נתניהו נבהל מחקירת אולמרט - ושילם על נקודות צבורות בדיעבד

זהו דפוס פעולה מוכר של נתניהו. לא משלם, אחר כך נבהל ומנסה לשפות אחורה את אלה שהרעיפו עליו מכל הטוב הזה. ל"מעריב" עדויות רבות על מקרים דומים הקשורים בנתניהו. בין היתר פורסם כאן בזמנו כי היועץ האסטרטגי שעיה סגל עבד בחינם במשך שנים, עד שנתניהו נתקף בהלה (בעקבות שאילתה של הח"מ), והעביר לסגל המחאה על סך כמה אלפי שקלים. במקרה ההוא זה נגמר רע: הגברת נתניהו שמעה על התשלום (שלא מכסה אפילו שבריר מערכם של השירותים שסגל העניק למשפחה), ומיד דרשה לקבל את הכסף, במזומן, בחזרה. סגל החזיר, אלא מה.
 

2. לא שמעתי אתמול אף אחד מהמראיינים בתקשורת האלקטרונית שואל את עו"ד דוד שמרון אם משפחת נתניהו שילמה לו לאורך השנים על שירותיו הרבים והאינטנסיביים. השירותים שעו"ד שמרון מעניק למשפחה לאורך השנים נמדדים במיליוני דולרים. לא פחות. שאלות דומות צריך להפנות לעו"ד מיכאל ראבלו, ממשרדו של שמרון (השותף הנוסף הוא עו"ד יצחק מולכו, שר החוץ בפועל של מדינת ישראל). אני הגשתי שאלה כזו אתמול. גם בעבר שאלתי, ולא נעניתי. אם אכן המשפחה משלמת למשרד, נשמח לראות כמה, ומתי. למה המשטרה לא נדרשת לעניין הזה? אהוד אולמרט שילם לפרקליטיו מיליונים. גם משה קצב שילם. פואד משלם. במשפחת נתניהו השורש של"מ אינו קיים. במקביל, הפך משרד מולכו־שמרון בשנות שלטונו של נתניהו לבולט, מרכזי וכמעט הכרחי בנושאים כלכליים בישראל.
 

3. טענותיהם של פרקליטי נתניהו אתמול לא מחזיקות מים וכמעט מעליבות את האינטילגנציה. "כל השרים נהגו כך", הם אומרים. שקר וכזב. כדי לנסות לעמעם ולהקל עם נתניהו נקבע בימי המבקר הקודם שתהיה ביקורת גם על נסיעות כל השרים. הייתה ביקורת מקיפה בעניינם של עשרות שרים ובשום מקרה לא נמצאו ממצאים הדומים או מזכירים את מפלצת הנסיעות והנהנתנות של משפחת נתניהו. גם הטענה שזו הייתה פרקטיקה מקובלת בתקופה ההיא, אינה רצינית. לא רק שלא הייתה פרקטיקה קיימת, הרי נתניהו הפר את הפרקטיקה, לא דיווח לוועדת האתיקה, לא ביקש אישור, לא ביצע גילוי נאות. פשוט טס, עם האישה והילדים, לאן שרצה.
 

4. במדינה מסודרת ומתוקנת היו שומרי הסף מתעוררים מתישהו ודורשים בדיקה מקיפה, יסודית, של המחדלים שהובילו למסמוס הפרשה הזו במשך יותר מחמש שנים. במוקד הבדיקה הזו צריך, כמובן, לעמוד היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין. הנ"ל היה בעבר פרקליטם של בני הזוג נתניהו ועל פי מה שמתברר עכשיו, כנראה שלא חדל מעיסוקו זה מעולם. 

 

5. חלק ניכר מהסיפור עדיין לא יצא לאור. כל הנסיעות של נתניהו כחבר כנסת, מ־2005 צפונה, לא נכללו בדוח המבקר (כי המבקר לא מבקר חברי כנסת). הסיפורים מהנסיעות האלה מסמרי שיער יותר מהסיפורים המוכרים מתחילת העשור הקודם. הרבה יותר. גם כאן, החומר הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, שהכניס אותו לפורמלין והתמזמז איתו שנים. מתישהו צריך להוציא את כל זה לאור. הציבור זכאי לדעת ולהבין מי הם משרתיו ושומרי הסף שלו. זוהי פשיטת רגל מוחלטת של רשויות אכיפת החוק לדורותיהן.
 

6. הדוח והדיווחים מדברים על מימון כרטיסי טיסה. כפי שפרסמתי ב"מעריב" פעמים רבות, הסיפור גדול הרבה יותר מזה. לא רק כרטיסי טיסה שולמו לאורך השנים מכספים זרים. לגברת נתניהו יש דרישות מפליגות כשהיא בחו"ל. דוגמאות? נניח, נהג צמוד עם לימוזינה מתחת למלון 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע (למרות שיש רכב של השגרירות בדרך כלל). דרישות מהסוג הזה. היא מנקה כמעט תמיד את המיני־בר (לוקחת איתה את התכולה), חשבונות הכביסה (ניקוי יבש), קוסמטיקה, טיפולים שונים, קניות ורכישות. גם את כל זה נהגו לשלם עבורה. בדוח מתבררת האנקדוטה המדהימה שלבנימין נתניהו אין בכלל כרטיס אשראי. האמת? צודק. למה שיהיה לו?