עוצמת הטרגדיה העולמית המתחוללת בימים אלו השתקף היטב בהופעה הפתטית שהייתה השבוע לג'ון קרי בפורום סבן. אפילו חסידים מובהקים של ממשל אובמה לא הצליחו שלא לגחך על האופן המנותק, אפילו הזוי, בו רואה ראש החץ של הממשל הדמוקרטי את מצב העולם. בעוד הנשיא האמריקאי עצמו עסוק ברצף הופעות סטנד־אפ עם שחקני הוליווד, שר החוץ שלו משלים בנאומיו את תמונת המציאות המדומיינת של הממשל היוצא. קרי אפילו נזף השבוע בדונלד טראמפ, שכבר מטלטל את מערכת היחסים עם סין, כשהמליץ לו להתייעץ עם פקידי משרד החוץ לפני שהוא עושה כל דבר. אז זהו, שאם אפשר לתת המלצה ברורה לטראמפ ולכולנו, היא – לא להקשיב לקרי ולבוס שלו ולהפעיל ברירת מחדל הפוכה לכל מה שהם עשו בתחום הבינלאומי.
חידוד למסקנה הזאת נתן קרי בדברים שאמר השבוע. הוא סקר את פעולות ארצות הברית במזרח התיכון, מדינה אחר מדינה, ותיאר עד כמה האמריקאים "לא אסירים של הכאוס והקיצוניים" אלא "צועדים בכיוון הנכון". הוא גם לא היסס לקבוע שהאסטרטגיה של ארצות הברית עובדת. לשיטתו, ממשל אובמה צדק לכל אורך הדרך, אפילו מול התמונות מחאלב ומוסול, לנוכח ההתעצמות של איראן, ההשתלטות של רוסיה, הבגידה בבעלות הברית ופיאסקואים מדממים כמו בלוב.
קרי גם מודאג, כמובן, מהמדיניות של ישראל, כי הוא חושש לגורל המעשה הציוני, ומשוכנע שמרבית הישראלים אינם מבינים מה באמת טוב בשבילם. לכן הוא גם נגד "ההתנחלויות", הכל בגלל שהוא ותומס פרידמן כל כך דואגים לשלומנו.
והנה, דווקא כיוון שכל כך ברור עד כמה הממשל היוצא שרוי בלה־לה־לנד, מתבקשת המסקנה בדבר שינוי המסלול בתחום הבינלאומי. מסלול שמתחבר לתהליכים חדשים המתחוללים באירופה, כאלו שבוחנים מחדש את הסדר העולמי הקיים. הברקזיט באנגליה, התמוטטות הסוציאליסטים בצרפת, הסטירה לאיחוד האירופי באיטליה, החיזוק המסיבי של המפלגות הלאומיות בכל אירופה. כולם קוראים תיגר על הנחות היסוד של היחסים הבינלאומיים בדורות האחרונים, הנחות שהגיעו לשיאן בשמונה השנים של אובמה.
אחד המוסדות שמחייב בחינה דרמטית הוא האומות המאוחדות, יציר מובהק של המפלגה הדמוקרטית האמריקאית. באו"ם מודאגים מאוד מהמדיניות הצפויה של ממשל טראמפ, ובצדק. כי אולי הגיע הזמן לסגור את המוסד הכושל והנבזי הזה. הנזק שנגרם ממנו ומהארגונים הקשורים אליו, כמו אונסק"ו ואונר"א, עולה בהרבה על התועלת שלהם. ממשל טראמפ יעשה חסד עם העולם אם ימוטט את האו"ם ולווייניו, ולו על ידי הפסקת המימון הנדיב שהוא מספק להם.
חמורה מכל היא האשליה כאילו מתקיים בבניין האו"ם פרלמנט עולמי צודק וחכם, שחברים בו גורמים שווים ולגיטימיים, בעלי סמכות מוסרית לקבוע גורלות לעמים ומדינות. זהו ארגון שחלק ניכר מחבריו הם משטרי אימים שאינם מהססים להוביל החלטות שעוסקות בזכויות אדם ודמוקרטיה, מנימוקים ציניים ודורסניים. ארגון שהמדינות החזקות בו, כמו רוסיה, מצפצפות עליו, ורק מדינת ישראל היא קורבן תמיד לנחת זרוע עריצות הרוב שלו.
לכן, דווקא לממשלו של איל הנדל"ן הניו יורקי הזדמנה שעת כושר נדירה, לשנות הנחות יסוד במערכת הגלובלית ולהפוך את העולם לטוב, ישר וצודק יותר. רק שהדרך לשם די הפוכה מזו שאפיינה את היחסים הבינלאומיים, בעיקר בשמונה השנים האחרונות.