היא לא מובנת מאליה, החירות שזכינו לה, וקיומה לא מובטח לנצח. אבל מה שנשתנה הלילה הזה הוא שלא כבכל דור ודור, כבר לא עומדים עלינו לכלותנו. כן, יש מנהרות ויש טרור, והסביבה רוחשת ארגונים חורשי רעה, אבל אף אחד מהם - וגם לא כולם יחד - לא יוכל לאיים על קיומנו כעם חופשי בארצו. 3,000 שנה אחרי שיצאנו ממצרים, הפכה הריבונות הישראלית בשנים האחרונות לעובדה קיימת במזרח התיכון. אומנם האזור לא מקבל אותה באהבה, אבל אף אחד לא באמת יכול לקרוא עליה תיגר.
מי האמין לפני חמש שנים שהצבא הסורי, האיום המשמעותי ביותר על ישראל, יתפוגג? מי חלם שמנהיגים וקצינים ישראלים ייפגשו כדבר שבשגרה עם עמיתיהם הרוסים? שארגוני המודיעין של ארצות נוספות יקיימו קשר הדוק ושוטף עם המודיעין הישראלי? אם יש דבר שמאיים על חירותנו כאן - זה רק אנחנו.
כמו בלכתנו במדבר, כך גם היום, רבים מתקשים להפנים את העובדה שהפכנו בני חורין. הם בוחרים להישאר משועבדים לפחד, לתחושת הארעיות ולאיום המתמיד שהמנהיגות שלנו אוהבת כל כך ללבות. משתעבדים להודעות ה"פוש" של כלי התקשורת, שיוצרות תחושה שאנחנו תחת מתקפה מתמדת וששום דבר אינו בטוח. הלילה הזה כדאי להסתכל על החלק המלא יותר של הכוס.
השבוע היה מבחן מרתק שהסתיים בהוכחה נוספת שחמאס בעזה לא מעוניין כרגע בעימות נוסף. הם צפו בצה"ל משמיד נכס שלו, ועמדו מנגד. המנהרה היא לא "טיפה בים", כמו שטענו דוברי חמאס, אבל העובדה שישראל הרסה אותה היא במסגרת הפחת שחמאס מוכן לספוג.
האולפנים שנפתחו והשידורים החיים יצרו תחושה כאילו גילוי המנהרה הוא אירוע היסטורי בסדר גודל של קריעת ים סוף. כאילו מדינת ישראל כולה עמדה ליפול לתוך המנהרה הזאת וניצלה ברגע האחרון. המטוטלת שלנו מכירה רק את שני הקצוות: היסטריה ואופוריה. היא מתקשה לעצור ביניהן.
כמו המנהרה הזאת יש עוד לא מעט מנהרות שחפורות לשטחנו ומחכות ליום פקודה. שלא כמו המנהרות שראינו בצוק איתן, המנהרות שחופר חמאס בשנתיים האחרונות מאפשרות לצאת לפיגועים בעומק ישראל. בכניסה למנהרות בצד הפלסטיני יש שלט ועליו רשום היעד: באר שבע, אשקלון, שדרות. בעימות הבא חמאס רוצה להוציא פיגועים עמוק לתוך שטח ישראל.
אבל גם בחמאס מבינים שההצהרה של ראש הממשלה על "פריצת דרך טכנולוגית" והפרסומים על "כיפת ברזל למנהרות" הם מוגזמים ומוקדמים מדי. הטכנולוגיה שמפתחת ישראל מרשימה, אבל היא עדיין לא יודעת להבטיח לנו הגנה מפני האיום התת־קרקעי. כשתתרחש פריצת הדרך הטכנולוגית יעמוד חמאס בפני דילמה: האם לממש את הנכסים התת־קרקעיים וללכת לעימות או לראות את ישראל הורסת אותם.
חמאס יודע בדיוק מה יקרה אחרי מהלך פתיחה שכזה: עימות נוסף שיחריב עוד יותר את עזה, שכבר היום קורסת למצוקה קשה. חמאס יעשה הכל כדי שבעימות הבא נתב"ג ייסגר ליותר מ־36 שעות, אבל הוא ישלם מחיר כבד על מהלך כזה. גם אנחנו. העימות הבא יעלה בחיי עשרות רבות של ישראלים, חיילים ואזרחים, נראה בו הפעלה של רחפנים ומזל"טים תוקפים למיניהם, כמו גם הפעלה של כוחות תת־ימיים, ובסופו נימצא בדיוק במקום שבו אנחנו נמצאים היום.
הבחירה בין עימות נוסף בעזה לבין ניסיון להעלות את היחסים עם הרצועה על פסים אחרים היא בידינו. בקבינט כבר יש קבוצה משמעותית שתתמוך בהסדרה מול עזה - השרים ישראל כץ, נפתלי בנט ויואב גלנט. אם יצליחו לכפות על ראש הממשלה ושר הביטחון דיון בנושא, אולי יחסכו מאיתנו את הקורבן הלא הכרחי של עשרות חיילים בקיץ הקרוב.
גם התממשות האזהרות על התפרצות מחודשת של אלימות ביהודה ושומרון בימי החג תלויה בנו. האנרגיה להתפרצות כזאת לא ניכרת ברחוב הפלסטיני, אבל פרובוקציה ישראלית בהר הבית או במקום אחר עשויה להצית אותה. ראש הממשלה אוכף, ובצדק, איסור על עליית פוליטיקאים להר, מה שיקטין משמעותית את פוטנציאל ההתלקחות. בתקווה גם שבין עשרות אלפי המטיילים הצפויים להגיע לטיולים ולצעדות ביהודה ושומרון בימי החג לא יהיו כאלה שיחליטו לחרוג מהמסלולים המאושרים ולצאת לטיולים פרטיים, שיהפכו אותם למטרה קורצת לטרור.
# # #
באופן כמעט חסר תקדים הצליח השב"כ לנטרל את עיקר האיום שנשקף מהתארגנות הטרור היהודי של "קבוצת המרד". כ־20 פעילי טרור יושבים כרגע בכלא והמעצר היעיל של החוליה מנחליאל, שנעשה אחרי עבודת איסוף ראיות, סיכל פעילות של חבורה שהייתה בשלה כבר לפיגועים רצחניים. רימון הגז שהשליכו לבית משפחה בביתילו היה יכול לקטול את חיי התינוק שישן בבית.
ביוני תסתיים תקופת המעצר המינהלי שנקצבה למנהיג הקבוצה, מאיר אטינגר, ואם יאפשר בית המשפט את חזרתו לשטח, הוא עשוי להנהיג הקמה של חוליות חדשות. אבל נראה שהחטיבה היהודית בשב"כ הבינה את פוטנציאל האיום, יצרה לעצמה את הכלים המודיעיניים להתמודד איתו ומפגינה נחרצות שלא ראינו בעבר. יחד עם זאת, המוטיבציה של פעילי הטרור היהודי עדיין שרירה וקיימת.
חקירת החוליה מנחליאל העלתה שוב קשרים עם חיילים וקצינים המשרתים בגדוד הנח"ל החרדי נצח יהודה. צמרת צה"ל מודעת למשימה הבעייתית שהיא מטילה על חטיבת כפיר, שחייליה עושים שירות סדיר שלם בתפקידי שיטור בשטחים ולהשלכות של שירות כזה. היא הוציאה לאחרונה את הגדודים לשירות בגזרות אחרות. אבל ייתכן שתחת הפרויקט, החשוב מאין כמוהו של גדוד חרדי, צמחו איים מרדניים שדורשים חינוך והסברה הדוקים יותר.
בצה"ל נשמו לרווחה כשראו את ממדי עצרת התמיכה באלאור אזריה ואת סוג החומר האנושי שהתייצב בכיכר. אבל חיילי צה"ל ממשיכים להיות חשופים לרשת חברתית, שבה יש מי שמתרגמים את החירות שזכינו בה להסתה, לליבוי פחדים ושנאה. אל מול האנמיות המביכה של יצחק ("שלא יחשבו שאני אוהב ערבים") הרצוג, היה מרענן לראות את נפתלי בנט מאגף אותו ואת ראש הממשלה באמירה ממלכתית וברורה נגד גזענות.
בערב הפסח הזה נוכל להסב ברווחה בידיעה שעל אף הדוקרים, החופרים והמפוצצים למיניהם, גם בשנה הבאה נחגוג בירושלים הבנויה. אם רק נדע למצוא את השלום בינינו - דיינו.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ 10