אירופה של היום חיה בין שני קטבים: יורו 2016 והטרור בניס. אירופה של ניס היא יבשת שחותרת לחד-תרבותיות "לבנה", תנועה המובלת על ידי מפלגות ימין קיצוניות בהן "יוקיפ" באנגליה, שהובילה ליציאה מהאיחוד האירופי, או החזית הלאומית של מרין לה פן, המובילה בסקרים בצרפת. מטרת הטרור היא לזרוע פחד, שנאה ופירוד באירופה, ובכך המחבלים שפועלים בהשראת 'דאעש' מצליחים. הטרור בצרפת הוליד פאניקה ושנאת זרים, והשנאה מתורגמת לגזענות כלפי מיליוני המהגרים - בעיקר מאפריקה. לא טוב להיות מוסלמי בצרפת בימינו.
אך יש גם אירופה אחרת, זאת שנאלצת להשלים עם המהגרים. זוהי אירופה של היורו 2016, יבשת רב-תרבותית, שבה צעירים ממוצא שונה מתקשרים סביב אירוע ספורט, מוזיקה, לימודים אקדמיים ורשתות חברתיות.
היורו שיקף אירופה חדשה. מצד אחד רב-תרבותית, שבה צעירים, בעיקר ממוצא אירופי ואפריקאי חוגגים יחדיו, ומצד אחר נרשמו גם היתקלויות אלימות בין אוהדים בריטים לרוסים. אירופה שוחרת אחדות ופירוד. היורו היה אירוע גלובלי ולוקלי, גלוקלי. מקומי במובן האהדה הגדולה לקבוצות מקומיות ולקבוצות הערים של הנבחרות; וגלובלי מבחינת השתייכות לעולם ללא גבולות של שלושה מיליארד אוהדי כדורגל.
הקבוצה ששיקפה את היורו בצורה הטובה ביותר הייתה נבחרת צרפת. יותר ממחצית שחקני הקבוצה הם מהגרים או בני מהגרים מהמגרב ומאפריקה. הלאומיות הצרפתית געשה באצטדיונים, אך בכדורגל אוהדים את המהגרים. בפוליטיקה ובחברה הגזענות מרימה ראש כלפיהם. היורו, שביטא תשוקה אירופית, הוא בעבוע למה שעם הזמן יהיה ניצחון הרב-תרבותיות.
מספר המהגרים מאפריקה ומהמגרב, ומספר המוסלמים הגדול, הוביל לכך שצרפת, כמו יתר אירופה, תצטרך להסתגל לחברה פחות "לבנה" שמתנהלת בתוך אירופה של הדור הצעיר והרב-תרבותי. זאת אותה רב-תרבותיות שהביאה את הבריטים הצעירים לתמוך בהישארות באיחוד האירופי.
המאנשאפט, נבחרת הכדורגל של גרמניה, היא עוד שינוי מרענן בנוף האירופי. גרמניה הלבנה, ה"ארית", מתמזגת עם גרמניה של המהגרים. מצד אחד מנואל נוייר ובסטיאן שווינשטיגר גרמנים בני גרמנים, ומצד אחר מסוט אוזיל, בן למהגרים מטורקיה; סמי חדירה, בן למהגרים מתוניסיה; וג'רום בואטנג, בן לאב מגאנה. אירופה שבאה לידי ביטוי ביורו 2016, זאת של הרב-תרבותיות, היא שתגבר.
ישראל לא שייכת לאירופה החדשה. ישראל של נתניהו שייכת לאירופה של יוקיפ הבריטית ולחזית הלאומית של צרפת. אנחנו בליגה תחתונה, גם בכדורגל וגם מבחינת הממשלה. ממשלה של גזענות, כיבוש ואי כיבוד זכויות אזרח, עם שאיפה ממלכתית לחד-תרבותיות. לא בכדי אנחנו מחוץ ליורו ולאיחוד האירופי. ערכית אנחנו במקום אחר, הרחק מאחור.