ב־28 ביולי, בדיוק אחרי שמטען חבלה התפוצץ ברכב של עבריין ירושלמי מוכר, וחוקרי יאחב"ל החלו לעמת שני עדי מדינה עם החשודים בסדרת הרציחות של פרשה 1131, התייצבתי בפני בית משפט פדרלי בקליפורניה כעד מומחה לענייני ארגוני פשיעה בישראל.
בשלב זה של המשפט, איני רשאי לפרסם את פרטי חוות הדעת שהוגשה בשמי כמומחה מקצועי שקיבל תשלום (הוצאות נסיעה ואירוח מלא) מהנאשם המרכזי, אמריקאי שהסתבך עם ארגוני פשע ישראליים.
לטובת הגילוי הנאות אני חייב לומר, שבמשך למעלה מ־12 שעות תיארתי על דוכן העדים בדיוק מה שפרסמתי בעשר השנים האחרונות בעשרות כתבות. סקרתי את תולדות מלחמות ארגוני הפשיעה בישראל, דיברתי על עשרות הנרצחים, על האזרחים שבהם, על פיצוצי המכוניות, על התמונות הקשות של פצועים קטועי רגליים מאשקלון ועד רמת גן, על תפיסות האמל"ח היומיומיות. הכל הוצג בפני בית המשפט. וגם, כמובן, השחיתות בצמרת משטרת ישראל.
נראה כי התוכן היה קשה לעיכול אפילו לשופטת אמריקאית מנוסה, והגדיל לעשות התובע, שהקפיד ללחוץ את ידי בסיום החקירה הנגדית שלו.
גלויות מישראל
חלפו יומיים, והתמונות מהארץ חשפו את מצבו העגום עוד יותר של עולם הפשע בישראל. הצילומים של סלבריטאי הפשע המקומי האחרון, בן כהן, פוסע במסדרונות בית המשפט על הפרוטזות החדשות, העירומות והשבריריות, נעזר במקל הליכה כדי לדדות בין ספסלי אולם המעצרים, היו קשות לעיכול בלי קשר לבית המשפט באמריקה.
במסיבת השחרור של כהן מבית החולים הוא התנהל כמי שחזר לשגרה לכאורה, שמבחינתו זה הרבה אלכוהול, צחוקים מתגלגלים וכיבוש נשים, אבל בפועל ההתכחשות שלו עצמו למיצובו מחדש כאדם מוגבל, שכל חיישני המשטרה ואויביו בעולם התחתון מכוונים אליו, היא שהובילה אותו אל התמונה הבלתי נשכחת הזו.
תמונה נוספת מהז'אנר הזה סיפק על ספסל החשודים מנהיג ארגון אברג'ל ב' מבת ים, "ילד הפלא" מוטי חסין, עם זיפי זקן מאפיר ומבט נוגה מאחורי המשקפיים, הו המשקפיים. מי שרק לפני שנתיים זוכה מרצח אחד (של אבי דוד), מתמודד מאז עם ערעור הפרקליטות, ובמקביל הוסיפה לו המדינה אישומים וחשדות בשלושה תיקי רצח נוספים - רצח דוד ביטון, רצח איציק גפן, רצח ג'ורדן אזולאי - המבוססים על ארבעה עדי מדינה בשתי פרשות דגל של משטרת ישראל. לך תצא מזה עכשיו.
לזרוס חולון ז"ל
עד המדינה החדש מפרשה 1131, שהפליל לכאורה את מוטי חסין מכונה "שוורצמן", על שום היותו אשכנזי ממושקף אך קרביץ מאין כמוהו. הוא גדל בחולון והפך לחלק בלתי נפרד מכמה קבוצות פשע אכזריות שאינן בוחלות בעקירות שיניים וברצח כדי לגבות חובות ולממש מטרות פליליות. אחת מהן הייתה ניסיון השתלטות על נכסי הנדל"ן המזוהים עם קבוצת הכדורגל מכבי לזרוס חולון, שירדה אל תהומות הנשייה אבל הותירה מאחור סכסוך שכונתי כמיטב המסורת, ובעקבותיו גופה של כדורגלן צעיר בן 21 - מור אלגרבלי.
אביו של מור, דדה אלגרבלי, היה הבוס הבלתי מעורער של הקבוצה בימי הזוהר שלה בליגות הנמוכות. עם התפוררות המועדון, ננטשו גם המגרש והפריפריות שלו, אשר שייכים למינהל מקרקעי ישראל, אבל בדרך לא דרך הפכו חדרי ההלבשה והמועדון לחדרי מגורים של בני משפחת אלגרבלי, וסופחו "בטבעיות" לבית המשפחה השוכן בצמוד למגרש.
חברים "טובים" של אלגרבלי משכונת המעברה על גבול חולון־בת ים, בראשם משה בן דוד, שבניגוד אליו היו מאז ומתמיד עבריינים מוצהרים ובכירים בתחום הרכוש וההלוואות הקטנות, הבינו שאלגרבלי מתכנן סיפוח זוחל גם של שטח המגרש השכונתי הנטוש, ודרשו את חלקם אם וכאשר ייבנו במתחם בנייני מגורים. על רקע זה התפתחה מחלוקת עזה, אבל רגע לפני שעברו לפסים אלימים של ממש התערבו בסכסוך גורמים עבריינים בכירים ביותר שהביאו להודנה - כל הצדדים התחייבו להימנע מאלימות.
אלא שלילה אחד בשנת 2010, מספרים גורמים המעורים בסיפור, יצא מור אלגרבלי המנוח לבלות וחזר לשכונה שיכור. הוא הגיע לבית של משפחת בן דוד ודרש לדבר עם הבן הבכור, בן גילו, שמואל. האב משה עוד ניסה להרחיק את מור השיכור, אך לשווא. כאשר שמוליק יצא מהבית נכון אלי קרב, נורו לעבר האבא שתי יריות שפספסו אותו - ככל הנראה בגלל רמת האלכוהול - אבל גם חרצו את דינו של היורה.
כעת טוענת המשטרה, על בסיס עדותו של עד המדינה שוורצמן, כי מאז אותו אירוע התכנסו מספר פעמים כעשרה עבריינים המזוהים עם משפחות בן דוד ואוקנין, המחוברות ביניהן גם על בסיס משפחתי, החליטו כי חובה לחסל את אלגרבלי הצעיר ודנו בדרכים לעשות זאת. בין היתר טוען כעת שוורצמן, כי באחת הפגישות הללו הוא עצמו העביר למשה בן דוד את האקדח שנועד לחסל את אלגרבלי.
מנגד, גורמים שונים ניסו לשכנע את אלגרבלי הצעיר לא לצאת מהבית או לפחות להתרחק מהעיר לזמן מה, לשווא. ב־10 בינואר 2010 התקבל מידע מודיעיני על כך שאלגרבלי עושה דרכו חזרה לשכונה ברכב עם חבר. או אז נפרסו שני מארבים לקבל את פניו בשני נתיבים אפשריים, ואופנוע מבצעי עם שני רוכבים נערך לבואו. רגע לפני שעבר את הגבול מבת ים ברחוב מימון הגיח מולו האופנוע, אחד הרוכבים ירה לעברו כמה כדורים שננעצו בחזהו וגרמו למותו ולפציעת חברו.
במשך שש שנים הסיפור הזה נותר כמידע מודיעיני בלבד, שהספיק כדי להחזיר את מינהל מקרקעי ישראל למגרש לזרוס, ולפנות ממנו את משפחת אלגרבלי, אבל לא כדי לפענח את הרצח. לשם כך נזקקו לעד מדינה, וזה נמצא להם רק עכשיו, מה שהוביל למעצרם של כעשרה מהמעורבים אבל הבשיל לכדי כתב אישום רק נגד האב משה בן דוד, בנו שמואל ובן משפחה נוסף. דרמה.
הסלט של שוורצמן
פרשה 1131 המבוססת על וידוייו של שוורצמן באה לעולם כאפקט של פרשה 512. שוורצמן, בוגר כנופיות חולון, הצטרף לכנופיית הצעירים מראשון לציון שהקיפה את מוטי חסין אחרי שיצחק אברג'ל הוסגר לארה"ב, והוא הוגדר כיורשו וכמי שמנסה למנוע מאנשי הכספים של ארגון מוסלי לחדור לטריטוריה שלהם בראשון לציון בעיקר.
חלק מהמעורבים בפרשה 512, גם כאלה שברגע האחרון חמקו ממנה, ידעו שאיש המבצעים שוורצמן היה מעורב איתם בכמה חיסולים כרוכב אופנוע מדופלם ויורה חסר עכבות. הם גם ידעו שמאז אותו גל חיסולים נכנס שוורצמן ללחצים שאותם דיכא באמצעות שימוש בסמים מעוררי פרנויות כמו קוקאין, אל־אס־די ואקסטזי. טרם חשיפת פרשה 512 עוד התייחסו אליו בסלחנות חברית והרחיקו אותו למקסיקו, אבל שם השימוש שלו רק התחזק והוא הוחזר לישראל.
מיד לאחר חשיפת פרשה 512, אחרי שכבר נעצר עם כמה עשרות בולי אל־אס־די ושוחרר, ועל רקע האינפלציה בעדי מדינה מסביבת העבודה של ארגון אברג'ל המקורי, נגזר דינו כמועמד לחיסול מיידי. בחודש אוגוסט הוא ניצל מיריות של מתנקש בפתח דירתו בבת ים, אבל לפי מידע מודיעיני שהגיע למשטרה הוא ניצל מעוד כמה ניסיונות חיסול שלא דווחו רשמית אבל סייעו לחוקרי יאחב"ל לשכנע אותו שזמנו קצוב ושמוטב לו לשתף פעולה כעד מדינה שיפליל את כל חבריו לשעבר שהפכו למבקשי נפשו.
שוורצמן, שנעצר בתיק אלימות וסחיטה לא משמעותי של חייב קטן בפיצוצייה, נעתר לחוקריו והדהים אותם בעשרות סיפורים, עם ובלי חיזוקים ראייתיים, על שתי תקופות חייו הסוערות בחולון ובראשון לציון. הוא סיפר על מעורבותו בלמעלה מעשרה מעשי רצח, שלפחות באחד מהם הוא המבצע בפועל - זה של ג'ורדן אזולאי - על סחר באמצעי לחימה, סחיטות, סמים, מיזמים כלכליים בארץ ובחו"ל, ועוד ועוד.
לא כל הסיפורים יהפכו לכתבי אישום שיובילו להרשעות, אבל העדות שלו כבר הוגדרה כאמינה על ידי התביעה כאשר הובילה לחשיפת עד מדינה "שקרן" בשלושה תיקי רצח נגד הזרוע המבצעית של מוסלי, ולקריסת התיק. במקביל, עדותו של שוורצמן אומנם מסבכת את מוטי חסין בשני מעשי רצח חדשים (איציק גפן, ג'ורדן אזולאי) אבל גם מאיימת להביא לפסילה של עד מדינה מרכזי נוסף, "הלודאי" מתיק 512. לפי שוורצמן, בניגוד לעדות של "הלודאי", חסין לא היה מעורב ברצח דוד ביטון (דאידונה) אלא חברו הטוב מימי חולון, משה בן דוד.
מדובר בעדות שהמשטרה מנסה ברגע האחרון לטשטש את קיומה, כדי לא לפגוע בתיקי פרשה 512, אבל נראה שהיא איחרה את הרכבת, שכן הנושא כבר נחשף בבית המשפט ומשמש עילה לעתירה מצד פרקליטו של מוטי חסין, עו"ד רצון דרחי.
עולם תחתון יונייטד
באמצע יולי התארח ראש אגף החקירות והמודיעין המדובר, ניצב מני יצחקי, בכנס אילת של לשכת עורכי הדין. עיתונאים שהסתחבקו איתו בהופעה של ריטה ניסו לדלות שבבי מידע על בדיקת נתניהו בעיקר, אלא שהדוברת הנאמנה, סנ"צ ורד ויניקוב, "נדחפה" לכל סמול טוק והדפה לחצים. "אנחנו עושים עבודה מצוינת מול ארגוני הפשיעה", הסכים יצחקי לומר, והישיר אלי מבט.
נכון שאתם מרסקים אותם, השבתי, אבל הם מצאו סוג של פתרון לבליץ של המשטרה. ניצב יצחקי הסתקרן, ואני הוספתי רק את המילה, "סולחה". הוא הבין מיד. לקוראי "מעריב־סופהשבוע" אפשר לספר, כי בתיווכם של עבריינים מעבר לים נערכה התפייסות המונית בין ארגון אברג'ל המקורי לבין ארגון מוסלי, וכך אפשר לראות כבר היום את האברג'לים מערי השפלה עושים עסקים עם האויבים לשעבר מארגון מוסלי והפריפריות שלו בהרצליה ורמת גן.
לנוכח צוק העתים של הקודקודים צורף לסולחה גם ריקו שירזי, שבמשך שנים ארוכות היה מסוכסך עם יצחק אברג'ל, עוינות שהחמירה על רקע חברות הנפש שלו עם שלום דומרני. לפיכך, לסולחה הצטרף גם דומרני עצמו אשר כלוא אי שם בדרום הארץ. וכך, באבל הכבד שנפל על שירזי עם הרצח של בנו שי תמכו בו בצוותא שני הקודקודים שהיו כלואים איתו באגף ההפרדה הארצית והיו עד לאחרונה אויבים מרים - יצחק אברג'ל ויוסי מוסלי, שישתחרר בסוף החודש אחרי 11 שנות מאסר.
כחלק מתהליך הפיוס, האחים ניאמצ'יק מארגון אברג'ל ב', אשר שיתפו פעולה עם ארגון דומרני, נשלחו לדאוג לסדר בקלובים ובצ'יינג'ים של נתניה אחרי מותו של שירזי ג'וניור.
התוצאה הישירה של הסולחה היא שיתופי פעולה בין שרידי הארגונים בישראל ובשאר העולם, כולל תעבורת מידע חדשה, חשיפת כשלים, חידוש צפנים מקצועיים והתחדשות כללית, מה שמוכיח שוב כי אין ואקום בעולם התחתון, כמו גם בעבודת המשטרה. עדיין, לכל הקודקודים שהוזכרו יש בעיה אחת גדולה - מרביתם צפויים להישאר בכלא שנים ארוכות, למעט ארגון מוסלי אשר שורד בחוץ כמנהיג עולם הפשע הישראלי המאוחד יותר מאי פעם.
אפרופו המאסרים הארוכים הצפויים, לכאורה, והטלטלות שמייצר מהלך הגיוס של שוורצמן, נראה כי בפרקליטות ובמשטרה לא מתרגשים מקריסת עד המדינה במשפט הזרוע המבצעית של ארגון מוסלי, ובפרשה 1131 הם שוב גייסו עד מדינה שלפי כל הסימנים יש לו דם על הידיים. עוד נראה איך המשפט יתחיל וייגמר, אבל בינתיים, בחודש הבא אמור להיפתח שלב ההוכחות במשפט פרשה 512, שבו אמורים לעלות לדוכן העדים שמונה עדי מדינה מפוחדים, מבולבלים ולא ממש מסונכרנים. תבואו, יהיה מעניין.
רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL