כימיקלים לישראל שבשליטת עידן עופר פועלת כמונופול בתחום הדשנים ומוצרי האשלג. עם פרוץ המחאה הותקפו החברה כי"ל וסדרת מונופולים נוספים קשות על אופן התנהלותם העסקית. הבולטים שבהם היו תנובה (מוצרי החלב), חברת טבע (תרופות), מונופול המלט נשר (חומרי בנייה) וכמובן מונופול הגז (אנרגיה). הביקורת התמקדה בטענות על ניצול חזירי של משאבי הטבע השייכים בעצם לכולנו ונושאים באחריות ליוקר המחיה. הממשלה לא נותרה אדישה, וגלגלה את האחריות למגזר העסקי. ועדות מומחים המליצו לשנות את גובה המס והתמלוגים, חלק מהמונופולים אולצו להפחית את הריכוזיות באמצעות מכירת חלק מאחזקותיהם, ועל אחרים כפו הורדת מחירים.
מונופול מוצרי החלב תנובה נאלץ להפחית את מחיר הקוטג', ובסוף 2013 חלק ממוצריה הוכנסו לפיקוח. שר האוצר דאז יאיר לפיד "המליץ" לחברת ברייט פוד הסינית לשקול מחדש אם בתנאים שנוצרו כדאי לה להשלים את עסקת הקנייה של תנובה. הנבואה של לפיד הגשימה את עצמה. בימים אלה פורסם ששווי תנובה נחתך בארבעה מיליארד שקלים. בתחילת השנה נאלץ מנכ"ל החברה אריק שור לפרוש, והוא הוחלף על ידי אייל מליס. גם סגן יו"ר הדירקטוריון הלך הביתה.
מונופול המלט נשר אולץ על ידי רשות ההגבלים העסקיים למכור את אחד ממפעליו כדי להגדיל את התחרות. קונצרן טבע ספג ביקורת על שכמעט אינו משלם מסים (מה שכונה בזמנו "הרווחים הכלואים"). ביקורת חריפה הושמעה גם על תוכנית הקיצוצים שכפה מנכ"ל הקונצרן ד"ר ג'רמי לוין שהגיע מארצות הברית. בתחילת 2014 הלך לוין הביתה והוחלף על ידי ארז ויגודמן הישראלי.
וכמובן קשה לשכוח את המאבק הציבורי במונופול הגז והביקורת החריפה נגד מתווה הגז שלוותה בעתירות לבג"ץ. אומנם המתווה יצא לדרך, אך לא לפני שחברות הגז נאלצו לבצע מקצה שיפורים שכלל את הגדלת נתח תשלומי המס והתמלוגים למדינה, הקצאת נתח גדול יותר של גז לשוק המקומי ומכירת חלק מאחזקות חברות הגז במאגרים הקיימים.
על רקע כל אלה כימיקלים לישראל בהחלט אינה יוצאת דופן. גם עידן עופר אולץ להגדיל את התמלוגים למדינה (בעקבות דוח ששינסקי 2), נאלץ להשתתף בהוצאות הטיפול בכריית עודפי המלח בים המלח וספג ביקורת קשה כשביקש לכרות פוספטים בשדה בריר שליד ערד.
למשקיע ששוקל השקעה באחת מחברות הענק או למי שכבר שולט באחד המונופולים, מומלץ להביא בחשבון את הרוחות החדשות המנשבות בציבוריות הישראלית. הוא חייב להפנים את הנורמות הציבוריות החדשות הכוללות לצד השורה התחתונה של הרווח שימת דגש־יתר על הוגנות ושמירת האינטרס הציבורי.
מי שיצליח לספק את הסחורה הוא רק מנהל המחובר להוויה המקומית ולא מנכ"ל זר הרואה את רק האינטרס העסקי מבעד למשקפיים של רואה חשבון. החלפת המנכ"ל הזר בטבע בארז ויגודמן הישראלי היא אחד ההסברים להצלחת קונצרן הענק. סביר שגם עידן עופר רואה את התמונה ולכן יעדיף לגייס כמחליף לבורגס מנכ"ל תוצרת כחול־לבן. את הצעד הראשון בכיוון הוא כבר עשה כשמינה לתפקיד יו"ר הדירקטוריון את האלוף במיל' יוחנן לוקר.