כוחנו במוסריותנו. אז מדוע ארגון בצלם, שטוען שדאגתו היא למוסריותנו ולא להשמצתנו ולהשנאתנו, מתרשל מלהסריט ולהפיץ בכל העולם את המעשים הטובים המתרחשים יום־יום בשטחים הכבושים? למשל, את הפצועים מסוריה שישראל מטפלת בהם?
לכל אחד קל להתענג על הרעיון שהוא מוסרי, קשה יותר לזכור שאנחנו חיים בזכות מעשים שלא היו עומדים באמות המוסר של הרוח הישראלית השלטת. אנחנו חיים כי הצליחו להכניע את הנאצים. מוטב שלא נדע על המקרים שאירעו יום־יום במלחמה בנאצים, מעשים שלו היו מצולמים, פשוט לא היינו היום בחיים, וכל אירופה וכנראה כל המזרח התיכון היו תחת שלטון הנאצים עד עכשיו.
מסתובבים צלמים. אם הם רואים את חיילי צה"ל עושים מעשים נאצלים של הצלת חיים והקטנת הטרור, הם מוחקים זאת מהמצלמה בעזרת אפליקציות אדירות יותר מסייבר דאסט. אבל אם הם רואים משהו שניתן להשתמש בו כדי להכפיש את חיילי צה"ל, הם מפיצים ברזולוציות גבוהות לכל מי שיכול לשרשר את ההשמצות. במציאות כזו, אני רוצה לתת פה לאחת התגובות המרגשות והמזעזעות ביותר מהימים האלה, ולהודות לגיא לרר, שעשה מעשה אמיץ וחשף אותה (חטפת על זה, לרר?).
זהו פוסט שכתב בפייסבוק חייל בשם דרור זיכרמן. הנה מתוך מה שדרור אמר ב"הצינור": "פעלתי לפי ההוראות. לא יריתי במחבל, אורי מפקדי שהיה קפדן לא אישר לי, ושנינו שילמנו מחיר כבד מאוד". אורי נהרג. דרור פצוע קשה והיה במוות קליני. "ישבתי בבית יומיים שלמים כשהדם שלי חם מעצבים. ראיתי את העוול שעושים לחייל שכל מה שהוא עשה זה להרוג מחבל", אומר דרור, צעיר בעל חזות שכל אדם היה רוצה בסביבתו, ואז הוא מתאר מה קרה לו עצמו. הוא היה בצוות שבדק במחסום. הגיעה מכונית, אחד האנשים שנבדקו נראה לדרור חשוד. "אמרתי לאורי: 'שמע, זה מחבל'. אתה רואה אדם שהתעורר במטרה למות. לא לרצוח – למות. הוא אמר: 'אתה לא יורה, נקודה'. גם ככה הוא כעס עלי שדרכתי את הנשק". המחבל פוצץ את עצמו, הרג את אורי ופצע קשה את דרור. "כל זה קרה כי עמדתי בנהלים. כי לא יריתי כשהייתי יכול לירות", אומר זיכרמן ובקושי עוצר רעד שלפני בכי.
תארו לכם מה היו עושים למי שירה בפלסטיני על סמך מבט שהיה לו. דרור אומר עכשיו את הדברים הקשים מכל: "מן הסתם אני לא זה שהרג את אורי, המחבל הרג את אורי. אני יכולתי למנוע את המוות הזה אם הייתי יורה במחבל ולא מקשיב לאורי. אומר לו: 'יאללה סתום את הפה, אני יורה עכשיו'. אני שומע מה עושים לחייל שירה וזה גומר אותי".
יהיו מי שיגידו, זה לא אותו דבר. דרור, שהיה שם בעצמו, דווקא חושב שזה בדיוק אותו דבר: "אותו חייל שווידא הריגה, אני לא אומר שצריך לתת לו צל"ש, אבל צריך להצדיע לבן אדם שלמרות שהוא פעל נגד הנהלים, עשה מה שצריך והרג מחבל". לא מילים שלי. לא של כותב מאמרים. מילים של חייל שלא ירה וכעת נשבר מול עינינו.
פה ושם עולה השאלה האם יש צבא מוסרי. ודאי שיש. צבא מוסרי הוא הצבא שמנצח את הצבא הלא־מוסרי, כדי לאפשר קיום חברה מוסרית ומניעת כיבוש החברה המוסרית על ידי חברה לא־מוסרית.