טענתו של סגן הנשיא המיועד טים קיין הייתה מרחיקת לכת. "בלי ירייה אחת, בלי ירייה אחת", כך עלה בידי המועמדת הילרי קלינטון, בשבתה כשרת החוץ, "לחסל את תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית". לא לצמצם, לא לעכב - לחסל. "הוא לא רוצה להודות בזה", אמר קיין על יריבו בעימות שנערך בשבוע שעבר, "שעצרנו את תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית". העימות בין קיין לבין סגנו המיועד של דונלד טראמפ, מושל אינדיאנה מייק פנס, היה מופע צדדי בקרקס גדול ששני כוכביו המרכזיים אינם מותירים בו מקום רב לדמויות אחרות. טראמפ, בכוח הפרובוקציה, וקלינטון, בכוח הסלבריטאות, הפכו את סגניהם לצל חיוור.
אבל מכיוון שהיה עימות, ראוי לשים לב לפחות לעניין אחד שהיה בו. בשאלת הגרעין האיראני נקטו המועמדים את הקו הרשמי של מפלגותיהם. הדמוקרטים מציגים את הסכם הגרעין כהישג מדיני חשוב. הרפובליקנים מציגים את הסכם הגרעין כאחיזת עיניים – ואת הנשיא ברק אובמה שחתם עליו כמי שמשטים בו (האיראנים) וכמי שמשטה (בציבור).
בעימות הזה ישראל היא כדור משחק. ראש ממשלתה היה המתנגד הבולט ביותר להסכם עם איראן, והסעיר את הזירה הפוליטית האמריקאית בהתנגדותו. הרפובליקני פנס ניסה להשתמש בזה: "זה לא מה שישראל חושבת", אמר על קביעותיו של קיין. הנה נושא למחלוקת: מה ישראל חושבת, ומי היא בכלל "ישראל" שחושבת? פנס, באופן טבעי, העריך שעמדתו של ראש ממשלת ישראל היא העמדה שראוי להחשיב כעמדתה של ישראל. קיין, שהעמדה הזאת לא נוחה לו, מצא משענת אחרת שהיא בעיניו עמדתה של ישראל: "לך תבדוק", אמר לפנס ושלח אותו להתבטאות של הרמטכ"ל גדי איזנקוט. "תקשיב להקלטה", אמר.
אין לדעת לאיזו הקלטה בדיוק התכוון. אולי למה שאיזנקוט אמר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "מסוף 2005 האיום המרכזי היה איראן. ההסכם הוא שינוי משמעותי בווקטור שאיראן הלכה אליו. יש בו סיכונים רבים וגם הזדמנויות". אולי להקלטה אחרת. קשה גם לדעת אם דייק בהבנת דברי איזנקוט. לפוליטיקאים יש הרגל, שאינו ייחודי לאמריקה, להשתמש באופן סלקטיבי בציטוטים של אנשי צבא לתועלתם. ובמילים אחרות, לא רק ישראל היא כדור במשחק הפוליטי של אמריקה – גם איזנקוט הוא כדור. בשבוע שעבר התלבש לבעיטה על הרגל של קיין, מחר יתלבש על הרגל של פוליטיקאי אחר, שם או כאן.
אבל אפשר להשתמש בעימות שהתרחש בשבוע שעבר כדי להזכיר לרמטכ"ל ולשאר הקצינים העובדים תחתיו שלכדורים מסוגם יש בחירה: הם יכולים לעלות על המגרש שבו מתרוצצים שחקנים עם שפיץ בנעליים – ואז סופם להיבעט. הם יכולים גם לבחור שלא לעלות על המגרש הזה, אלא רק על מגרשים שבהם סכנת הבעיטות פחותה. ובמילים אחרות: כאשר איזנקוט בוחר לדבר על איראן ולהשתמש בביטויים שיש בהם כדי לרמז על מחלוקת בינו לבין ראש הממשלה נתניהו, הוא מרים את עצמו לבעיטת וולה. קיין בעט בו לרשתו של יריבו הפוליטי פנס - קיין בעט בו גם לרשתה של ישראל.
למדינה כמו ישראל, שמשטרה דמוקרטי, יש הכרח בוויכוח ציבורי על ענייני היום. ומצד שני, למדינה כמו ישראל, שהאתגרים המדיניים שהיא מתמודדת איתם לא פשוטים, יש הכרח להציג לעולם עמדה שהיא עמדתה הרשמית בנושאים שונים. למדינה כמו ישראל, שהמשטר שלה דמוקרטי, יש הכרח במעורבות מסוימת של הצבא גם בוויכוח הציבורי על ענייני היום. ומצד שני, למדינה כמו ישראל, שהאתגרים המדיניים שהיא מתמודדת איתם לא פשוטים, יש הכרח לוודא שקציניה אינם מרימים את מדיניותה לבעיטת יעף של יריב כזה או אחר.
דבריו של קיין בעימות מרמזים שישראל, וראשי הצבא שלה, אינם מנהלים בקפידה את האיזון הזה בין צרכים שונים.