יותר מאשר שאני אוהבת להיות מאוהבת (כרגע באהבה בעיקר), יותר מההנאה שבאכילת ארוחה מצוינת במסעדת גורמה יוקרתית, יותר מהאדרנלין אחרי ריצה במרתון תל-אביב - אני אוהבת לקבל סקס טוב. סלחו לי חברותיי הנבוכות, משפחתי המכובדת ועמיתיי היקרים על הגילוי הפומבי הזה, אני מקווה שיום אחד יהיה לי מספיק כסף להציג תובנה זאת על שלטי חוצות, ממש ליד הפוסטרים של בר רפאלי באיילון: סקס הוא אחת אם לא ה-הנאות שבחיים. ועוד לא ציינתי מה שזה עושה לעור הפנים.
אבל, כמו כל החלטה שלוקחים במציאות המורכבת שלנו, גם כאן צריך לדעת איך, מתי ובעיקר עם מי. אי לכך ובהתאם לזאת הרשו לי לרענן ולכתוב: אינני סבורה שיש לחכות מספר רב של דייטים עד שמגיעים לבחינה מדוקדקת של הפרטנר בחדר המיטות. כי סקס בסוף הוא רק סקס - פעולה שהמטרה שלה היא הנאה פיזיולוגית מטורפת, המשחררת אנדורפינים, מעלה את הסרוטונין וגורמת לנו להיות בהיי. אז מדוע צריך ארבעה דייטים כדי להשתכר ולשכב, כשאפשר כבר בדייט הראשון לקפוץ למים ולבדוק שלא קיבלנו חתול בשק (או פרטנר עם מלפפון ממש חמוץ). מה כבר יקרה? מקסימום חיוך ורוגע נפשי לשבוע חדש ומלא מצברים.
את ז' (השם המלא שמור אצלי עמוק שם למטה, בלב כמובן) הכרתי במסיבה שהגעתי אליה די במקרה, בתום ערב הזוי במיוחד של סוף הקיץ. הסתובבתי עם חברים ועברנו בכמה ברים בעיר הגדולה, עם יותר מדיי אלכוהול בדם ושמחת חיים בשמיים. באחד מהברים בהם עברנו, התחלתי לרקוד כאילו אין מחר, נדמה שהייתי במרחק קצר מלעלות על הבר, להוריד את החולצה ולהישאר עם גוזיית הספורט המגניבה שלי. כן, כזאת אני - ספורטיבית גם כשאני מתודלקת. עיניי צדו את החתיך עם העיניים הירוקות, והוא כבר הזמין אותי לשוט. מכירים חצי רוסייה שתגיד לא לשוט? כך חשבתי.
הרגשתי כמו בתולה
וכך הדברים התגלגלו: נגיעה הפכה לליטוף שהפך לפלרטוט עצבני במהלכו הרגשתי את קוביות בטנו ואת כתפיו הרחבות. החלטנו להמשיך את השיחה העמוקה שניהלנו בחוץ, כדי שבאמת נוכל לדבר ולהכיר - את גוף האדם במדויק. האמת היא שבאופן מפתיע אכן שוחחנו ותוך כדי שקצת אכלתי לו את הראש, הסתבר לי שהוא איש כוחות הביטחון שנמצא בתפקיד לוט בערפל, מה שבהחלט הגביר את חרמנותי. כן כן, - אני אוהבת להיות נשלטת. מדים, נשק, אזיקים, סמכות ודיבור מבצעי ממש מדליקים אותי.
את השיחה שקיימנו על החיים, השירות הצבאי, התפקיד המסתורי ומה שביניהם, המשכנו בשירותים של מסעדה בחוף הים ומשם זרמנו כיאה לאווירת סוף הקיץ אל סוכת המציל. איש כוחות הביטחון הזה גרם לי לאהוב את המדינה יותר ובעיקר את עצמי. הוא נגע בי בצורה שלא נגעו בי בעבר, עינג, החמיא, עד שהרגשתי ברקיע השביעי. שאלתי אותו אם הוא עבר לכך קורס מיוחד במשרד הביטחון והאם הוא יודע להשתמש בנשק האישי שלו. מגע עורו בעורי, הנשיקות מלאות התשוקה בכל חלק אפשרי בגופי גרמו לי לרגע לחוש קצת בתולה. רציתי שיאזוק אותי באיזה מלון ושלא נצא משם שבוע.
ומה אני לקחתי מהפגישה הזאת עם ז'? מסר חשוב שאני רוצה להעביר לבנות המין היפה, והלעיתים - חופר: less talk ,more do.
החיים קצרים מדיי. אף אחת לא רוצה להגיע לגיל 50 עם קרום בתולין מאוחה, ולפתור תשבצי סודוקו כל היום. תחשבו על זה, מה עדיף? לשתות נס על חלב בכוס זכוכית, בבית קפה שכונתי ומפוהק, או להגיע למקום בו הקפה מגיע בסוף גם עם מאפה במבצע מפנק? תעשו לעצמכן טובה ולכו להזדיין. ליטרלי. כשתגיעו למיטה תבינו שהקללה הזאת היא הברכה שלכן, מעתה ועד עולם.
אני לירון, בת 32, גרושה גאה ואמא לעילי אריה. בעלת תואר שני בדיפלומטיה מאוניברסיטת תל אביב ומדריכת חדר כושר ואימונים אישיים. בעלת מיליון תעודות על הקיר ויש לי מספיק ביצים כדי לקחת אחריות על האושר שלי.