הם היו בטוחים שהכל בשליטה, כל היאיר לפידים. שאפשר להסית נגד "שוברים שתיקה" ועיתון "הארץ" וזה יישאר שם, בגבולות השמאל הזה שהם כל כך אוהבים לתקוף. שניתן לשלוט בגובה הלהבות, שהאש לא תתפשט, שהם יודעים איך לדבר עם הציבור כך שזה ישרת אותם אבל לא יפגע במעגל השני והשלישי. גם הבוז'ים היו בטוחים שהם בשליטה מלאה. יצטרפו לממשלה, ימתחו קווי יסוד, יאזנו, יבקרו, יציבו גבולות. שהם אשכרה ישפיעו על מה שמתרחש.
משת"פי נתניהו לדורותיהם צריכים היום להישיר עיניים ולהתנצל בפני הדמוקרטיה הישראלית. אותם אנשים, שבעצם הפלרטוט עם עמדות ותפיסות אנטי־דמוקרטיות, הכשירו את השרץ ונתנו לו לגיטימציה. אנשים שהיו אמורים להיות מנהיגים, לא פוליטיקאים. אנשים שבשביל עוד אלף לייקים בפייסבוק או תיק בממשלה מוכנים היו להצהיר "ביי ביי חוליות, היה שלום עמוד שדרה". מה חשבת לעצמך, יאיר לפיד, שאפשר להשתלח בכלי תקשורת אחד וזהו? שהקהל, לאחר
שהריגוש הראשוני ייעלם, לא ידרוש להגדיל את המינון? כמי שכיכב בערוץ 2, אתה הרי אמור לדעת איך העסק הזה עובד: מי שהתחיל עם דודו טופז זורק כדורי שוקולד לפה של אישה עם עודף משקל נאלץ לעבור ל"האח הגדול" כדי לספק את היצר.
ואתה, יצחק הרצוג, מה חשבת כשהתחלת משא ומתן עם נתניהו? שהוא ינהל איתך דיאלוג ממקום של כבוד, של רצון אמיתי לבנות מחדש את הדמוקרטיה הישראלית? ש"הערבים נוהרים לקלפיות" זאת פליטת פה לא מתוכננת, הערת שוליים? הרי מי שהתחיל בלחישה של "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים" חייב, בשלב מסוים, לעבור להגיד את זה בקול רם.
"הדמוקרטיה היא מטרד, התקשורת היא אסון והערבים לא צריכים להיות כאן"
על בנט אין מה להלין, עמדותיו ברורות, הוא מבין מצוין לאן נושבת הרוח ויודע להוסיף את נשיפת האוויר שלו כשצריך. כל הערה גזענית, כל בעיטה בקבוצת אוכלוסייה, הוא מרגיע ב"חביב אדם שנברא בצלם" ומסמן וי על חובו למשטר דמוקרטי. אין לו שום כוונה אמתית לנתק את עצמו מאותם גורמים שמבחינתם הדמוקרטיה היא מטרד, התקשורת היא אסון והערבים בכלל לא צריכים להיות כאן.
הרבנים שמתבטאים נגד הקהילה הגאה מחנכים את מצביעיו של בנט, לא את מצביעי המחנה הציוני ולפיד. חלק ממי שמאמינים שבכל מקום שבו יש סתירה בין ההלכה לשלטון החוק, ההלכה קובעת. הם ההארד־קור של כוחו האלקטורלי. אבל לפיד והרצוג הם לא בשר מבשרה של הקבוצה הזאת, שום דבר ממה שבנט אומר לא אמור להיות חלק מהדנ"א שלהם. הם אמורים היו להיות אופוזיציה לא רק להחלטות בכנסת, אלא בראש ובראשונה לתפיסת העולם שהממשלה הזאת והעומד בראשה מציגים. תפיסה של פילוג, שנאה, הסתה ורמיסת שלטון החוק ברגל גסה. אבל הם הרגישו שאפשר לרקוד טנגו עם הדרך. ש"חנות קטנה ומטריפה", הסרט שבו מאכילים את הצמח בדם עד שהוא הופך למפלצת, זה רק תסריט מופרך. ועכשיו נתניהו וממשלתו מאכילים את הציבור הרעב לדם בעוד ועוד פיסות עור שהם קורעים מגופה של הדמוקרטיה הישראלית. יש מי שקיבלו בעבור זה הבטחה לחמישה תיקים או אלף לייקים.