את סדרת הפיגועים שהתרחשה ביולי במערב אירופה חתם הפיגוע בכנסייה בצרפת, שבו נרצח כומר בידי אנשים שנשבעו אמונים לדאע"ש, לאחר שהוחזק כבן ערובה יחד עם נזירות. פיגוע זה הוא בגדר "עליית מדרגה" שכן הוא מכוון לא רק נגד המערב והערכים הדמוקרטיים, אלא גם נגד הדת הנוצרית. קודם לכן, בתחילת החודש, נרצחו יותר מ-80 אנשים ונפצעו יותר מ־100 בפיגוע דריסה שביצע אדם שנשבע גם הוא אמונים לדאע"ש, בעיר ניס שבצרפת, במהלך חגיגות יום הבסטיליה.
גם גרמניה סבלה מפיגועים בתחומה. שניים מהם בוצעו בוודאות בידי מוסלמים קיצונים – ברכבת בעיר וירצבורג נפצעו חמישה אנשים, וסמוך לפסטיבל מוזיקה בעיירה אנסבך נפצעו כ-12 בני אדם.
פיגועים אלה מציבים את אירופה בפני "הדילמה הדמוקרטית" - הצורך לאזן בין חובתה החשובה ביותר של המדינה, שמירה על ביטחון אזרחיה, לבין הצורך לשמור על עקרונות המשטר ומערכת החוקים, בהם כבוד האדם וזכויות האזרח.
על המדינה להחליט אם היא מוכנה להקריב חלק מזכויות האזרח שלה כדי להיות אפקטיבית יותר במאבקה בטרור או שמא עליה להשלים עם רמה מסוימת של טרור כדי לשמור על חירויות האזרח. במדינת ישראל, המאוימת תמיד מצד ארגוני טרור, הפנימו את העובדה, לעתים למורת רוחם של ארגוני זכויות אדם במדינה, שיש להקריב חלק מזכויות האזרח, על ידי פעולות הגנתיות והתקפיות שמיועדות לנסות ולצמצם את כמות הפיגועים.
כך, למשל, לצורך הרתעה ניצבים שומרים המפשפשים בתיקיהם של הנכנסים לתחומיהם של מבני ציבור. גם נתב"ג נחשב לאחד הבטוחים בעולם בשל כמות מעגלי האבטחה שבו ובשל ההסתמכות על הגורם האנושי ולא רק על זה הטכנולוגי. במסגרת הפעולות ההתקפיות ישראל הורסת בתי משפחות טרוריסטים, מבצעת סיכולים ממוקדים ועוד.
מדינות אירופה יכולות ללמוד מישראל
מדינות מערב אירופה ידועות בשמירה הקפדנית שלהן על זכויות האזרח, ועל כן דילמה זו מהווה קושי משמעותי עבורן. אך נראה כי חלה התעוררות מסוימת בהבנת המצב לאשורו. אפשר לראות זאת בפוסט שפרסם שר המשפטים של מדינת בוואריה, וינפריד בוואסבך, שכתב כי "מדינת החוק הדמוקרטית והחופשית שלנו חייבת לחזק את מנגנוני הביטחון". לפי סקר מייצג שערך מכון מחקר צרפתי יום לאחר הפיגוע בניס, 81% מהצרפתים אמרו שיסכימו להטלת מגבלות מסוימות על אורח החיים הליברלי-דמוקרטי המסורתי של צרפת. ואכן, אחד הצעדים אשר נדונים כרגע בצרפת הוא עצירת מימון זר לגופים שפוגעים בביטחון המדינה.
רק אם ישכילו מדינות אירופה, כמו ישראל, להבין את חומרת המצב ואת העובדה שהם נמצאים במלחמת "אין ברירה" נגד ארגוני טרור קיצוניים ויבצעו צעדים נוקשים, שלעתים שוחקים את עקרונות הדמוקרטיה, החל במעקב ממושך וצמוד יותר אחר אנשים חשודים המבקשים מקלט מדיני, מעצר בני משפחות של אנשים שנחשדים בפעילות טרור עוד טרם ביצוע הפעולה, שמירה קפדנית במתחמים ציבוריים וכלה בהרס בתי משפחות טרוריסטים - צעדים שיבהירו לארגוני הטרור ולמפגעים הפוטנציאליים ("הזאב הבודד"), שאירופה לא מהווה יותר זירה נוחה לפיגועים - יצליחו להפחית את עוצמת הטרור בתחומן.