כל עוד רוב המוסלמים ברחבי העולם ימשיכו להאמין במסורות ובדעות קדומות שמתיימרות לייצג את האסלאם - במקום להאמין באסלאם האותנטי המתואר בקוראן - ימשיכו הרגשות חסרי הבסיס נגד היהודים לצמוח ולסבך עוד יותר את נוף המזרח התיכון, הבלתי יציב ממילא. תרבות העוינות הזאת מקשה לא רק את השגת השלום באזור, אלא היא גם גובה מחיר פסיכולוגי כבד מן המוסלמים בהגבירה את נטייתם לשנאת קבוצה על בסיס אתני או אמוני.
הבעיה הבסיסית היא הסיפורים המזויפים שהסתננו לכתבי האסלאם והרעילו את החברות המוסלמיות בשנאת היהודים. מוסלמים שאימצו את הנרטיבים הכוזבים הללו חיים בסתירה לקוראן. אנשי דת ופוליטיקאים במזרח התיכון משתמשים בהשקפות המפוברקות הללו כדי לתמרן את ההמונים ולהשפיע עליהם.
החדית' (אוסף הלכות וסיפורים על הנביא מוחמד שמופיעים בסונה) הידוע לשמצה על "עץ האטד" הוא דוגמה לשימוש במקור מפוברק לצורך הסתה לשנאה חסרת בסיס. חדית' זה מהווה אבטיפוס לנרטיב אנטי-יהודי, והוא פופולרי בקרב מוסלמים מסורתיים ואורתודוקסיים. בטענה שהוא מצטט את דברי הנביא מוחמד, חדית' זה אף מצוטט בסעיף 7 של אמנת ארגון חמאס והפך למקור בולט לרטוריקה האנטי-ישראלית באזור. בחדית' נאמר, בין היתר: "יום הדין לא יבוא אלא אם כן המוסלמים יילחמו ביהודים והמוסלמים יהרגו אותם עד שהיהודים יתחבאו מאחורי האבן או העץ, והאבן או העץ יגידו: הו מוסלים, הו משרת אללה, יש יהודי מאחורי; בוא והרגהו. אבל עץ האטד לא יגיד כן, מפני שזהו העץ של היהודים" (חדית' מוסלים, ספר 41, מספר 6985)
זוהי רק דוגמה אחת לנרטיב שמבטא את תפיסת "הקונספירציה הציונית לשעבד את ארצות האסלאם". אם מישהו יהרוג את האדם היהודי הנמצא לידו בטענה שהוא שמע קולות מעץ או מסלע שאמרו לו להרוג אותו, אנו נניח שמדובר באדם חולה נפש. אך המנטליות הזאת – שבאה לידי ביטוי בחדית' ומנוגדת לקוראן – מקובלת בחוגים רבים במרחב הערבי-מוסלמי ומשמשת לתדלוק שנאת יהודים במסווה דתי.
למוסלמי המאמין בקוראן, חדית' זה אינו יכול להיות תקף כלל וכלל, הואיל ומעשה כזה מנוגד לקוראן. הקוראן הוא המדריך המוחלט והמוסכם על המוסלמים, והאל מסביר שהמוסלמים יישפטו רק על בסיס הקוראן. לפיכך, אם פסוקי החדית' - הטוענים כי הם משקפים את מילותיו ואת חייו של הנביא מוחמד - סותרים את דברי הקוראן, ברור מאליו שהם אינם מדויקים ואל למוסלמים להתחשב בהם.
גם במקרה שלפנינו ברור שהחדית' הנדון סותר בהחלט את הקוראן. לפי הקוראן, הריגת חף מפשע משולה להריגת העולם האנושי כולו. אך חדית' זה אינו קורא רק להריגת חף מפשע אחד, אלא להשמדת עם שלם, על נשיו, ילדיו וזקניו. זהו רעיון כל כך מעוות ומסוכן, עד שהבורים עלולים לחשוב שזה נותן להם רישיון למסע רציחות סדרתי הפטור מכל עונש.
איך אפשר לראות בהרג של יהודים פעולה צודקת?
הקוראן מוקיע בפירוש רעיונות ומעשים כאלה. לפי הקוראן, אם מוסלמי יפרש את החדית' הזה מילולית ויהרוג יהודי חף מפשע, אותו יהודי עשוי להגיע לגן עדן בעוד הרוצח ייענש בגיהינום לנצח, אלא אם יחזור בתשובה והאל יסלח לו.
מובן מאליו שבכל קהילה עלולים להיות פושעים או אנשים שמעשיהם אינם קבילים - גם בקהילה היהודית. אך עובדה זו אינה יכולה להצדיק הוצאה להורג של חפים מפשע. מתפקידם של בתי המשפט לאכוף צדק בקהילה. גם אם אדם שעשה פשע הוא יהודי, אין למוסלמי זכות להתייחס אליו באופן שונה. יתר על כן, אין לו שום זכות להרוג. קל וחומר שאין הוא יכול לשמש תובע, שופט ותליין. מה שעליו לעשות הוא להביא את העבריין למשפט ולהניח לבתי הדין לטפל במצב.
חריצת גורלם של היהודים למוות היא טירוף בלתי חוקי ובלתי צודק בכל מובן אפשרי. הקוראן מצווה על המוסלמים לנהוג בצדק ולשמור בכל זמן על הגבולות שקבע האל. על המוסלמים להיות הוגנים ומתונים גם כלפי אלה שאולי פגעו בהם בעבר. האל מצווה על אנשים לנהוג צדק עם אנשים אפילו כאשר הם חשים פגועים: "הוי המאמינים! קיימו את חובתכם לאלוהים והעידו עדות אמת, ואל תגרום לכם טינתכם לאנשים לנהוג באי־צדק. נהגו בצדק...".
איך אפשר לראות בהרג חסר הבחנה של יהודים פעולה צודקת או ציות לקוראן? איך אפשר לטעון שהנביא מוחמד ציווה על מעשה כזה, המחלל בפירוש את הקוראן? האל מודיע לנו בקוראן שאילו אמר הנביא מוחמד משהו נגד מה שהתגלה לו בנבואה, הוא היה נענש קשות.
מפרשים את הקוראן בדרך חסרת אהבה והיגיון
נקודה נוספת שצריך להביא בחשבון באשר לחדית' היא העובדה שהאל מצווה בקוראן לרחוש אהבה, כבוד וחמלה כלפי יהודים ונוצרים. העוינות שרוחשים מוסלמים מסוימים כלפי "עמי הספר" (נוצרים ויהודים) נובעת מקשת רחבה של מקורות שנוצרו הרבה אחרי התגלות הקוראן. רוב המקורות האלה סותרים את אותו באופן בוטה, מזינים רטוריקה אנטי-יהודית ולעתים קרובות מטעים את המוסלמים לפרש את הקוראן בדרך חסרת אהבה וחסרת היגיון. האמת היא שהאל מעודד את המוסלמים לטפח קשרי קרבה עם היהודים, אפילו קשרי נישואים. המוסלמים יכולים לסעוד עם יהודים יחד ולהתארח אלה אצל אלה - וזאת הסיבה שמזון כשר הוא חלאל (כשר לפי האסלאם). זהו תיאור מובהק של ידידות.
באחד הפסוקים בקוראן, שלעתים קרובות מתעלמים מהם או מבטלים אותם, בהתבסס על החדית'ים המזויפים והמקורות הכוזבים, משבח האל את "עמי הספר" על מעשיהם הטובים: "המאמינים והיהודים והצאבאים והנוצרים - כל המאמין באלוהים וביום האחרון ועושה הטוב - לא ייפול עליהם פחד ולא יצטערו".
הגיע הזמן שהמוסלמים ינטשו מקורות לא קוראניים וישובו למקור האמיתי של האסלאם, שמטרתו לעורר אהבה, שלום ואחווה לכולם.
הכותב הוא פרשן טלוויזיה טורקי מוסלמי שכתב יותר מ־300 ספרים על פוליטיקה, דת ומדע שתורגמו ל־73 שפות