לפני ימים אחדים אישר אונסק”ו כי הר הבית (וגם הכותל המערבי) הוא אתר מוסלמי. הארגון אינו מכיר כל קשר היסטורי של היהודים להר הבית. בית המקדש הראשון והשני לא היו קיימים שם, לדעת הארגון.
 
ירושלים אינה מוזכרת כלל בקוראן. לעומת זאת, בכתבים ערביים עתיקים היא נקראת “בית אלמקדס”. הנצרות מקדשת את התנ”ך והכתוב בו, ועדיין כל כתבי ההיסטוריונים הקדומים וכל הממצאים הארכיאולוגיים לא גרמו לארגון החינוך, התרבות והמדע של האו”ם להכיר באמת ולדחות את השקר.
 
אפשר בקלות לבוא ולטעון: אינטרסים בינלאומיים, פוליטיקה, צביעות, אנטישמיות. כל אלו גרמו לגויים להתכחש לאמת ידועה. וכבר ראינו כזאת בהיסטוריה: הקדמונים טענו שהארץ שטוחה. מי שאמר שהיא כדור - נרדף. הכנסייה הקתולית האמינה שהארץ מרכז העולם והשמש סובבת אותה. ספרי קופרניקוס שהוכיח ההפך הוחרמו. גלילאו הועמד למשפט האינקוויזיציה. 
 

אז הגויים בורים, צבועים ואנטישמים. יופי. אבל מה איתנו? מה תרומתה של מדינת ישראל ומנהיגיה ליצירת האקלים שאפשר החלטה כזו?
 
ביום שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים הורה משה דיין להסיר את דגל ישראל שהונף עליו. לאחר ימים אחדים מסר לידי הווקף המוסלמי את מפתחות השליטה בהר. אפילו מנחם בגין, שהיה שר בממשלת ישראל באותם ימים, נתן ידו להחלטה. לימים כתב: “זו הייתה החלטה אישית חיובית מאוד של משה דיין ז”ל. שמחתי על ביצועה”. ממשלות ישראל וראשיה לדורותיהם מאז ועד היום לא שינו את ההחלטה. הם הניחו לערבים לעשות בהר כבשלהם והצרו את צעדי היהודים המבקשים לעלות להר. תפילה יהודית, טלית ותפילין, סידור תפילה, תנ”ך - אסורים מכל וכל. מי שייתפס מנסה “להבריח” אותם להר - ייעצר. מי שיעז למלמל פסוקי תהלים שכתב דוד המלך בהר הבית - ייאסר.

כיבוש הר הבית. צילום: לע"מ
כיבוש הר הבית. צילום: לע"מ

 
בית המשפט העליון של ישראל קבע שהר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, אך שיתף פעולה עם איסור תפילת יהודים בהר. לאחר שהרב גורן התיר במפורש תפילה בהר ושרטט בדיוק היכן מותר לבקר בלא חשש, באו דורות של רבנים ראשיים פחדנים ותלו סביב ההר שלטים: “אסור לפי דין תורה לכל אדם להיכנס לשטח הר הבית”. הערבים החלו לקרוא לכל שטח ההר “מסגד אל־אקצה”, לא רק למבנה בדרום ההר. ומדינת ישראל שתקה ושותקת והניחה לשקר להכות שורש.
 
בהסכם השלום עם ירדן העניקה לה ישראל “מעמד מיוחד” במקומות הקדושים בירושלים. המדינה עצמה עין והניחה לערבים להפעיל דחפורים כדי לנתץ שרידים יהודיים בהר. כתוצאה מכך כמעט התמוטט הכותל הדרומי. במקום להיכנס ולהפסיק מיד את העבודות הזעיקה ישראל משלחת שיפוצים מירדן. לאחרונה אישר נתניהו התקנת מצלמות אבטחה בשטח ההר שישדרו ישירות לעמאן בשליטה ירדנית.
 
מי שמונעת את הנפת דגל ישראל בהר ומי שוויתרה על הריבונות בהר ועל זכותנו להתפלל במקום הקדוש ביותר לעם היהודי היא מדינת ישראל. אז מה לנו להתגולל על אונסק”ו?
 
נתניהו, שפתח ב־1996 את מנהרת הכותל, אישר במקביל לערבים להקים בהר מסגד ענק חדש ב”אורוות שלמה”. הוא אמר שהר הבית הוא "סלע קיומנו". קשקשן. מי שזה אכן סלע קיומו לא מוותר עליו בקלות כזאת.