"אבא, השמש זה כדור"?
כן, מתוק, אני חושב שכן.
"וחם שם?".
כן, בטח. הכי חם שאפשר.
"אבא ואמא ייקחו אותי לשמש? אני רוצה לראות".
אי אפשר, גאיצ'ו. אי אפשר להגיע לשמש. מאוד חם שם, אי אפשר להתקרב לשמש.
"אבל אני רוצה".
בסדר, אתה רוצה הרבה דברים, זה בלתי אפשרי, אני לא יכול לארגן את זה. דבר עם אמא, אולי היא יכולה. אמא מסדרת הכל.
"אבא, איך אוטו נוסע?".
יש לו מנוע, גאיצ'ו. אתה זוכר שהראיתי לך את המנוע של האוטו? אז המנוע מייצר כוח להניע את הגלגלים, וכך האוטו נוסע. הבנת?
"מנוע וגלגל, כן. ואופנוע?".
גם, אותו הדבר. לאופנוע יש מנוע קטן יותר, וזה רק שני גלגלים.
"אבל עכשיו ראיתי שלוש".
התחלתי להזיע. נכון, גאון של אבא, יש אופנוע שיש לו שלושה גלגלים, אבל זה עובד אותו דבר. איך היה הגן היום? הרבצת למישהו?
"לא. נמרוד הרביץ לי, אני הייתי ילד טוב".
ולא הרבצת לו בחזרה?
"לא. נתתי לו רק מכה כאן באף, והוא בכה הרבה".
ואתה בטוח שהוא נתן לך מכה לפני שאתה נתת לו?
"כן, אבא. אני בטוח. לאן הולכים? אני רוצה ללכת למיקי".
מיקי עובדת עכשיו, יש לה הופעה. אני לוקח אותך לאמא לעבודה. בוא נקנה לך ארטיק, אולי אז אני אוציא ממך גרסה סדורה מה קרה עם נמרוד. אתה תהיה בדוקאי כבר בגיל 16, אני רואה את זה. אמא שלך חוסכת לך כסף, אבל את הכל ייקחו הפינגווינים שיצטרכו לשקר בשבילך בבית משפט.
נכנסנו למכולת, גיא בחר איזו קופסה עם כדורוני קרח בצהוב־ורוד. אני מקווה שהכמיהה שלו לוורוד אינה מולדת. הוא ניגש למיקו, המכולתניק ואמר לו: "אני לא משלם". מיקו חייך אליו והשיב: "אין בעיה, מתוק, אמא תשלם". ואני אמרתי למיקו, שיעשה כבוד לילד, כי בעוד עשר שנים הוא ראש ארגון ולך תדע, אולי בגלל זיכרונות ילדות, הוא לא יבקש חוואה מהמכולת.
חזרנו לרכב, וביקשתי מהילד לטעום מכדוריות הארטיק. הוא חיבק את הקופסה ואמר: "לא. זה שלי". בסדר, בסדר, תרגיע. לא לוקח לך. הגענו לעבודה של אמא וחיכינו שתרד. "למה ראית טלוויזיה כל הלילה?", כיפוש רק הגיעה והחלה לירות.
ראיתי ערוץ הכנסת, כיפוש, את ההצבעה על חוק ההדחה של חנין זועבי. דיירי אגם הדרעק, היו שם בשיאם, מתעסקים בשטויות, עושים עלינו סיבוב במקום לעבוד.
"לא, אתה מתעסק בשטויות. אם אתה לא מאמין להם, אז בשביל מה אתה מקשיב להם? אתה מגיע אחרי הרדיו? הכנתי לך חמיצה מתרד. אמא שלך הסבירה לי איך מכינים את זה".
אין עלייך, בסוף נגלה שיש לך דם אוקראיני בגוף. טעמת את זה?
"קצת, לראות שיצא מספיק חמוץ. עוד לא הבנתי איך למרק תרד קר עם מלפפונים, בצל ירוק ויוגורט, אתה דוחף חצי קילו צ'יפס רותח. ואתה עוד צוחק על האוכל המרוקאי".
את לא מבינה בזה, זה אוכל של אצילים ממזרח אירופה. כך הם הסתגלו לחום כאן. הם לא כמוכם שנולדו במדבר. אני לא מצפה ממך להבין הכל במיידי, לאט־לאט, שתביני אז תביני.
"טוב, תודיע לי כשאתה יוצא, כדי שאכין את הצ'יפס. אתה נכנס הביתה וישר שואל 'נו, מה עם האוכל'. גיא הרי מחקה אותך, ואיך שהוא רואה אותי, הוא אומר: 'אמא, תביאי לי אוכל, עכשיו'. תחשוב על מה שאתה אומר לידו. הוא קולט כמו ספוג".
טוב, הילד אופסן אצל הרשות השולטת, אפשר להוריד מתח. הלוואי והייתי נוהג באותה רמת זהירות, גם כאשר הוא אינו איתי במכונית. ילד חמישי כבר נשכח במכונית בקיץ הנוכחי, למזלו זה קרה בראשל"צ, ועובר אורח הבחין בו, ובכך נמנעה עוד טרגדיה. זה לא מונע מרשויות המס ומיו"ר הקואליציה באגם הדרעק, להקים עוד ועוד ועדות כדי לדון בסוגיה. הרי מדובר במיסוי ובכסף, אבל לאגם הדרעק יש זמן, חבל שבחלוקת 8 מיליארד שקל ככסף קואליציוני, הם לא היו כל כך יסודיים.
ברדיו דיברו על הרב מעלי, יגאל לוינשטיין. המכינה שלו עולה למשרד הביטחון רק 5.3 מיליון שקל בשנה. עם עוד קצת געלט מכסף ציבורי, זה מגיע לסביבות ה־10 מיליון. למה זה טוב? כדי שהרב, ורבנים אחרים בציונות הדתית, כפי שהם מגדירים את עצמם, יפגעו בלהט"ב ובחילונים אחרים?
בשביל מה בכלל צריך מכינות קדם צבאיות? במה הם הועילו לציבור בכלל ולצה"ל בפרט? 51 מכינות קדם צבאיות, חלקן חילוניות, פועלות במדינה, אבל את הפנימיות הצבאיות, שהכשירו דורות של מפקדים, ביטלו בגלל עלויות. ממתי לימודי תורה הפכו לחלק מהכשרת חיילים ומפקדים?
המלחמה האחרונה שבה ניצחנו הייתה ביום כיפור לפני 43 שנים. מאז אנחנו על הגבות, על אף שהיריב אינו צבא של מדינה, אלא כנופיה מאורגנת היטב. ההשתלטות של הכיפות הסרוגות על הצבא לא היטיבה איתו, וזה נתון שניתן למדידה. ישיבות ההסדר, שמאפשרות לחייליהן לשרת רק 16 חודשים נטו בצבא ולבלות את יתרת הזמן בלימודי דת, זו שערורייה פוליטית מתמשכת. מדוע שלא יהיה מסלול כזה לחילונים? אני משוכנע שהרוב המוחלט שלהם ישמח לשירות צבאי מקוצר, מלווה בלימודים אקדמיים.
האמירות של הציונות הדתית, שלפיהן הם מחזיקים את הצבא, מקוממות. במקום ללמוד מה אמר הרבי בן זומא, כדאי שתלמידי המכינות יטיילו קצת ביישובים חילוניים, כמו בבתי ספר תיכוניים בתל אביב לדוגמה, ויביטו באנדרטאות ובלוחות הנצחה. כדאי שיבחנו את רשימת החללים בצוק איתן, לפני שאלופים במיל' כמו אלעזר שטרן, יפציצו שטויות שהחילונים לא מתגייסים ליחידות קרביות. אולי פעם אחת יעשה דייר באגם הדרעק מעשה, ויבחן בדיוק כמה לוחמים דתיים וכמה לוחמים חילונים יש בצה"ל. אבל באגם הדרעק עסוקים בחנין זועבי.
הדתיים לא אוהבים את הלהט"ב, וזו זכותם. את הפארטייה בין דוד ויהונתן הם פוסלים על הסף, ואומרים שזו הייתה ידידות. כי הם היו שם והם יודעים. הכל הם הרי יודעים, כי כתוב להם בתורה. גם אני קראתי בתורה, בלי פרשנות של איזה רב שרלטן, והבנתי את מה שהבנתי. הדתיים שוכחים שהומואים, לסביות וביסקסואלים, משרתים בצה"ל גם בדרגים הגבוהים ביותר. איך שלא נבחן את המצב, אם הלהט"ב כולל 10% לפחות מהציבור, גם דתיים ודתיות בתוך הסטטיסטיקה. אולי במגזר הדתי אפילו יותר, כי מי יודע?
מעניין אותי מאוד אם במועד מתן תורה רצה אלוהים שמאמיניו האדוקים יתנהגו כמו משמרות המהפכה בטהרן, וירדפו עד מוות את אלו שאדוקים פחות. אבל המנוי לא זמין, ואין את מי לשאול.
הו, הנה עולה לשידור עוד מנהיג שחפץ חיים באגם הדרעק. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. הוא מוטרד מהחרדים ומהכיפות הסרוגות בציבור שלו, אז הוא מחרים את מצעד הגאווה. הלו, בן אדם, שירה בנקי ז"ל נרצחה בעירך לפני שנה בדיוק. הוריה השכולים הם תושבי העיר, לא מגיע להם את אותו יחס שאתה מעניק לציבור החרדי/דתי? אבל אף אחד לא שואל אותו, כי מנתחים את האספירציות הפוליטיות של הנ"ל. אף אחד לא אומר שלפוליטיקאי הזה אין דם בגוף ולא בושה על הפרצוף. הוא לא חושב על דמוקרטיה שכוללת גם להט"ב, וגם את שירה ז"ל, שנאבקה עד סוף חייה הקצרים למען דמוקרטיה באחת מהערים הגזעניות ביותר על כדור הארץ. אבל הוא הרי סוחט את הדרמה שיצר עד הסוף, ומודיע שיניח פרח על קברה. וואו, איזו מחווה...
כאילו לא חסרות כאן שערוריות, החליט שר הביטחון אביגדור ליברמן להתחרות בתרבותניקית מירי רגב. על אף שהחוק אינו מתיר לשר ביטחון או לכל שר אחר להתערב בתוכני שידור בגל"צ, ליברמן לא ייתן לדו"צ לשעבר לגנוב לו איזו כותרת מפגרת.
מה קרה? שידרו משהו על מחמוד דרוויש? זה פגע באתוס הצבאי? אורון שאול והדר גולדין זה כבר לא אתוס? לא צריך להחזיר אותם הביתה? עכשיו דרוויש, שמת לפני שמונה שנים, הפך לאתוס? מילא מירי לא יודעת שלומדים כאן את שירתו של דרוויש כבר 16 שנה בבתי הספר ונבחנים על כך בבגרות; אבל ליברמן? חשבתי שהוא משכיל יותר, הוא הרי חי באגם הדרעק כמה שנים טובות, גם הוא לא יודע? וחצי שעה אקדמית בגל"צ על מחמוד דרוויש תחריב את הציבור? מה אתם רוצים ללמד? את שירתם של הרבנים אייל קרים ויגאל לוינשטיין? זה יותר עדיף? אולי 300 רבנים שתומכים בלוינשטיין, כולל הרב אלי סדן? הוא ממש שר יפה. בואו ונלמד אותם, רק אותם. כדי שהצעירים יהיו מוכנים למות בעד ארצנו, בשביל ערימת דיירים באגם הדרעק, ששולחת ילדים למות בקרב, אבל כאשר הם נופלים בקרב, מתעמרים במשפחות שלהם, ולא מחזירים את הגופות לקבר ישראל. באמת, הגיע הזמן שילמדו את הסוגיה הזו ב"אוניברסיטה המשודרת", כי זה לא פחות חשוב משירתו הלאומנית של דרוויש. האמת שזה הרבה יותר חשוב, כי העם בציון עוד לא מבין את ההשלכות של ההפקרה וההפקרות הזו.
השבוע נפגשתי עם שניים מעוזריה של מירי רגב. היא נוסעת איתם לריו, לייצג את העם היהודי. במהלך האולימפיאדה אמור להתקיים טקס אזכרה לי"א חללי מינכן 72'. נכחתי בטקסים כאלה בעבר, כאשר שרי ספורט נאמו שם. בכולם התביישתי. משה פלד, למשל, הופיע באטלנטה לפני 20 שנה, עם סנדלים תנ"כיים וחולצה קצרה. התברר שהנ"ל לא שולט בשפה זרה, זולת יידיש, ואפעס נדרשת כאן אנגלית. הוא הזיע על הבמה. אלכס גלעדי, אחד מבכירי הוועד האולימפי הבינלאומי, זינק לבמה, דחף את הפוליטיקאי המביך ונשא נאום מכובד בלי להתכונן כלל.
שמע טוב מה שאני מסביר לך, כדאי שתיקח מישהו אמריקאי שיכתוב לה נאום כאן ועכשיו. היא חייבת להתכונן, מצלמים את זה.
"אולי תכתוב אתה, ואנחנו נשפץ", הוא הציע.
לא, אני לא מאמין לך, אתם באמת ערימה של חסרי הכנה למוח. תיקחו מישהו שיכתוב, אני אעבור על זה. אם הוא לא שולט בכרוניקה, שידבר איתי. אבל תקשיבו לי טוב: הוועד האולימפי הבינלאומי מתנגד בתוקף לגנות את רצח הי"א שמעורבים בו גם כוחות הביטחון הגרמניים. אז חבל"ז להילחם על זה עכשיו, כשהטרור מכה בעולם.
בין 206 המדינות שיהיו בריו, יש 53 מוסלמיות ו־23 ערביות. ה־24 זו משלחת של פלסטין. הבנתם על מה אני מדבר? אין סיכוי שבאקלים הפוליטי כעת, עם האינטרסים הכלכליים, יאפשרו לכם שערורייה. אתם לא במרכז הליכוד, ואף אחד לא ייתן בכפיים שם. זה גדול עליה ב־200 מידות. היא לא תהיה בסינמטק, ואמנון לוי זה לא המנחה האורח. הבנתם על מה אני מדבר?
"בסדר, קוף, תתקדם. לאיפה היא צריכה ללכת בריו? מה המוקדים הישראליים, איפה תהיה מדליה?
לא רואה מדליה, רבותי. הלוואי ואטעה בגדול, אבל היא צריכה לראות את השחיין יעקב תומרקין, שאולי יגיע לגמר. להיות בג'ודו אצל ירדן ג'רבי. אם יהיה לכם מזל, היא תתמודד עם אליס שלזינגר, שבגלל ירדן עברה לייצג את בריטניה. תכתבו לה כבר פתק, כי אליס תפרק אותה.
התחלתי להכתיב: בשובי לארץ, אמנה ועדת בדיקה, שתגלה איך ויתרנו על ספורטאית מחוננת. לא אנוח ולא אשקוט, עד שאגלה את האמת. חובה עלי לברר למען הציבור אם הייתה כאן אפליה מכוונת, בכך שבחרו ג'ודוקא ממוצא מזרחי, שהיא ומשפחתה חוו השפלות בכל ימי ילדותה הקשה, ובכך ויתרנו על אליס המתוקה, שאמה עשתה עלייה ציונית מאנגליה. כבר עכשיו ברור לי, שיש כאן פגיעה עצומה בעלייה האנגלוסקסית בארץ, ועם שובי אתקן את המעוות".
"התחלת טוב, קוף, אבל כרגיל לכלכת בהמשך. אתה לא יכול בלי ללכלך, הא? מה עוד יש? מה עם הריקודים של הבנות?".
זה בסוף, היא הרי נוסעת רק ל־15 יום.
"אם תהיה מדליה, היא תישאר כמה שצריך. מה קורה באתלטיקה? יהיו שם הרבה אנשים. יש לנו סיכוי שם?".
יש לנו סיכוי לעשות במכנסיים. להטלת המבחן של מרגריטה דורוז'ון מחכים רק במועצת הלול, בחטיבת המטילות. היא גמורה. בואו נקווה שסנפורד לא ישכח נעליים, זה יהיה הישג. אתם רוצים פתק בשביל השרה, אם הוא כן ישכח?
"לא, לא. אתה פסיכי, פתקים אנחנו יודעים לבד. יאללה, בנאדם, הרבה תודה".
רגע, מתי היא ממנה ראש למינהל הספורט? כבר שמונה חודשים אין. זה לא חשוב? היא מחפשת מזרחי? אבי מויאל לא טוב? לא מספיק מזרחי?
"היא עובדת על זה. משקיעה בזה ימים ולילות. אתה סתם מלכלך".
חזרתי הביתה. כיפוש הייתה מוכנה עם החמיצה והצ'יפס.
"אבא, אני רוצה לאכול איתך".
בוא, חיים שלי, שב כאן על השטיח ליד אבא ותאכל איתי.
"למה על השטיח, מאמי", סחה לי כיפוש. "אין שולחן? תראה מה אתה מלמד אותו".
מאמי, תני לי לחיות, כל היום רבתי עם אנשים, באמשל'ך.
"אבא, לא אוהב אוכל ירוק, רוצה רק צ'יפס".
תקשיב לי, אם תאכל כמו אבא, תהיה חזק מאוד. זה תרד, תהיה כמו פופאי, כמו הטומטום הזה אולאף. מה אתה צוחק?
"טומטום, אבא, טומטום".
כיפוש הציתה סיגריה בעצבים. חשבתי שהפסקת, מה קרה?
"אתה מרגיז אותי, מאמי. מה אתה מלמד אותו מילים כאלה? הוא ילד. אתה באמת פסיכי".
וגיאצ'ו צהל עם צ'יפס בפה: "טומטום, אבא. אתה טומטום".
רון קופמן גם ב"רדיו ללא הפסקה", כל ערב בין 18:00 ל-20:00