האינתיפאדה הראשונה פרצה בדצמבר 1987 וגוועה בהדרגה בשנת 1991. יש היסטוריונים הטוענים כי רק כניעת ישראל לפלסטינים בהסכמי אוסלו הביאה לסיומה את ההתקוממות הזו. האינתיפאדה השנייה פרצה באוקטובר 2000, הוכתה קשות בחומת מגן, פרפרה בין "הודנה" ל"תהדייה" ועוד מעשי רצח, עד שהסתיימה עם כניעת ישראל בהתנתקות ובנסיגתה מרצועת עזה וצפון השומרון.
ה"אינתיפאדה השלישית" נולדה לפני כשנה, עם פרוץ גל דקירות ומעשי רצח ביריות, השלכת אבנים ובקבוקי תבערה. אך כבר בדקירה השלישית בערך קפצו אלו שייחלו לה, שכבר ברגע שבו הסתיימה "השנייה" התריעו כי "השלישית" בפתח, בשער, סימניה ניכרים, הנה היא באה, היא ממש קרובה. היא כאן. הגיעה. והכתירו אותה "אינתיפאדה שלישית", אולי רק כדי להוסיף: "כפי שהזהרנו".
150 שנה נמשכת המלחמה בערבים בארץ הזאת. בכל פעם מנסים לתת שם לפרק זה או אחר של מעשי רצח. "מאורעות" תר"פ-תרפ"א, "מאורעות" תרפ"ט, "המרד הערבי" של 1936-1939 ("מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט"), ואחר כך עוד ועוד גלי רצח של מסתננים ופדאיון, פת"ח וחזית עממית, חמאס וחיזבאללה. מתן שמות מקל על היסטוריונים וחוקרים. אבל לעתים הוא בא לשרת את צורכי מי שרוצה לעצב את המציאות, לא רק לתאר אותה.
לפני כשנה, בראש השנה תשע"ו, החל גל הטרור שכעבור ימים אחדים כבר זכה לשם היומרני "האינתיפאדה השלישית". אלו שכינו אותו כך שכחו כנראה כי ניסו להדביק את התואר הזה כמעט לכל גל טרור מרגע שהסתיימה "השנייה". גם לגל הטרור שפרץ לפני שנתיים - לאחר רצח שלושת הנערים, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח, בגוש עציון, ורצח מוחמד אבו חדיר בירושלים, ונמשך בצוק איתן - ניסו להדביק תואר שלישי. רון בן ישי היה הנחוש בהם כשכתב בתחילת נובמבר 2014 - "חד וחלק - זו אינתיפאדה שלישית!", אבל כך כתבו גם אחרים, לעתים בהיסוס מה, אולי לא "השלישית" אלא "העירונית" (עמוס הראל), "הילדים" (ניר חסון), "הזיקוקין" (אותו חסון כשראה שהשם הראשון לא תפס) או "השקטה" (חדשות ערוץ 2 וגם עמיתי בן כספית).
מי מייחל לאינתיפאדה שלישית? כל מי שמבין שהשתיים הראשונות נתנו לערבים שטחים. אדמה, זכויות בשטח, הישגים מדיניים, ורוצה לשחזר את ההישג. חאלד משעל (בדצמבר 2012) קרא לפתוח באינתיפאדה. החרו החזיקו אחריו (כמובן שהתחבאו מאחורי הנוסח המכובס "אנו מזהירים") ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי חבריהם. מרואן ברגותי העז לקרוא מתוך הכלא הישראלי לאינתיפאדה שלישית לאחר צוק איתן. קבוצת ערבים פתחה דף פייסבוק בשם זה, ביקשו מיליון לייקים (קיבלו 300 אלף) וקבעו תאריך יעד לפרוץ השלישית: מאי 2011. למה? אינתיפאדה טובה לערבים, כי היהודים נכנעים בסוף.
השקר הגדול
השמאל הישראלי הקיצוני גם הוא מייחל ומפלל בסתר לבו לאינתיפאדה שלישית. לא שהם רוצים חלילה במותם של בני אדם, הם רק רוצים שישראל תיכנע שוב. וכיוון שזה משהו שאסור לומר - הם מסתפקים בתמיכה ב-BDS. השמאל המתון יותר ודאי אינו רוצה באינתיפאדה - אך רוצה במפלתו של בנימין נתניהו. אולי לכן לא היסס יצחק הרצוג, בשובו מחצר אבו מאזן בינואר השנה, להכריז "זוהי אינתיפאדה שלישית". בתואר הזה לא היססו להשתמש כמעט כל בעלי הטורים מן השמאל ואלו המתיימרים להיות פרשנים אובייקטיביים, אבל אינם אלא פובליציסטים שמאלנים: בכל העיתונים ואתרי החדשות, בגלי צה"ל וברשת ב', בערוצי הטלוויזיה, בבלוגים ובפייסבוק.
הפרשן הבכיר נחום ברנע כתב ב"ידיעות אחרונות" (4 באוקטובר 2015): "זאת אינתיפאדה. האינתיפאדה השלישית. חשוב שנקרא לה בשמה, משום שאי קריאה בשם זה מאפשרת למערכת הצבאית והפוליטית להתחמק, להדחיק, לברוח מאחריות". ואף שאחרי ימים אחדים הוא מראיין "גורם ביטחוני בכיר" (אני מנחש שזהו הרמטכ"ל גדי איזנקוט) שמסביר לו למה לא נכון להעניק לגל הטרור את התואר הזה: "אנחנו לא ממהרים לתת שמות - שמות יוצרים תודעה", ולמרות התובנה, ואולי בגללה - ממשיך ברנע במאמריו לקרוא כך לגל הטרור. כי הוא רוצה להשיג ממש את הדבר הזה - לעצב תודעה.
כל אלו שרוצים שישראל תיסוג מיהודה ומהשומרון מנסים כבר שנים להשריש שקר אחד: אי אפשר לנצח טרור בכוח צבאי. עובדה לא נכונה. גל הטרור הנוכחי דעך לאחר חודשים אחדים. וכיוון שלא הרצון הערבי להשמיד אותנו או לגרש אותנו מכאן פחת, נכון להבין כי מה שעשתה ישראל - הוריד את גובה הלהבות לממדים המוכרים לנו מאז החלה שיבת ציון.
כאן נכון להכיר תודה ולהוקיר את צה"ל ואת מפקדו איזנקוט, את השב"כ, ויורם כהן אז בראשו, שגם אם לא הצליחו לרוב לספק התרעות - תמיד הביאו לתפיסת המחבלים, לרוב גם לחיסולם. ואת משטרת ישראל ובראשה המפכ"ל רוני אלשיך, את שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, ובראש כולם - את ראש הממשלה נתניהו. הם דיכאו את גל הטרור. הם הצליחו למנוע את הפיכתו להתקוממות רחבה שהייתה עלולה שוב להביא הישגים לערבים. אולי היו צריכים להשתמש בהרבה יותר כוח. אולי להפך: בפחות. אבל אי אפשר להתווכח עם הצלחה. והם הצליחו.
ולפיכך "האינתיפאדה השלישית" נולדה לפי שעה רק במוחם הקודח של מחבלים ערבים ותומכיהם מבית ומחוץ, בהגיגיהם של פרשנים ובעלי טורים, וגם - חייבת האמת להיאמר - בתחילת המאורעות הללו גם בסיוטיהם של אלו שחששו מפניה, שמיהרו להזהיר כי גל הטרור עלול להתרחב ולהתגבר אם לא נבלום אותו במועד. כך הגדירו אותה ולא נזהרו בלשונם. לא הבינו כי ההגדרה מסוכנת.
מותר לחשוש. רצוי להזהיר. אבל לא ראיתי גם אחד מכל אלו שהכריזו על לידתה וצאתה לדרך - מודה בטעותו ומכה על חטא. טרם קראתי מאמר שכותרתו היא: "זאת לא הייתה האינתיפאדה השלישית".
גל הטרור דעך אחרי חודשים אחדים. וכיוון שהאינתיפאדה השלישית לא נולדה - מתקשים החוקרים, והכתבים מתביישים - להכריז על תאריך מותה המדויק.