ממשלת נתניהו מודאגת. הפיגוע ברחוב דיזנגוף הוא פעמון אזעקה, פן המיעוט הערבי הישראלי יעבור רדיקליזציה לעבר אסלאם קיצוני וטרור. לשם כך החליט נתניהו להקציב 10 מיליארד שקלים לפיתוח המגזר הערבי, הסובל מקיפוח והזנחה של עשרות שנים. אך היות ובערבים מדובר, ראש הממשלה, ששוב השתלח בגזענות בכלל הציבור הערבי בנאום ההספד בפאב הסימטא ברחוב דיזנגוף, חייב להתנות תנאים “לאומיים” לראשי הרשויות הערביות: “תתנהגו - תקבלו”.
הממשלה התנתה את הסיוע בדרישה לאכיפת חוק גדולה יותר במגזר, כולל איסוף נשק לא חוקי, לבנייה לגובה, כדי שהערבים לא יתפסו שטח בגליל ובנגב, לשירות אזרחי ועוד. צייתנות ונאמנות למען קבלת סיוע שאינו מתקרב למה שניתן לפיתוח יתר המדינה, שלא לדבר על ההתנחלויות. בנוסף נתניהו, כדי לרצות את אחרון הגזענים בליכוד ובבית היהודי, מינה את השרים אלקין ולוין, שני “אבירי ליברליזם דמוקרטי”, להחריף את ההתניות. מעבר לכך בממשלה יודעים, ובמגזר הערבי גם כן, כי רק 10%־20% מהסכום יגיע למגזר הערבי. לכך ידאגו ראש הממשלה ופקידי האוצר.
יש למחוק את הפער הסוציו־אקונומי האדיר בין ערבים ויהודים. מדינה דמוקרטית נבחנת קודם כל על פי יחס הרוב למיעוט. בכך נכשלו כמעט כל ממשלות ישראל, אך ממשלת נתניהו החריפה את הבעיה באופן דרמטי. הבעיות ביחסי יהודים־ערבים נובעות ביסוד מהסכסוך הפלסטיני הלא פתור. אך האפליה הכלכלית והגזענות הממשלתית הפכו את סוגיית יחסי ערבים־יהודים לפצצת זמן מסוכנת.
כל אזרח חמישי במדינה הוא ערבי. הרוב הגדול מקופח חברתית־כלכלית. יש הזנחה בתשתיות, אי פיתוח תעשייה ומקומות עבודה, שירותי חינוך ובריאות ירודים, והיעדר קידום צעירים ערבים בחברה הישראלית. די בנתון כי בקרב מערכת החינוך ב־2014 (על פי עמותת סיכוי) 68.9% מהערבים חיו מתחת לקו העוני לעומת 23.7% בקרב התלמידים היהודים. ערבי או ערבייה צעירים מתקשים להתקבל לעבודה, שלא לדבר על קידום לתפקידי ניהול במשק. הטבות לדיור לא ניתנות להם בגין אי שירות בצבא. מעל לכל ישנה חומת גזענות שדוחה את המיעוט הערבי מהשתלבות בחברה הישראלית.
כיום צעירים ערבים חוששים להתהלך ברחובות ישראל, פן ייתקלו בחבורת בריונים גזענים או בשוטרים שחושדים בהם; בזמנים מסוימים הם נתקלים בסירוב מנהגי מונית, שלא לדבר על בעלי דירות להשכרה; במגרשי כדורגל מגדפים כל שחקן ערבי כ”ערבי מלוכלך”, במקרה הטוב. החלף ערבי ביהודי, וזה מעורר זיכרונות קשים. הסיכוי היחיד לאינטגרציה אפשרית והכרחית בחברה הישראלית של המיעוט הערבי הוא בשוויון הזדמנויות כלכלי־חברתי, ומעל לכל ביחס שוויוני על פי מגילת העצמאות.
אחרת הפיגוע בדיזנגוף הוא תחילתו של מדרון חלקלק של קיפוח, שיחד עם מחיקת הקו הירוק יביא ביום מן הימים למאבק לאומי של ערביי ארץ ישראל משני צדדי הקו הירוק. זה האיום הגדול ביותר הניצב בפני המדינה. לא יעזור לשפוך 10 מיליארד שקלים על הבעיה. כל מה שצריך זה הבנה שערבים הם בני אדם כמונו. אך זהו אתגר גדול מדי עבור ממשלת נתניהו.
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה - מנהיגים צעירים"