עברו שנים מאז שסבתא שלי, בכל יום בחירות לכנסת, הייתה מקבלת פתק עם האותיות מחל מהבן הצעיר שלה, ובלי לשאול יותר מדי שאלות שמה פעמיה לשלשלו בתיבת הקלפי בבית הספר השכונתי אי שם בפאתי רמת גן. הסבתות המזרחיות של היום העבירו את הפיקחות שלהן מהספרה הפרטית לזו הציבורית. חלקן חברות בקבוצות פייסבוק שמנציחות את הזהות שלהן, והנכדים שלהן תובעים את עלבונם ואת זכויותיהם הכלכליות והתרבותיות. ההצבעה שלהן בקלפי כבר אינה אוטומטית. רק מה, מישהו שם בפוליטיקה לא שם לב שהשנה היא 2016 וכבר אין זה מספיק ללחוץ למזרחים על כמה בלוטות גירוי על מנת לשחרר להם את רפלקס ההצבעה לימין.



התנועה הציונית, שהייתה אירופית במהותה, שידרה למזרחים כי החברה הישראלית הנורמטיבית אמורה להיות מבוססת על התבדלות מהסממנים המזרח תיכוניים שעמם חולקים המזרחים מאפיינים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. התפיסה הנורמטיבית הזו חייבה את המזרחים להשיל מעליהם סממני ערביות, כמו גם שימרה את האנטגוניזם שלהם כלפי הפלסטינים. כך למעשה התאפשר לתעל את הביטוי הפוליטי של המזרחים לשסע שבין ימין ושמאל ובהמשך לשסע בין דתיים וחילונים.
 
המשבר שבו נתונה ש”ס, שעל פי הסקרים האחרונים מגרדת בקושי 7 מנדטים, קורא לקול המזרחי לגבש מחדש את מובחנותו, ובו בזמן מגביר את התיאבון של גורמים המבקשים ללכוד קול זה בידיעה שרובו לא ילך למפלגות העבודה ומרצ העדתיות כשלעצמן. מפלגת הבית היהודי ומירי רגב עושים לצורך כך שימוש בכלים הישנים של חידוד השונות האתנית בין היהודים לערבים. אך את הסתירות בהתנהגותם לא ניתן להעלים. 
 

הניסיון של בנט למזרח את המפלגה נכשל כשניסה לשווא להכניס את אלי אוחנה הדווקא אינטליגנט לשורותיה. לאחרונה הוא מנסה שוב לקרוץ לציבור המזרחי באמצעות ועדת ביטון, שנועדה לרומם את המורשת של יהדות המזרח. עדיין מוקדם לדעת מה תוליד ועדה זו. רק נעיר כי גם אם נדרש תיקון בתוכנית הלימודים בהיסטוריה (ואכן נדרש), ההדרה של הנרטיב המזרחי ממנה בפועל כבר מזמן אינה כפי שהייתה. אך חשוב מכך: כבר כעת די ברור שהניסיון לחבק את הזהות המזרחית לא מחזיק מים מול ביטויי הגזענות מבית היוצר של סמוטריץ’. הטוויטר של הח”כ חשף את יחסו לתרבות הערבית שבתוכה צמחה תרבותם של יהודי המזרח, וסיפק שוב עדות לכך שמפלגת הבית היהודי אינה יכולה לאחוז בחבל משני קצותיו. שהרי, כיצד ניתן לדחות את הערבים על תרבותם ושפתם בשם התרבות האירופית ובאותה הנשימה לנסות לחבק את המורשת המזרחית? כיצד מי שמדיר את תרבות החפלה, או לחלופין רואה את הערביות רק כתרבות של חפלה, יהיה מסוגל להאדיר את התרבות המזרחית?
 
גם הסערות שעוררה שרת התרבות בשם המזרחיות לא גובו עד כה בביצועים חברתיים משמעותיים. קולה משום מה לא נשמע לשמע ההתקפה על תרבות החפלה שבימים כתיקונם היא מבקשת להיות מזוהה עמה. אין לדעת מתי ינחתו עלינו הבחירות הבאות, אבל בשל הסתירות בהתנהגות המחזרים למיניהם, הגיע הזמן שהקול המגדיר עצמו מזרחי יבין שיש מי שעדיין מנסה לעשות עליו סיבוב.