ערב טוב, איזראל: אמן מחו"ל שמגיע להופיע בארץ הקיץ? קרא את האותיות הקטנות

מכתב גלוי אל: סיה, ריהאנה, גרבג', פארל וויליאמס, אנריקו מסיאס, אליס קופר, סימפלי רד, קרלוס סנטנה, סקורפיונס, מגהדת', אביצ'י והאחרונים שהצטרפו, קווין ואדם למברט.

היי! אתם עומדים להגיע בקיץ הקרוב להופיע בישראל, ובשל היכרותי עם הקהל הישראלי, ובניסיון לעזור לכם לצלוח את ההופעה, ריכזתי עבורכם מספר כללים שכדאי שתפנימו בטרם תנחתו, כי מה שנכון לאירופה ולהופעה בוומבלי, לא תמיד מתאים לפארק של ראשון לציון.

תתחילו מוקדם ואל תאחרו (כן, ריהאנה, זה בעיקר מופנה אלייך). איחור בהופעה בינלאומית מתקבל כזלזול, ומיד נשמעים בקהל קולות של "יאללה זאת, מה היא חושבת לעצמה", "אוף, אלה בני 500, הם לא עייפים? גם ככה עשיתי טובה שהגעתי" וכו'. איחור של עד חצי שעה מתקבל בהבנה, אבל קחו בחשבון שהקהל מגיע כבר על טורים גבוהים משום שהוא עמד בפקקים, הלך במשך שלוש שעות וחצי את כל הפארק כי לא הייתה חניה, ומה שהוא רוצה לשמוע כשהוא מגיע לטווח ראייה מהבמה זה את השיר הראשון.

רוג'ר ווטרס? לא לענות. בקרוב אתם עומדים לקבל שיחה מהבחור הזה, והדרך הכי טובה להתנהל מולו זה פשוט לסנן (כמו שעושים לו שאר חברי להקת הפינק פלויד מאז 95'). אם הוא מנסה בוואטסאפ, ובטעות פתחתם את ההודעה, אתם קוראים עכשיו קטעים נבחרים מהפרוטוקולים של זקני ציון. אמ;לקו אותו, כתבו לו בתגובה חחח וצרפו לב אדום פועם. הוא יבין שהסכסוך הישראלי־פלסטיני פחות מעניין אתכם ויניח לכם.

רשימת דרישות. רק שתדעו - רשימת דרישות האירוח וההפקה שאתם מעבירים לארץ מודלפת לעיתונים שבוע לפני ההופעה. לכן כדאי לכם לשמור על תדמיתכם כשאתם מבקשים מאיתנו משהו. כלומר, אם אתם להקת רוק כבד כמו מגהדת', סקורפיונס או אליס קופר, זה יהיה מוזר ובלתי הולם לדרוש שהווילונות במלון יהיו בגוון בז' מעוטרים ברקמה של פרחים, שהכריות יהיו בצבע ארגמן ושתגיע אספקה של סודה ומיץ גויאבות. לעומת זאת, אם אתם חוליו איגלסיאס, רשימה כזאת היא סבירה ומובנת.

תנו את הגרייטסט היטס. האלבום החדש שרק הוצאתם לפני חודש ממש מעניין - אבל לא אותנו. ובאמת נשמח לשמוע אותו - אבל מאוחר יותר, בבית. כשאתם על הבמה, אנחנו מצפים ללהיטים הכי גדולים שאנחנו מכירים, כדי שנוכל לרקוד, לפזם אותם יחד ולהדליק תאורת סלולרי רומנטית כשמגיעה הבלדה. תעשו בירור אילו שירים שלכם הפכו להיטים בארץ, ותרביצו. אם בוער לכם לתת משהו חדש, תסתפקו בשיר אחד של בערך שבע דקות, שיספיק לנו בדיוק להגיע לשירותים הכימיים, להיגעל ולחזור למקום.

מקומי מתלהב שמבקש לעלות לבמה. תסמונת הבחור שרק רוצה רגע לצדכם, באמצע שיר מרגש, כדי להציע נישואים ל"חברתו", ידועה לכולנו. הימנעו מזה, כי סביר להניח שהוא מתחזה עלוב ובודד, שפגש מישהי בכניסה לפארק והחלום שלו הוא להפוך לשיחת היום, ביום שלמחרת ההופעה, עם ראיונות בחמש עם, שש עם או שבע בלי.

צילום עם שמעון פרס או אחרים. אומנם קשה להאמין ששמעון פרס מכיר את אליס קופר, בלתי נתפס ששרה נתניהו יודעת בעל פה את הטרקים של אביצ'י, וממש לא סביר שרובי ריבלין שמע בחייו שיר של סיה, ועדיין, כשהאישים המכובדים האלה שומעים שכוכב גדול הגיע מחו"ל, הם שוכחים מהפאסון ומתייצבים כמו תלמידת תיכון למשימת סלפי עם טלפון שלוף, חיוך מטופש ושיחה מלאכותית. תנו להם את הרגע הזה, ואם אתם ממש רוצים לפרגן, תגידו להם ששמעתם את השם שלהם בחו"ל וזה מדהים מה שהם עושים למען השלום.

דיבור בעברית. זה די מלהיב שלמדתם להגיד "תו־דה רבה" ו"ש־לום תל אביב!", אבל פעם אחת מספיקה. אין צורך לחפור במשך ההופעה במבטא של תלמיד אולפן גם עם "סב־בה", "אני אוהב את כולכם" ולהמשיך בהדרן עם "יאללה ב־ל־גן" ו"איז־ראל, אני אוהב אתכם" וכו' - זה לא מכבד לא אתכם ולא אותנו, תסיימו עם זה, כי יש לנו עוד צעידה לאוטו, פקקים, ומחר עבודה.