לפני כמה ימים השליך (thrown out בלשון "הניו יורק טיימס") בית הדין הפדרלי בניו יורק את תביעת המיליונים, 665.5 מיליון דולר, שתבעו נפגעי פעולות הטרור בישראל מהרשות הפלסטינית. האנשים שחתומים על הפעילות הזאת הם עורכת הדין ניצנה דרשן־לייטנר ועורך הדין קנט ילוביץ בשם המשפחות השכולות ובסיוע ארגון הקרוי "שורת הדין". הארגון הזה טוען שהוא נלחם בטרור באמצעות "הגשת תביעות אזרחיות". הקשקוש הזה הוא תוספת מיותרת לחלוטין לכאב הנורא של המשפחות והשכולות, והוא דוחף אותן למעשים חסרי סיכוי שכל תכליתם גירוד פצעים ואשליה של "מלחמה בטרור".



דרשן־לייטנר תמיד הלכה בגדול ובפנטוז. במו עיני ראיתי את הגברת לייטנר מופיעה ב"לונדון את קירשנבאום" ומודיעה שהיא תובעת את פייסבוק בלי להבין שהיא בכלל על תקן קוריוז. או לפחות סוג של אזהרה של "תראו עם מי יש לנו עסק". ב־1997 היא עתרה לבג"ץ כסטודנטית למשפטים נגד כניסת ערפאת לעזה בעקבות הסכמי אוסלו.



ב־2002 ייסדה את ארגון "שורת הדין", אחרי שנת פיגועים קשים ואחרי חומת מגן. ב־2007, בימי הקסאמים מהרצועה, הארגון תבע את ממשלת מצרים. הם אפילו הגישו עתירה נגד שרת החוץ דאז ציפי לבני כאילו היא מכשילה את מאבקם בבנק הסיני שמממן טרור. הם זכו. בהמון תקשורת. את חומרי התביעה, אגב, מקבל ארגון "שורת הדין" ממשרד ראש הממשלה, שמעביר לארגון את חומרי המועצה הלאומית לביטחון. בקיצור, עוד שורש פורה ראש ולענה מפס הייצור של הימין ההזוי נגד כל העולם.



לא שזה מפריע לחבורה הזאת לשחק אותה המושיעים בעם. כאילו מה? יושבים אנשים טובים וכואבים את כאב המשפחות שאיבדו את יקיריהן, והם מחפשים כל דרך כדי להילחם בטרור, ויאללה תובעים.



פיגוע בקו 18. צילום: אמירה גנץ
פיגוע בקו 18. צילום: אמירה גנץ



פעילות "שורת הדין" היא חלק מפעילות ענפה של הימין בעולם האמיתי. כמו דני דיין ודני דנון ודורי גולד - כולם חלק מהסתערות חיל הפרשים של הימין על הדיוויזיות המשוריינות של העולם האמיתי.



אומנם הרפובליקנים מקבלים את נתניהו ככלי במאבק הפנים־אמריקאי, אבל כשזה מגיע לתכל'ס, אין אדם סביר או ממשל כלשהו שיקנה את טענותיו במובן המשפטי (הכרה בשטחים שנכבשו ב־67') או בפסקי דין שיחייבו את הרשות הפלסטינית לשלם מיליארד דולר לנפגעי טרור.



השבוע, כאמור, דחה בית המשפט הפדרלי בניו יורק את מה שכונה בתקשורת האמריקאית "תביעת המיליארד". הנימוקים המלומדים שהעלו שני הצדדים לא מעלים ולא מורידים, גם לא העדויות המרגשות והכאובות של הנפגעים וקרוביהם, אזרחי ארצות הברית. גם לא עדותה של חנאן עשראווי מטעם ההגנה, שטענה כי מדובר בלוחמי עצמאות ולא בטרוריסטים.



בעולם הפנטזיות של הלוחמה בטרור נתבעו עד היום חמאס, ג'יהאד, אש"ף, חיזבאללה, איראן, הבנק הערבי ועוד, ואם עדיין לא נהרגתם בגלל הטרור, אזי אתם יודעים למי אתם צריכים להודות.