דונלד טראמפ קיבל בעימות הנשיאותי הראשון, שנערך הלילה, אישור סופי ובלתי מעורער שהוא מועמד לנשיאות שווה חובות וזכויות, אבל הוא עדיין צריך להוכיח שיש לו את הכישורים הנחוצים לכהן כנשיא. לעומת טראמפ, הילרי קלינטון לא הייתה זקוקה מלכתחילה לאישור שהיא כשירה להיות מועמדת והעימות העצים את תדמיתה כידענית וכמי שניחונה בכישורים הנחוצים לכהונה העוצמתית ביותר בעולם החופשי.
טראמפ התחיל טוב. חצי השעה הראשונה הייתה שלו. אבל מהר מאוד הוא חזר להיות טראמפ וסיים לא טוב. לעומתו קלינטון הייתה בהתחלה קצת מהוססת, אבל הגיעה לקו הסיום במצב טוב יותר.הילרי קלינטון דיברה אל העם. דונלד טראמפ דיבר אל ועל עצמו. קלינטון הביעה תקוה ואופטימיות. טראמפ הציג פסימיות ושחורות, אך התוצאות של העימות כקנה מידה להערכת סיכוייהם של הילרי קלינטון ודונלד טראמפ יוודעו רק בעוד ימים אחדים, כאשר יתפרסמו ממצאי סקרי דעת הקהל.
ההבטחות של העיתונאים לא התממשו
אבל העימות הטלוויזיוני היה משעמם. כל הערכות והפרשנויות, ניחושים והצפיות שהציפו את אמצעי התקשורת בארה"ב בימים האחרונים שהוויכוח הראשון בין קלינטון לטראמפ, כשהם עומדים זה לצד זו יהיה אירוע תקשורתי מרתק, חריג, רצוף הפתעות והצהרות בלתי צפויות, במיוחד מצדו של טראמפ, – כל זה התגלה לא יותר כמשאלות לבם של העיתונאים והפרשנים.
כצפוי, בנושאים הקשורים לסחר ולעסקים, דונלד טראמפ נשמע מקצועני יותר. אבל לא השיב תשובות ברורות ומספקות לשאלות המנחה כיצד ייצור כהבטחתו 25 מיליון מקומות עבודה חדשים אם ייבחר כנשיא. בנושאים חברתיים כמו, מצבם של השחורים ושל מגזרי מיעוטים הילרי קלינטון הוכיחה בקיאות רבה יותר, והייתה שקולה ומשכנעת. בבעיות הקשורות למדיניות חוץ, הגנה ובטחון, כמו המעורבות האמריקאית בעיראק, היחסים עם נאט"ו הילרי קלינטון הוכיחה יתרון מוחץ על פני טראמפ.
למי שרק לפני חודשים אחדים מועמדותו נראתה בדיחה ואחרי כן קוריוז ולאחר מכן מטרד ואיום – העימות היטיב עמו. אחרי קמפיין של כמעט שנה, שחשף אותו כגזען, גס רוח, נכלולי ושקרן פתלוגי – עשרות מיליוני אמריקאים צפו בו, שמעו אותו, האזינו לו וגם אם רבים מהם לעגו ובזו לו, טראמפ הוא מהיום בעיני מיליוני אמריקאים מועמד שיש לו סיכויים לזכות בנשיאות.