רצה הגורל ועל כתפיה המדולדלות של עו"ד קלאודיה בילנקה מפרקליטות מחוז תל אביב הוטלה המשימה להרשיע בשלושה מקרי רצח שמונה עבריינים, המוגדרים כזרוע המבצעית של ארגון הפשע מוסלי. עו"ד בילנקה היא אשת מקצוע מחויבת ציבורית ונחושה ברמה האישית, אך מסתבר שהיא אינה קפדנית כנדרש מתובעת בשירות המדינה, מה שסיבך אותה כבר באחת מפרשות "התדרוך" של רופאי המכון הפתולוגי, וכעת מתברר כי יחד עם המשטרה היא שמה את יהבה גם על עד המדינה הכי גרוע בעידן ארגוני הפשיעה.

שמו של עד המדינה אסור בפרסום. מדובר ברוצח עם דם על הידיים שככל הנראה עדותו נסתרת על ידי "התפתחות דרמטית" מפתיעה שעליה הכריזה התובעת בילנקה עצמה בחודש מאי, ערב פתיחת שלב ההוכחות במשפט - מה שהולך ומזכיר את הפיאסקו מתיק הבר־נוער ועשוי לזכות את שמונת הנאשמים מכל האישומים.

מאז שהתובעת זרקה את הפצצה באולמו של השופט המחוזי בני שגיא, שמונת הנאשמים, פרקליטיהם, בני משפחותיהם, חבריהם ועוד עשרות ואולי מאות יודעי דבר, לא מפסיקים להעלות אפשרויות וספקולציות על מהות ההתפתחות הדרמטית שעליה הודיעה התובעת בפנים חתומות בפעם הראשונה, ועוד יותר מכך נסערות וחיוורות בפעם השנייה, כאשר השופט שגיא דרש ממנה הבהרות בלשכתו.

לפי תגובת השופט שגיא, שבפעם השנייה הפציר בסנגורים להסכים לדחיית המשפט, נראה כי ההתפתחות שבה מדובר היא לטובת הנאשמים. במקביל, מעגל הספקולציות הולך ומתמקד במקרה רצח אחד מתוך השלושה שעד המדינה מייחס לארגון מוסלי - זה של בר כהן מראשון לציון בחודש ינואר 2012.

אם מאז שנחשפה הפרשה טענו הנאשמים ומקורביהם כי הם חפים מפשע בנוגע לרצח הכפול שבלשי ימ"ר מרכז מייחסים להם - של דניאל סמרה ואוהד פרנקו בחודש פברואר 2012 - הרי שבכל הקשור לאישום ברצח בר כהן, אשר מבוסס על עדות מאוחרת של עד המדינה בחקירה של ימ"ר תל אביב, ההכחשה מתוארת במונחים של עלילה מרושעת. כמו כן, היא אינה משתלבת עם נרטיב הסיפור ויחסי הכוחות של מלחמת הצ'יינג'ים הידועה לשמצה במשולש הערים חולון, בת ים וראשון לציון.


מג'ורדן עד בר כהן



בר כהן היה חברו לנשק של ג'ורדן אזולאי. שניהם היו "חיילים" בני 20 בקבוצה של כ־20 עבריינים צעירים מראשון לציון ש"עבדו" בגביית חובות וסחיטת מתחרים של הבוסים החדשים שלהם במה שמכונה ארגון אברג'ל ב' (ממשיכי המורשת מאז מעצרו של יצחק אברג'ל ב־2008 והסגרתו לארה"ב): מוטי חסין, שלומי ניאמצ'יק, יעקב שמעון (עכא), אבי רוחן, יוסי קסטרו וצ'יקו בית עדה, אשר הוגדרו כיורשיו של יצחק אברג'ל.

חברי ארגון אברג'ל ב' נקלעו למלחמת חורמה בארגון מוסלי מתל אביב, שהצ'יינג'ים ומועדוני ההימורים "שלו" נכנסו לוואקום שנוצר לכאורה במשולש הערים מאז ההסגרה לארה"ב. העניין הוא, שארגון מוסלי היה ונשאר ארגון פשע עשיר ומתוחכם מאוד. אנשיו לא הסתפקו במלחמה חזיתית אלא נקטו גם טקטיקה של צייד מוחות - גיוס חיילים נועזים מארגוני פשע מתחרים תוך ניצול האמצעים הכספיים הבלתי מוגבלים כמעט שלהם.

אחד החיילים שנעתר לחיזורים היה ג'ורדן, שבגיל 20 הכיר את יוסי מוסלי באחד מתאי ההפרדה שבהם הוא נכלא עקב מסוכנותו. הוא עשה עליו רושם חיובי, כך שאת השחרור הוא חגג באימפריית ההימורים ונערות הליווי של ארגון מוסלי ברומניה, מה שלא מצא חן בעיני החברים מארגון אברג'ל ב'. ג'ורדן, שהשתחרר מהכלא בחודש יולי 2011, עשה עם בר כהן כמה "עבודות", כולל סחיטה באלימות של "רפי הדתי", בעל ממון, צ'יינג'ים ביפו ואולמות אירועים בראשון לציון, שבשלב מסוים העדיף להתעסק עם הבנקים של רמי עמירה ושלום דומרני על פני אלה של יצחק אברג'ל, מה שהוביל לרצח עמירה ובעקיפין לרצח מרגריטה לאוטין ז"ל. הכל מתנקז לרצח הארור ההוא.

ג'ורדן וכהן, מספר גורם המקורב לשניהם, גם ירו לעבר בנו של "רפי הדתי", משום שהעז להציע טרמפ לחברה היפה של ג'ורדן כאשר הוא שהה בכלא. בערב ראש השנה, ספטמבר 2011, ג'ורדן קיבל מחברים בארגון אברג'ל ב' צ'ק על סך 10,000 שקל, שאותו פרט בצ'יינג' של ארגון מוסלי, ומאז שחזר באותו ערב לראשון לציון ופגש את חבריו לקבוצה נעלמו עקבותיו עד היום הזה. שלושה חודשים לאחר מכן, בינואר 2012, חוסל גם בר כהן, ובהמשך עוד כעשרה צעירים משני הצדדים של קבוצת "החיילים" שהתפצלה בין שני ארגוני הפשע.

לכן, כאשר עד המדינה התוודה על חמישה מעשי רצח שביצעו הוא, אחיו ואחרים, בשירות שי מוסלי, ובהמשך הוסיף את רצח בר כהן, זה נשמע אך טבעי, אבל מי שמכיר את הנפשות הפועלות מבין שהרצח של כהן, כמו גם זה של ג'ורדן, המוגדר כנעדר שגופתו לא נמצאה, בוצע לכאורה על ידי הצד השני דווקא. זו ההתפתחות החדשה, בטוחים בספסל הנאשמים, אביאל וואהל, ליאור גרינברג ואחרים. ורק התובעת בילנקה מחרישה, בין היתר משום שבשיטת המשפט הישראלית אין צורך להוכיח מניע לרצח.


לאן נעלם רועי ניר



הנאשמים, שיושבים יחד בבית המעצר ניצן ברמלה, ניזונים מאחד מאמצעי התקשורת המסורתיים של העולם התחתון: מידע אותנטי על ניוד אסירים ועצירים אסטרטגיים. כך נודע להם על רועי ניר מחולון, חייל מבצעי בכיר בארגון אברג'ל ב', ש"נחטף" על ידי שלטונות שב"ס מתאו באגף ההפרדה הארצית בכלא איילון, סמוך לתאו של מוטי חסין, יריבם המושבע. עוד נודע להם, כי המקום שאליו ניר הועבר הוא תא הפרדה מבודד בכלא שאטה המרוחק.

כאשר המידע על כך הפך לשיחת היום בקרב האסירים, לרבות סימני השאלה שהעברה חפוזה כזו מעוררת בעידן עדי המדינה שאחרי פרשה 512, הוא הועבר מיד למתקן כליאה מסתורי עוד יותר - אגף הפרדה מיוחד בכלא מגידו, שבו שוהים כמה עדי מדינה בסיכון גבוה במיוחד.

וכך, שמונת הנאשמים של התובעת בילנקה חופרים לעצמם ללא הרף בשאלה: האם רועי ניר, שנטל חלק בפעילות מבצעית של ארגון אברג'ל ב', ואף ריצה שנתיים מאסר על נשיאת אקדח באופנוע בטיילת בת ים, בחר "לפתוח" על רצח ג'ורדן, בר כהן ואחרים, רק כי בחודש אוגוסט אשתקד כבר ירו עליו משום שידע יותר מדי?

תשובה ודאית אין, אבל העובדה שהשותף המבצעי, העבריין הירושלמי עכא, עזב את הארץ מאז נפוצה השמועה, כמו גם חיילים נוספים מהקבוצה בראשון לציון, רק מעמיקה את החפירות ומחזקת את החשד. מנגד, רועי ניר העביר מסר לפרקליטים ולעבריינים ששוחחו עמו, שהכל שמועות. אשרי המאמין. הגופה של ג'ורדן, בכל אופן, טרם נמצאה.

רשימות נוספות של אמיר זוהר
ב־POSTA.CO.IL
[email protected]