יחבוט חזק יותר בשוודים. שר המדע אופיר אקוניס קרא להחזיר את השגריר הישראלי להתייעצות; דני איילון הלשעברניק קרא לבטל את השגרירות; אביגדור ליברמן צירף את שוודיה לאויבות היהודים במלחמת העולם השנייה, וקרא לשקול קנייה באיקאה, תוך התעלמות בוטה מהקרב שישראל מנהלת נגד סימון מוצרים ותנועת החרם העולמית.
הגדילה לעשות סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. בעת סיור עם צוערים בשומרון, כחלק מהכרת השטח השנוי במחלוקת, אמרה למיקרופון של ערוץ 20 ששערי ישראל סגורים בפני בכירים שוודים. נתניהו מיהר לאותת שחוטובלי הפריזה, והיא נאלצה להבהיר שהתכוונה רק לביקור שרת החוץ, שממילא לא מוזמנת (וגם על זה אמרו שלא מדובר בהחלטה רשמית). רק שהשבוע עוד הייתה כאן משלחת משוודיה, וזו בדיוק הבעיה: הפוליטיקאים מפריעים לשמור על יחסי הידידות בין המדינות.
בישראל טוענים שאין מה לדבר עם הממשלה הזאת בשוודיה. מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד האשים את שרת החוץ של שוודיה בעידוד טרור. הטיעון מבוסס על מה שבאמת מעצבן את ישראל: כולם מדברים על זכותה של ישראל להגנה עצמית, אפילו שוודיה, אבל מיד אחר כך תוקפים כל מהלך ישראלי: הקמת הגדר, מבצעים בעזה, סיכול ממוקד של ראשי חוליות מחבלים ועכשיו גם ירי ברוצחים. מי שתוקף את ההגנה העצמית מפני טרור למעשה מעודד את הטרור.
הטיעון המקורי ביותר נגד שוודיה היה של שר האנרגיה יובל שטייניץ. הוא התראיין בקול ישראל ואמר שכל המהומה השוודית נגד ישראל היא ניסיון להסחת דעת. על פי שטייניץ, המדינה שמייצאת הכי הרבה לוחמים לשורות דאע"ש היא שוודיה. מאות מוסלמים שוודים יצאו את המדינה המפנקת, השוויונית והליברלית הזאת כדי להצטרף לכת הגזענית שעורפת ראשים, מבצעת טבח המוני, הופכת נשים לשפחות מין וסוחרת בהן בשוק עבדים. במקום לרסן את התופעה ולמגר אותה, אמר שטייניץ, וולסטרום קוראת לחקור אותנו. זה קו מקורי ויעיל. אם כבר מנסים ללכת מכות עם השוודים, זו תחמושת לא רעה בכלל.
קרב בלימה
הבעיה עם כל העימות השוודי היא שהוא משקף כמראה את מצב יחסיה של ישראל עם רוב המדינות בעולם. כמו שאצלנו מרגישים שאין טעם לדבר עם השוודים כי הם מוטים, עוינים ומשוחדים נגדנו, כך מרגישות רבות ממדינות העולם כלפי ישראל. הן מביטות בישראל, בממשלת נתניהו, בציפי חוטובלי ובאיילת שקד, בנפתלי בנט ובאופיר אקוניס ואומרות: מה כבר יכול לצאת מהממשלה הזאת? בנושאי סחר, הייטק, כלכלה ותעשייה אין צורך בקשר מדיני הדוק. בענייני שלום, יציבות ושיתוף פעולה במזרח התיכון, ישראל נתפסת כמקרה אבוד. את זה ישראל חייבת לשנות.
הדרך היא יוזמה, תוכנית, מהלך, רעיון מסודר. להסביר מה ישראל רוצה ומוכנה שיקרה במזרח התיכון, לא רק בעניין הפלסטיני. בלי זה, שוודיה היא חלק ממגמה שעלולה להתרחב. יש לנו ויכוח עם ברזיל, עם בלגיה ואירלנד, עם צרפת ואנגליה. הכל בקטן. ישראל חייבת לשנות את המגמה וליצור שינוי כדי לצבור אשראי בינלאומי לעת עימות. השוודים מעצבנים, הברזילאים חוצפנים, האירים מוטים, ואנחנו חייבים להיות יצירתיים ויוזמים. אחרת נמשיך לשבת בבונקר ולנהל קרב בלימה זוחל כפי שאנו עושים כעת.
הכותב הוא הכתב המדיני של חדשות ערוץ 2