פגישה שהתקיימה בלשכת שר האוצר יובל שטייניץ בכנסת בקיץ 2009, מכילה כמות גדולה של חומר נפץ. נכחו בה השר שטייניץ, מפקד חיל הים האלוף אליעזר (צ'ייני), מרים, תא"ל במילואים אבריאל בר-יוסף ומיקי גנור, המתווך ה"חדש" שהוצנח זה עתה במקומו של המתווך הקבוע והוותיק שייקה ברקת. את הפגישה הזו תצטרך משטרת ישראל לבדוק, ולא ב"בדיקה", אלא בחקירה אמיתית, נשכנית ונחושה. זה לא בגנטיקה של אביחי מנדלבליט, אבל אין ברירה. זו היתה פגישת ההדחה של ברקת, שתיווך בין המספנות הגרמניות לישראל שנות דור מוצלחות.
היוזם היה, על פי גרסתו של ברקת, מפקד חיל הים צ'ייני. שטייניץ כנראה לא ידע למה בדיוק זה קורה, אבל נוצל על ידי חבריו ששיטו בו. לשטייניץ ולאבריאל בר-יוסף מערכת יחסים רבת שנים וכנראה שמישהו הצליח להמציא תירוץ שישכנע את שטייניץ לזרום עם המהלך הבעייתי, בלשון המעטה. חובה להוסיף כאן ששר האוצר שטייניץ מאשר את קיומה של הפגישה ומכחיש בתוקף כי היה שותף לקנוניית הדחתו של ברקת. כל שאר המעורבים, מכחישים בתוקף. והנה הסיפור בהרחבה:
שייקה ברקת הוא "מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה ומלווה אותו לאורך השנים, מאז שנות השמונים. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם", וגם על ידי הישראלים כבשר מבשרם. במקרה של הישראלים, זה מדויק. ברקת, תא"ל בחיל האוויר, לשעבר ראש להק מודיעין אוויר במלחמת ששת הימים, הוא מבכירי וטובי בניה של המערכת. הוא איש סוד שמעולם לא שוחח עם עיתונאים. מעלליו, הקשורים ב"מבצע מוקד" (השמדת חילות האוויר הערבים בששת הימים וברכבת האווירית האמריקאית שהצילה את ישראל במלחמת יום הכיפורים) נשמרים בסוד עד היום.
אחת השאלות הדרמטיות שהתעוררה כשפרצה פרשת הצוללות, שנחשפה במעריב לראשונה בחודש אוקטובר, היא מדוע המספנה הגרמנית "תיסנקרופ" התעקשה להחליף את ברקת בשנת 2009, ולהביא במקומו סוכן נדל"ן חסר רקע או ניסיון בעסקאות תיווך ביטחוניות. הסוכן, גנור, הופיע "יש מאין". בהמשך התברר שהוא הביא איתו, בחשאי, גם את עו"ד דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה. היום אפשר להרים את המסך. גרסתו של ברקת, כפי שסופרה למקורביו, הגיעה אלי ואל העיתונאי רביב דרוקר. הנה היא במלואה:
ברקת סיפר כי ב-2009 הגיע מפקד חיל הים דאז צ'ייניי מרום לביקור בגרמניה ותואמה לו ארוחת ערב עם מנכ"ל המספנה. הוא הגיע בשעה איחור וכבר בהליכה לקראתנו הוא לפתע אומר "שוב ברקת? מה הוא עושה כאן?". המנכ"ל אמר לו שאני האיש שלהם, בדיעבד הסתבר לי שזה היה האיתות הראשון. באזור מאי-יוני 2009 הגיע אותו מנכ"ל לביקור בישראל. תואמה לנו פגישה עם מפקד חיל הים. אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו בר יוסף ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בואו נעלה. המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום. אמרתי לו לעלות לבד וקבענו לדבר אחרי הפגישה.
אחרי הפגישה המנכ"ל התקשר אליי נסער, היינו מאוד קרובים והוא סיפר לי מה היה. בפגישה היו מפקד חיל הים ואבריאל בר יוסף. האלוף צ'ייני מרום אמר לו שאם ברקת ימשיך להיות הנציג של המספנה הגרמנית אז לא יוזמנו יותר צוללות ממנה. אני אזמין מהצרפתים, אמר. צ'ייני הוסיף שהנציג של המספנה צריך להיות גנור.
מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, שטייניץ. המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם בר יוסף וגנור. "האיש הזה מטורף", אמר לי המנכ"ל. "אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5% ". המנכ"ל התייחס לגנור. אני בכלל לא הכרתי את גנור,באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי.
בלילה פגשתי שוב את המנכ"ל הגרמני והוא הגיע חיוור ואמר שמפקד חיל הים שוב הבהיר לו שאם גנור לא יחליף את ברקת, לא יוזמנו יותר צוללות מהמספנה הגרמנית. אני אמרתי למנכ"ל שהוא צעיר ויש לו קריירה שלמה לפניו ואני מוכן לוותר. שבעתי מעשרות שנות פעילות למען מערכת הביטחון הישראלית. לא דחוף לי להתעקש ולהישאר, למרות שטיפלתי בפרויקט הזה מהרגע הראשון והרבה דברים לא היו קורים שם בלעדיי.
מי הרוויח מהמהלך הזה, וכמה?
שייקה ברקת, שאין חולק על יושרו, מספר כאן סיפור מדהים: מפקד חיל הים, האלוף צ'ייני, פשוט הדיח אותו מעכשיו לעכשיו, ללא סיבה, לתדהמתם של הגרמנים. צ'ייני לא הסתפק בזה, הוא העביר את השם של המתווך המקובל עליו. למבצע הזה היו שותפים גם תא"ל בר-יוסף, איש חיל הים והמטה לביטחון לאומי, והשר שטייניץ, המקיים עם בר-יוסף קשר אמיץ רב שנים. מאחורי כל החבורה הזו, ניצבת דמותו של עו"ד שמרון, שמשמש מטרייה אווירית, מחלץ פקקים ופותח סתימות רגולטוריות, כפי שהשתקף בפרטים שפורסמו על המאמץ להעביר גם את טיפולי המספנה בצוללות מידי חיל הים לידי הגרמנים, ובניסיון המוזר לשכנע את צה"ל לרכוש שתי ספינות נגד צוללות שאף אחד לא צריך.
המשטרה צריכה עכשיו לברר את המניעים שגרמו לאותה חבורה, בראשה מפקד חיל הים, להתעקש על החלפת המתווך באמצע הדרך, ללא סיבה נראית לעין. מי הרוויח מהמהלך הזה, וכמה?
האלוף במילואים צ'ייני מרום מכחיש מכל וכל. לזכותו ייאמר, כי כשעלתה הדרישה לרכוש עבור חיל הים צוללת שישית, בתקופת הרמטכ"ל אשכנזי, מרום היה זה שהתנגד בתוקף ואף שיגר מכתב התנגדות מפורש לקבינט. אם הוא היה קשור לכאורה לעמלת התיווך של גנור, מדוע יטרפד לעצמו את הבונוס? יחד עם זאת, אם גרסתו של ברקת נכונה, אין הדבר בהכרח מצביע כי צ'ייני הפך לשותף של גנור. יש אפשרויות רבות אחרות לדרך ולסיבה לשמה קידם לכאורה מפקד חיל הים את החלפת המתווכים.
על דבר אחד אין ויכוח: עו"ד שמרון הרוויח בוודאות מהגעתו של גנור וגם משלל היוזמות לרכוש עוד (ספינות, צוללות, ספינות נגד צוללות) כלי שיט מהגרמנים ואף להעביר לידיהם את הטיפול ותחזוקת הצוללות, כסף ענק והכנסה עצומה לאורך זמן. את כל זה, המשטרה צריכה עכשיו לברר ב"בדיקה".
תגובתו של אליעזר צ'ייני מרום: "מילאתי את תפקידי כמפקד חיל הים כשביטחון ישראל הוא השיקול היחידי שעומד לנגד עיניי ואף התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות, אף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. במהלך כל שירותי לא קיבלתי אף החלטה לרכש מהמספנה אותה ייצג מיקי גנור, ההפך הוא הנכון. כל שאר הטענות הן מכלול של השמצות בעוד שהשיקול הביטחוני הוא היחיד שעמד ועומד לנגד עיניי".
תגובתו של אבריאל בר יוסף: "העובדות המופיעות בשאלתך אינן נכונות. למר בר יוסף לא זכור כלל שהשתתף אי פעם בפגישה אצל מפקד חיל הים עם מר פרייטאג. בכל מקרה, אין שחר לטענה שדרש שמר ברקת לא ישתתף בפגישה. בשום פגישה אחרת גם לא דרש ולא שמע מישהו אחר דורש את החלפת הנציג הישראלי. גם הנתון לפיו ידע או שמע על דרישת שכר הטרחה של גנור ממנכ"ל החברה הגרמנית מופרך".
תגובתו של השר יובל שטייניץ: "אדגיש כי מעולם לא ידעתי על תפקידיהם של ברקת או גנור כמתווכים בעסקאות רכש מול מערכת הביטחון, דבר שאליו נחשפתי לראשונה רק עם הפרסומים בכלי התקשורת בימים האחרונים. תמיכתי החד משמעית בהתעצמות חיל הים בספינות ובצוללות ידועה מזה כ-20 שנה, עוד לפני תקופת כהונתי כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, ובאה לידי ביטוי בעשרות מאמרים וראיונות".