מה שמפליא, מעצבן ומתעתע הם החיוכים. מהרגע שנחת בניו יורק, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא הסיר אף לא לרגע קט את מסכת החיוכים מעל פניו. הוא כל הזמן נהנה, מרוצה מעצמו, יהיר וזחוח. הכל בסדר. מה בסדר? נפלא. אין שום בעיות.
בפגישה עם הנשיא ברק אובמה, שרף האמון שלו כלפי ראש הממשלה לא עולה על גובהו של עשב, נתניהו חייך, היה מאושר ושמח בחלקו. בנאומו של במליאת עצרת האו"ם, שלדעת שגרירים ודיפלומטים, ביניהם גם אוהדי ישראל, ראש הממשלה הרחיק כל סיכוי לחידוש התהליך המדיני בעתיד הנראה לעין, נתניהו עמד על דוכן הנואמים מבסוט, מלא בעצמו עם חיוך מתנשא.
הפגישה אתמול עם המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון כמו הפגישה לפני כן עם המועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ היתה גם היא משופעת בחיוכים. שתי הפגישות, שמבחינת הצדדים המעורבים אין להן שום משמעות מעשית ומבחינת המועמדים - אפס השפעה על סיכוייהם, לא היו יותר ממפגנים של חיוכים.
הילרי קלינטון הבטיחה לראש הממשלה כי כנשיאה היא תטיל וטו במועצת הביטחון על החלטות חד צדדיות נגד ישראל. נו באמת, ביג דיל, זה מה שארצות הברית עושה כבר שנים רבות, כל פעם שעולה יוזמה במועצת הביטחון לסדוק את הקיפאון המתמשך בתהליך המדיני.
כל הנשיאים, מאז ממשל רונלד רייגן הצהירו רשמית על מדיניות ההתנחלויות של ישראל כהפרה של החוק הבינלאומי. אבל כשמדינה חברה במועצת הביטחון מעלה הצעת החלטה לגנות את ישראל בגין ההתנחלויות, ארצות הברית באופן עקבי מטילה וטו.
בפגישה עם דונלד טראמפ ראש הממשלה חייך כי קיבל הבטחה מהמועמד הרפובליקני שאם ייבחר הוא יכריז על ירושלים כבירת ישראל. זאת הבטחה שבכל שנת בחירות, ומצד כל מועמד, דמוקרטי או רפובליקני, מופיעה ככוכב חולף ומתפוגגת מיד כשהמועמד המנצח נכנס לבית הלבן. ובכלל, הבטחה מדונלד טראמפ... נו באמת, הגזמתם.
אם ראש הממשלה היה מודע לתגובות של מנהיגים ובכירים יהודים בניו יורק לפגישה שלו עם דונלד טראמפ הוא לא היה מחייך. מנהיג ידוע סיפר בשיחה עמו כי בכירים יהודים פנו אל נתניהו וביקשו ממנו לא להיפגש עם טראמפ, שבקרב יהודי הקהילה הוא מוקצה מחמת מאוס.
מה שבכלל לא מצחיק ובוודאי אינו נושא לחיוכים הם הדברים שמזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, אמר בישיבה בהשתתפות שרי החוץ של המדינות התורמות שהתקיימה בניו יורק. ג'ון קרי, הידוע כמי ששומר על התאפקות וקור רוח ונחשב אוהד וידיד של ישראל הציג תרחיש מפחיד ומבהיל אם ימשיך הקיפאון בתהליך שלדבריו יביא למלחמה. קרי לא חסך שבטו גם מהפלסטינים. אבל היה ברור שהוא רואה בישראל האחראית לקיפאון ובעיניו, כמו בעיני ראשי המעצמות והארצות התורמות, ישראל היא זאת שחייבת ומסוגלת לנקוט ביוזמה ובצעדים לחידוש המשא ומתן.