במהלך השבועות הקרובים ימצו שר הביטחון והרמטכ"ל את הדיון בדבר זהותו של סגן הרמטכ"ל הבא, שיחליף את האלוף יאיר גולן וילווה את המחצית השנייה של כהונת איזנקוט. עמיתי בן כספית סקר כאן בשבוע שעבר את המועמדים, והעריך כי שר הביטחון והרמטכ"ל ייזהרו מאוד שלא לשחזר את הוויכוח בין ברק לאשכנזי על מינוי סגן הרמטכ"ל, שהיה למבואה לדרדור היחסים ביניהם. הוא כנראה צודק.

אומרים שלשר הביטחון יש שתי הזדמנויות מרכזיות להשפיע על פני הצבא בתקופת כהונתו: האחת, גיבוש תוכנית עבודה רב־שנתית (הכין אותה קודמו) והשנייה מינוי רמטכ"ל. אין ביטחון שליברמן ימנה רמטכ"ל בעוד פחות משנתיים, אבל בהחלטה על סגן הרמטכ"ל הוא ישפיע מאוד על זהות המועמדים למחליפו של איזנקוט. הרמטכ"ל, שימליץ לשר על המועמד לתפקיד, יביא בחשבון גם את זהות האדם שירצה לצדו וגם את טובת צה"ל בבניית זהות המועמדים לרמטכ"ל. 
אבל עם כל הכבוד וההערכה שלי לידידי האלופים אביב כוכבי וסמי תורג'מן, שלהם זכויות רבות, אני רוצה כאן לומר כמה מילים על המועמד מחיל האוויר, האלוף אמיר אשל. אני סבור כי אשל הוא מועמד ראוי מאוד, בשל מאוד ומתאים מאוד לתפקיד סגן הרמטכ"ל וגם לתפקיד הרמטכ"ל. כן, כן... אני חושב שאסור שה"אירוע" של רא"ל (מיל') דן חלוץ ישמש כ"מצבה" לקידומם של אנשי חיל האוויר. רוצה לומר, שאסור שקצין מוכשר ואדם מעולה ומנהל טוב ייענש משום שנולד טייס קרב ולא מפקד טנק או מ"מ חי"ר. 

דן חלוץ עם דובר צה"ל מירי רגב. אחרי לבנון השנייה נוצר עליהום על אנשי חיל האוויר. צילום: ראובן קסטרו
האלוף אשל הוא כיום אחד הגורמים הדומיננטיים במטה הכללי. השפעתו חורגת ובצדק מתחומי חיל האוויר, והוא רואה ברוב הסוגיות עין בעין עם איזנקוט (ולא בגלל הגובה...). אשל לא לוקה ביוהרה, הוא מבין בבני אדם, הוא מנהל מוכשר ויודע להוביל ולעבוד בצוות. אינני מתכוון לעשות לו קמפיין. הוא ממש לא זקוק לי. אני רוצה להזהיר מהתפיסה השגויה שאנשי חיל האוויר לא יכולים למלא תפקידים בצמרת המטכ"ל. זו טעות. מדובר באנשים טובים ואיכותיים ו"אירוע" חלוץ, שנגמר לא טוב בלבנון השנייה - אין בו כדי ללמד על האנשים ועל איכותם. 

לאחר מלחמת לבנון השנייה, כשחלוץ הלך הביתה ואשכנזי מונה תחתיו, הייתה במטה הכללי אווירת "עליהום" על אנשי חיל האוויר. התחושה הייתה שחלוץ וקבוצת אלופים שמינה פגעו ב"סידור העבודה" של הירוקים. אשכנזי פגש בשולחן המטכ"ל שלושה אלופים דומיננטיים מחיל האוויר: מפקד חיל האוויר אליעזר שקדי, ראש אגף התכנון עידו נחושתן וראש אמ"ן עמוס ידלין. הם היו ליבת המטכ"ל ושותפים לדברים גדולים וחשובים. 
חיל האוויר ובכיריו הם הנכס הגדול ביותר של צה"ל. לא רק באוויר, גם ביבשה. ואת זה אסור לפספס. 
2. במהלך לווייתו של שמעון פרס צדה את עיני תמונה שמעט צרמה לי ומיד שיתפתי בטוויטר: "החייל שלי לשעבר יאיר נתניהו בשורה 3, המפקד שלי לשעבר הרמטכ"ל איזנקוט בשורה 5, ממולנו ארונו של פרס ומעלינו אבינו מלכנו". הציוץ זכה לשיתופים רבים וצוטט בתקשורת, בדגש על יאיר נתניהו.  אני חייב להתוודות שיותר מאשר צרם לי מקום ישיבתו של בנו של ראש הממשלה, צרמה לי העובדה שהרמטכ"ל שלנו יושב בשורה החמישית, בעוד בעלי ממון ואחרים, שאינם נושאים בתפקידים ממלכתיים, יושבים לפניו. זו הייתה ההערה היחידה שלי לטקס מרשים ברמה בינלאומית שהוכן בהתראה קצרה ועבר ללא תקלות.  
ואז, אחרי הציוץ, חשבתי שבעוד אני יודע היכן צריך לשבת הרמטכ"ל, אינני יודע בעצם היכן צריך לשבת בנו של ראש הממשלה. המסקנה שלי היא שצריך להסדיר את מעמדם של ילדי ראש הממשלה וילדי נשיא המדינה בטקסים ובאירועים רשמיים. זה לא קשור למשפחת נתניהו אלא למשפחת ראש הממשלה והנשיא מכאן ואילך.  

אני זוכר בממשלת נתניהו הראשונה את ילדיו של ראש הממשלה מתגלגלים על השטיח בחדר הסגלגל אצל קלינטון, ואני זוכר את צ'לסי קלינטון מלווה את הוריה באירועים ויושבת בשורה הראשונה ואת בנותיו של אובמה. ועוד נזכרתי, שכאשר נשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג נסע לביקור ארוך באפריקה, הוא לקח איתו את ילדיו בוז'י ומייקי הרצוג. גם עומרי שרון, כשכבר לא היה כל כך ילד, הצטרף פה ושם לנסיעות אביו, ועוד. 
בישראל נבחרים לתפקיד ראש הממשלה או נשיא המדינה אנשים מסוגים שונים ובגילים שונים, והפרוטוקול של ישראל 2017 צריך לתת לכך מענה סביר. ככה אנחנו, מדינה שנבנית טלאי על טלאי ומסדרת את ענייניה בהדרגה... 
3. אחת לכמה שבועות אני מקבל טלפון מגבי אשכנזי, המשמש כיום כיו"ר קרן רש"י, וקשה לי לעצור את שטף הדיבור וההתלהבות שלו. זה קורה בדרך כלל אחרי ביקור שהוא עורך באחת מערי הפריפריה שקשור לתחומי החינוך, ההשכלה, הספורט, הרווחה, התעסוקה ועוד. השבוע זה היה על מגדל העמק ועל אלי ברדה העומד בראשה ועל המהפכה שנעשית שם, לפני חודש על יקנעם וכך הלאה. 
ופתאום חשבתי על איכות המנהיגות שלנו בשלטון המקומי, שנדמה כי היא עולה על זו הארצית. הסוד הוא קשר ישיר וקרוב לבוחרים, מבחן יומי ושבועי והתמדה של שנים ארוכות בתפקיד - והתוצאות ניכרות. כמה דוגמאות: אילן שוחט בצפת, אלון דוידי בשדרות, יחיאל לסרי באשדוד, מוטי ששון בחולון, רון חולדאי בתל אביב, רוביק דנילוביץ' בבאר שבע, בני ביטון בדימונה, יחיאל זוהר בנתיבות, שמעון לנקרי בעכו, שלמה בוחבוט במעלות, יעקב אדרי באור עקיבא ועוד רבים וטובים. לאלה אוסיף את שלמה לחיאני ששינה את פניה של בת ים עד שהועמד לדין, וגם את מרים פיירברג שעניינה מתברר כעת אך עשתה חיל בעירה. והרשימה עוד ארוכה מאוד. 

גבי אשכנזי. צילום: מרק ישראל סלם
וכך, לרוב מתחת לרדאר, פועלים בקרבנו מנהיגים צעירים ואיכותיים שלוקחים אחריות, זוכים לאמון ומביאים תוצאות. רבים מהם לא מעוניינים "לעלות כיתה" לכנסת ולממשלה, הם מבינים את החשיבות, היציבות, הקשר לאנשים ואת יכולת ההשפעה. זה טוב להם ולתושבי עירם, ורע מאוד לנו. 
4. בערב ראש השנה עשיתי חטא נורא. העליתי לפייסבוק צילום של נתח בשר צלוי שהכנתי לארוחת החג עם כיתוב היתולי מדי. בתוך דקות ספורות ולאורך כל החג הציפו לי את דף הפייסבוק בנאצות, קללות, איומים ואיחולים למיני מחלות לב ודינים. 
כת הטבעונים הקיצונית התנפלה עלי כבמטה קסם והאשימה אותי בהפרדת "תינוקות" מאמותיהם ובנטילת חלק ב"שואת העגלים" לא פחות. ואני, שבערב ראש השנה חשתי שפגעתי במאן דהוא, הסרתי את הפוסט והצילום, וכתבתי סטטוס חדש ובו נימקתי מדוע הורדתי את הפוסט ושלא עשיתי זאת למרות האנרכיסטים שתקפו אותי בבוטות. ואז החמיר העניין. בתי תמר כתבה בפייסבוק שהיא בעצמה צמחונית, אבל ההתקפות הבוטות על אבא שלה לא עושות שירות טוב לעניין שאותו הם מייצגים, אז גם היא חטפה על כך שהיא נותנת יד כצמחונית לתעשיית הגבינות והחלב וכו', וכי עליה להיות טבעונית ומיד. 
וכך, במהלך החג נתמלא עמוד הפייסבוק שלי בצילומים מזוויעים, בכרזות על "שואה" ו"משלוחים" וכו'. איריס ג. איחלה לי לחלות בסרטן כמה שיותר מהר, אבי איים להגיע אלי הביתה ודניאל לא פיגר אחריהם ועוד ועוד.  
וביום הכיפורים מחלתי גם להם וגם לאחרים, ממש כשם שאני מקווה שנמחל לי אם פגעתי חלילה במישהו שלא בזדון. שבת שלום.