ניסיון ההפיכה בטורקיה בליל שישי שעבר, ובעקבותיו הדיכוי רחב ההיקף של כל כיס אופוזיציה אפשרי על ידי משטר ארדואן, הציבו את החברות בברית נאט"ו בנקודת הכרעה: האם יכירו במציאות ויסלקו את טורקיה מהארגון, או שיבחרו להשלים עם המצב הבלתי נסבל ולקוות שיהיה בסדר. אף שכבר ברור שלא יהיה בסדר. אדרבה, יהיה רע מאוד. ארה"ב ובנות בריתה בנאט"ו בורחות מהמציאות כבר כמעט 14 שנה. בסוף 2002, בשבועות הראשונים לשלטון מפלגתו של רג'פ טאיפ ארדואן, הפרלמנט הטורקי הדהים את האמריקאים כשפסל את בקשתם להשתמש בטורקיה כבסיס שממנו ייצאו לפלישה בצפון עיראק.
מאז, תחת ארדואן, כל מערכות התקשורת והתרבות נרתמו למבצע להנחיל את הדעות האנטישמיות והאנטי־אמריקאיות בחברה הטורקית, ומדיניות החוץ הולמת את הרוח הזו, כמו גם את הרוח הידידותית לטרור הג'יהאדיסטי. מחיזבאללה, דרך חמאס, אל־קאעידה ודאע"ש, ארדואן לא מהסס לסייע לכוחות הג'יהאד, זאת בזמן שהוא משלם מס שפתיים לאמריקאים על הצורך למגר את הטרור - בתנאי שהאמריקאים מסכימים שגם הכורדים הם טרוריסטים שיש לחסלם.
גם מערכת היחסים של ארדואן עם אירופה, בעיקר גרמניה, הולכת ומתדרדרת. כשמנהיגי אירופה, בהובלת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ביקשו מהנשיא הטורקי לעצור את זרם הפליטים הסורים ששוטף את היבשת, הוא חייך, הסכים ולא עשה דבר כדי לעצור את השיטפון. בנוסף, שבוע לפני ניסיון ההפיכה סירב ארדואן לבקשת הפרלמנט הגרמני לאפשר למשלחת של חברי פרלמנט לבקר את החיילים הגרמנים המשרתים בבסיס אינצ'רליק במדינה. לאחר ההפיכה טען הנשיא שלחלק מהכוחות הטורקיים במקום היה קשר למורדים.
בבסיס אינצ'רליק משרתים 1,500 חיילים מערביים, מוחזקים בו כ־50 ראשי נפץ גרעיניים, והוא מהווה את מרכז העצבים של ארה"ב ונאט"ו ונקודת היציאה לתקיפות אוויריות נגד דאע"ש בסוריה ובעיראק.
על פי דיווחי התקשורת, אנשי הצבא שהיו מעורבים בניסיון ההפיכה הפעילו כוח אווירי נגד המשטר מאינצ'רליק. בתגובה סגר המשטר את המרחב האווירי מעל הבסיס, עצר את המפקד גנרל בקיר ארקן וואן והפסיק את אספקת החשמל למקום. אומנם כעבור יום הותרו שוב הטיסות, אבל אספקת החשמל לא חודשה ועד רגע כתיבת שורות אלו הבסיס מופעל באמצעות גנרטורים.
במשך שנתיים ביקשו האמריקאים מארדואן שיאפשר להם להשתמש באינצ'רליק, ללא הועיל. רק כאשר הכוח הפוליטי של הכורדים בטורקיה עלה, בזכות הניצחונות המרשימים שלהם במלחמה נגד דאע"ש, החליט ארדואן להיעתר לבקשה, בתנאי שהאמריקאים יתמכו במלחמתו נגד הכורדים.
כמעט מיד לאחר דיכוי ההפיכה ארדואן ואנשיו הפנו אצבע מאשימה אל ארה"ב, והנשיא הטורקי דרש את הסגרתו של שותפו לשעבר, מנהיג הדת הטורקי פתהוללה גולן, שמתגורר בפנסילבניה. כאשר האמריקאים סירבו להעלות את גולן על המטוס הראשון לאנקרה, הסלימו אנשי הנשיא את אמירותיהם. כשארדואן הכריז השבוע על מצב חירום במדינה, הוא אמר כי לדעתו מעצמות זרות עמדו מאחורי ניסיון ההפיכה, ושר העבודה שלו אף נקב בשמה של ארה"ב בהקשר זה.
כל ההתנהלות של ארדואן, לפני ואחרי ההפיכה, מראה כי הוא כבר לא רוצה ולא יכול להמשיך להשתייך לנאט"ו וכי האינטרסים שלו אינם חופפים את אלו של בנות הברית. אבל יש גם בעיות אחרות שהופכות את טורקיה לא רק לבת ברית בלתי אפשרית, אלא לסכנה של ממש למערב.
בעקבות ניסיון ההפיכה, צבא טורקיה עובר טיהור רדיקלי. אלפי חיילים נעצרו, לרבות מפקדים בכירים, וזאת בטח רק ההתחלה. משמעות הדבר היא שצבא טורקיה ספג מהלומה אדירה, שממנה לא יקום בקרוב. הוא לא יהיה ערוך להשתתף במערכה נגד דאע"ש או לשתף פעולה עם כוחות נאט"ו.
וככל שצבא טורקיה חלש יותר, חופש הפעולה של דאע"ש ושל ארגוני טרור אחרים גדול יותר. לא ניתן לבטל את האפשרות שאותם ארגונים יצליחו להניח את ידיהם על הפצצות הגרעיניות שנמצאות באינצ'רליק. הסיכוי אומנם לא גבוה, אבל לא ניתן להתכחש לעובדה שטורקיה כבר איננה בסיס איתן וידידותי, בעל שלטון שניתן לסמוך עליו.
ואם לא די בכך, ישנו גם הנשק הכימי. מאז תחילת השנה דאע"ש עושה בו שימוש במתקפותיו בעיראק, ועל פי מנהל שירותי המודיעין האמריקאי ג'יימס קלפר, לארגון יש כבר יכולת ייצור נשק כימי. עכשיו, כחברת נאט"ו ובת ברית של איחוד האירופי, לטורקיה יש גבולות פתוחים עם אירופה. וכאשר כוחות הביטחון מוחלשים ומסורסים, היכולת שלהם למנוע מעבר של נשק בלתי קונבנציונלי הצטמצמה עד מאוד. כעת הסכנה שדאע"ש יעביר נשק כימי לחבריו באירופה, לצורך ביצוע מתקפות טרור במערב, הופכת להיות מוחשית.
אם נוסיף לכך את העובדה שאותם אנשים שנקראו לדגל ביום שישי שעבר על ידי ארדואן לא היו אזרחים תמימים, אלא אנשי ג'יהאד שמשמשים כוח מגן של המשטר; אפשר להניח שהנשיא הטורקי לא יפעל בקרוב כדי לצמצם חופש הפעולה של ארגוני הטרור.
אם נחפש את הסיבות לאופן התנהגותו של ארודאן, נמצא אותן בראש ובראשונה בכניעה האמריקאית לרוסיה. השבוע מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי למעשה מסר לרוסיה את ניהול המערכה נגד דאע"ש. בכך נטשו האמריקאים את המחויבות שלהם כלפי טורקיה, ומשכך איבד ארדואן את האמון שלו ביכולת המערב להגן על המדינה מפני רוסיה והוא נאלץ לחפש את מזלו במקום אחר.
ויש לו לאן ללכת. ארדואן הוא אסלאמיסט השותף לאידיאולוגיה הג'יהאדיסטית של האחים המוסלמים. החיבוק שלו לאנשי הג'יהאד שמגינים עליו מאז ניסיון ההפיכה, מראה כי הוא כבר לא מרגיש צורך או רצון להתרחק מהם בפרהסיה. ייתכן שמשמעות הדבר היא שארדואן מתכוון לבטל באופן גלוי את המשטר החילוני של טורקיה. בנוסף, העובדה שמיד נשלפו רשימות החיסול, שכללו אלפי שופטים ותובעים, פרופסורים, שוטרים ומורים, מראה כי הוא כבר התכונן למגר את האופוזיציה שלו, ורק המתין לשעת כושר.
הסיבה השלישית לכך שארדואן מפנה עורף למערב היא משום שהוא צריך שעיר לעזאזל. כלכלת טורקיה עומדת על סף קריסה: המניות הטורקיות איבדו מחצית מערכן בשלוש השנים האחרונות, אנשי עסקים רבים עזבו את המדינה בעקבות הרדיפות הפוליטיות, וערך המטבע המקומי ירד ב־7% רק בשבוע שעבר, ועל פי הכלכלן האמריקאי דיוויד גולדמן, הוא עוד צפוי לרדת. השחיקה בערך המטבע מגדילה את החוב החיצוני של טורקיה, שעומד כיום על 300 מיליארד דולר. היות שאין לארדואן יכולת להתמודד עם הבעיות הכלכליות של מדינתו, הוא מבקש להאשים גורם חיצוני וככל הנראה מייעד את ארה"ב לתפקיד.
כאשר הפצצות הגרעיניות באינצ'רליק נמצאות בהישג יד וכאשר דאע"ש אוגר נשק כימי בגבול הפרוץ, הצורך להתגונן מפני טורקיה חייב להיות ברור ובלתי ניתן להכחשה. ככל שטורקיה תישאר בנאט"ו, הסכנה הרובצת לפתחו של המערב תלך ותגדל. הדרך היחידה כיום להתמודד עם ארדואן היא להוציא את המדינה מהארגון ולסגור את הגבול שלה עם אירופה.v