1. דירה להפקיר: השבוע האחרון סיפק לנו תזכורת לכך שבעיית הנדל"ן ומחירי הדיור עדיין נמצאת בראש סדר היום. אחרי אישור התקציב, חוק ההסדרים והרפורמות, חוזרים מחדש לעניין המחירים, המתעקשים להמשיך לעלות. הטוויסט בעלילה הגיע השבוע דווקא מכיוונו של בנימין נתניהו. לאחר שסיים את מסע ההכפשות הדיפלומטי עם העולם והגיע למסקנה שהוא ואפריקה כבר לא, התפנה ראש הממשלה "לחיים עצמם". היה לו זמן להשתתף בטקס חנוכת מנוע החיפוש בפרשת ילדי תימן, וגם להצפין למעלות להשקת תוכנית השקעות יומרנית לעידוד הצפון. את אירוע חנוכת הסייבר בבאר שבע שפספס בשבוע שעבר השלים ואף מעבר לכך באירוע בצפון. תוך כדי הדברים המליץ לצעירים בצפון לקנות דירות. "יש כאלה ששמעו ועשו ויש כאלה שלא עשו. אני אומר לכל תושבי הצפון, במיוחד לצעירים: תקנו דירות, תשקיעו בגליל, זה העתיד".
שר האוצר משה כחלון שמע את הדברים ולא הבין מאיפה הגיחה היציאה הזאת. האמירה נחשבת לפיגוע נדל"ני או למקל בגלגלי העגלה המובילה את חומרי הבנייה לאחד מאתרי "מחיר למשתכן". העובדה שהמחירים בצפון זינקו בתוך חמש שנים ביותר מ־30% הופכת את המלצת הקנייה להזויה.
"מחירי הדיור הם כמו מניה שנסחרת בשיא", אמר כאן בשבוע שעבר סגן שר האוצר איציק כהן. בתוכנית "מחיר למשתכן" הבטיח כחלון לאלפי הזוגות מעפולה ועד מטולה הנחה של עד 30% בדירות חדשות, וראש הממשלה בכבודו ובעצמו הורס את החגיגה עם ההמלצה "תהיו נדל"ניסטים".
המלצת קנייה בעיתוי הנוכחי היא תוספת שמן לתבערה שכחלון מנסה לכבות תוך גיוס כל כישרונותיו הרטוריים. ולמי מהזוגות הצעירים יש בכלל 145 משכורות חודשיות פנויות שניתן לשעבד לקניית נכס ששוויו הוכפל בעשור האחרון. המלצת הקנייה מאנליסט הנדל"ן נתניהו סותרת גם שפע של הבטחות והתחייבויות שהוא עצמו נתן מתחילת כהונתו השנייה כראש ממשלה מ־2009. המחירים או־טו־טו עומדים לרדת, היה המוטו העיקרי.
ב־24 ביולי 2011, ימים לאחר פרוץ המחאה החברתית, אמר: "כפי שהצלנו את הכלכלה, נביא פתרונות למצוקת הדיור. המחאה נותנת לנו רוח גבית". בינואר 2015 הפיל את האחריות למשבר על ממשלת אולמרט, "שקיבלה החלטה שערורייתית להפסיק בנייה ותכנון במרכז הארץ". חודש לאחר מכן, בעקבות דוח הדיור של מבקר המדינה, נקט את התרגיל הידוע כשאמר: "מדברים על מחירי הדיור, אבל האתגר הגדול ביותר הוא ההתחמשות האיראנית. אלה החיים עצמם". לפני ארבעה חודשים בלבד ייחל לירידת מחירים: "תוך שבע שנים הוכפלו הבנייה והתכנון. חייבת להיות לכך השפעה על המחירים".
עד כאן תקציר ההבטחות, ההתחייבויות והתירוצים בנוגע למחירי הדיור. אז מדוע אחרי כל אלה הפך יועץ הנדל"ן ליועץ אחיתופל של כחלון? יש הטוענים שנתניהו אינו מעוניין באמת בהצלחת כחלון ומאס בססמה "תהיו כחלונים". נמאס לו מ"מחיר למשתכן", והמס על דירה שלישית שנכפה עליו מוציא אותו מהכלים. לאחר אישור התקציב הדו-שנתי הוא מרגיש משוחרר ומפריע לכחלון, כפי שעשה בהצלחה לא מועטה לשר האוצר הקודם יאיר לפיד.
אבל כחלון המשופשף לא איחר להגיב. הוא יודע בדיוק עם מי יש לו עסק ובאירוע לקליטת יוצאי אתיופיה בירושלים אמר ש"כשיש דירות במחירים גבוהים, רק בודדים יכולים לקנות. אני רוצה שהפעולות שאנחנו עושים יגרמו לכך בעזרת השם שכולם יקנו". גם לנגידה קרנית פלוג היה מה לומר השבוע. "הטיפול במשבר הדיור אינו מצריך נסים אלא מדיניות ארוכת טווח", אמרה והדגישה מחדש את הצורך בהגדלת היצע הדיור.
כחלון באמת עושה את הכל כדי להוריד את המחירים. הוא הודיע שיהיה מוכן לחזור לכיתה א' אם הנוסחה לא תעבוד, להחזיר את המפתחות ולפרוש מהחיים הפוליטיים, ושמספר הדירות שישווקו יהיה גבוה ממספר אזרחי המדינה. רק שהמחירים יירדו סוף-סוף.
בינתיים שום דבר אינו קורה. נכון שהריבית על המשכנתאות שזינקה בשנה האחרונה ב־1% הורידה את הביקוש למשכנתאות, אבל זה לא עוזר. לא רק שהמחירים ממאנים לרדת, אלא שבשנה האחרונה הם זינקו ב־9.8%.
כחלון מספר כל פעם מחדש שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך בלי סוף, ושגם מעלית דוהרת סופה לרדת. אבל הוא הפסיק לדבר על לוח זמנים לירידת מחירים. הוא צריך לייחל לכך שבתוך שנה־שנתיים המעלית, שראשה בשמיים, תשנה כיוון. זה פרק זמן סביר לבלימת המחירים ואולי גם לירידתם.
2. זה הקטן גדול יהיה
שלשום באישון לילה, ימים ספורים לפני סוף השנה, נסגרה עסקה מעניינת נוספת במגזר העסקי. לא מדובר באקזיט של חברת טכנולוגיה, גם לא ברכישת ענק ממונפת של טייקון בחברת סלולר או רשת שיווק גדולה. מדובר בעסקה מענף הקמעונאות, שבמסגרתה רכשה קסטרו את רשת האופנה אורבניקה לפי שווי 90 מיליון שקל. גבי רוטר מקסטרו קנה את חלקו של יוסי גביזון, מייסד הרשת, במסגרת מה שמכונה "סינרגיה עסקית". זה הרצון לנצל יתרון כלכלי כדי להמשיך להתפתח.
גזרת הקמעונאות חוותה ב־2016 עסקות נוספות. באוגוסט קנה רוטר מאותו גביזון רבע מהשליטה בקבוצת האופנה הודי'ס עם קרולינה למקה (והפרזנטורית בר רפאלי), טופ טן ורשת אקססוריז לפי 350 מיליון שקל. רוטר הוכיח שהוא מסוגל לעשות עסקים מסמרטוטים, וכעת הוא פוזל לקנדה. לפני שבוע נמכרה השליטה בחברת מוצרי הטואלטיקה סבון של פעם, שבבעלות היזמים סיגל קוטלר ואבי פיאטוק, לקבוצה הבינלאומית רושה לפי 400 מיליון שקל. מדובר באקזיט יוצא דופן - אחד המקרים הבודדים שבו חברת ענק בינלאומית שמה עין על מותג קמעונאות מקומי ולא סטארט־אפ או חברת הייטק.
ודוגמה אחרונה: ענקית הקניונים עזריאלי קנתה לפני חצי שנה את חברת BUY 2 נטוורקס של היזם אביב רפואה לפי שווי הנאמד ב־80 מיליון שקל. את רפואה הצעיר אני מכיר עוד מגיל 6, ולא היה לי ספק שהילד חסר המנוח שהקים את מנוע החיפוש נטקס יצטרף לממלכת האקזיטים.
2016 מסמלת סדר חדש במערכת העסקית: הקונצרנים הגדולים אאוט, והעסקים הקטנים אין. יזמים המגיעים משוק מוצרי הצריכה עם רעיון מקורי מגלים שבעבודה קשה ונחרצת גם אפשרות לאקזיט אינה מילה גסה.
גם במערכת הבנקאית נפל האסימון. טרנד המימון בשנתיים האחרונות קורץ יותר לעסקים הקטנים מאשר לחברות הענק. קשה יהיה לאתר כיום בנק שיסכים להעניק אשראי לעסקה שבה היזם אינו מגייס הון עצמי של לפחות 50% מהיקפה. אם יעשה זאת, בנק ישראל יעצור אותו. מלכי המערכת העסקית מהשנים האחרונות, בהם אנשי עסקים שקנו בעזרת השם מכל הבא ליד כמו פרטנר, בזק, ידיעות אחרונות ואינטרנט זהב, פינו את מקומם לעסקים הקטנים.
על רקע שינויי מזג האוויר קשה להתעלם מהמצב שאליו נקלעה ענקית התרופות טבע. הקונצרן לא איבד גרם מהתיאבון העסקי שאפיין טייקונים בשנים האחרונות. באמצע השנה ביצעה טבע רכישת ענק ממונפת של חברת התרופות הגנריות אקטביס ג'נריקס תמורת סכום עתק של 40.5 מיליארד דולר. העסקה, שממונה בגיוס חוב חיצוני (מבנקים ומגופים מוסדיים), מגדילה מאוד את הסיכון והחשיפה של טבע. מסיבה זו ואחרות הגיבו מניותיה של טבע בירידת מחירים חדה בשנה האחרונה. לבנקים בעלי החוב יש כעת סיבה טובה לנדודי שינה. במקרה של כאבי ראש מומלצת גלולת האקמול של טבע.
3. שנת המשפט והרגולציה
חיסול נגע הרגולציה הדביק בדצמבר האחרון את מקבלי ההחלטות. אפשר להאמין להצהרת הכוונות של שמוליק האוזר מרשות ני"ע, הנגידה קרנית פלוג ואחרים, אך השאלה היא אם יצליחו לעמוד כסכר מול שטף הרגולציה שאפיין את 2016, זה שאילץ את מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו להתריע מאפשרות הלאמת המערכת הפיננסית.
שני חוקים בלטו במיוחד לרעה: חוק שכר הבכירים שגרר בימים האחרונים לפרישה מואצת של מנהלים מבנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח. אגב, איזי כהן מכלל ביטוח צפוי לפרוש בספטמבר 2017 עם סיום חוזה העסקתו. מתברר שהאזהרות בנוגע לפרישת מנהלים לא היו איומי סרק כפי שטענה שלי יחימוביץ'. המשימה כעת היא לבחון איך ממלאים החוסר במנהלים איכותיים שמוכנים להסתפק במועט.
מי שבכל זאת לא נטשו הם מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק־עמינח, ואריק פינטו, שנכנס לאחר היסוס לכורסת מנכ"ל הפועלים כמחליפו של ציון קינן.
חוק נוסף שבלט הוא יוזמת החקיקה של מה שמכונה "הרפורמה בבנקאות", שבמרכזו הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. כמי שמסקר את התחום שנים רבות, ניתן לקבוע שהכוונות הטובות מאחורי המילים "רפורמה" ו"הגברת התחרות" מובילות לגיהינום של העלאת העמלות, דמי הניהול והריבית. בדרך לרפורמה דרסו האוצר והפוליטיקאים את בנק ישראל, הפרו סיכומים עם הנגידה, טפלו האשמות על המפקחת והנפיקו מהלך שנזקו יעלה בהרבה על תועלתו.
לכן זה לא מקרי שכנגד שרירות ועריצות הרגולציה נאלצו הנפגעים לקבל מקלט מדיני בבית המשפט העליון. ואכן, ידיהם של שופטי בג"ץ היו בשנה האחרונה עמוסות עבודה. הם טיפלו בבג"ץ הבנקים וחברות הביטוח נגד חוק שכר הבכירים, בעתירת חברות הביטוח נגד המפקחת על הביטוח, בבקשת הכנסת ובעלי דירות לבלום את מיסוי דירה שלישית, בפניית ארגון העיתונאים נגד נתניהו בעניין התאגיד, ובבקשת דלק קידוחים לסעד נגד שר האנרגיה בעניין שלילת רישיונות חיפושי הנפט.
עם כל הכבוד לחזרתם בתשובה של בכירי הרגולטורים, ואפשר להאמין להם, הכדור נמצא עדיין בידי הפוליטיקאים. והם עדיין לא נרגעו. כל עוד הפופוליזם מוכר, החנק הרגולטורי יגבר, ואנשי העסקים יפנו מערבה מכאן. הבורסה הגוועת תישאר מפלטם האחרון של בעלי שליטה כמו בינו צדיק שנכשל במכירת פז למשקיע פרטי, או בנקים וחברות האשראי, שלא יתקרבו אליהם עם מקל וייאלצו להפיץ את מניותיהם בבורסה לגורמים מוסדיים עלומים.
4. אצלי הכל בסדר
אין רגע דל אצל ליאור רביב, מנכ"ל רשת מלונות ישרוטל. הוא קונה ומקים מלונות בקצב עסקאות העולה על זה של סוחר במגרש מכוניות. לפני מספר חודשים השלים את בליעתו של מלון "מצפה הימים". תוכניות העבודה ל־2017 עמוסות וכוללות הקמת בתי מלון נוספים. בהדרגה הוא מתפקד גם כאמרגן־על להפקת אירועים וכקצין התרבות הראשי במלונות אילת. לפני מספר חודשים הפיק את פסטיבל פאזה מורגנה בהשקעה של 5 מיליון שקל. בשבוע הבא ייפתח פסטיבל קלאסי קאמרי באילת, הפקה יומרנית הכוללת בניית יציע בשטח המלון. 300 החדרים במלון ששוריינו לאירוע נמכרו.
מבחינתו, ובניגוד לטענת חלק מהמלונאים שלא התאוששו ממצוקות צוק איתן, 2016 הייתה מצוינת: "כחברה ציבורית אני מוגבל במסירת מידע, אבל אם תעיין בדוחות תראה שמצב הרשת בכלל לא רע. הדוחות הכספיים מצוינים, וזאת הייתה שנה טובה לחברה".
מה חדש בשטח? אילו עסקות נעשו, ואיך הן משפיעות על התוצאות?
"אנחנו מתחילים לראות את ההשפעה החיובית של רכישת מלון 'מצפה הימים', ואנחנו מתארגנים לשדרוגו. מלון 'בראשית' במצפה רמון פועל ב־90% תפוסה, שזה מצוין. ברבעון הראשון של 2017 נפתחו שני מלונות חדשים: מלון 'אוריינט' בירושלים עם 250 חדרים, כולל ספא של יערות הכרמל. במלון הושקעו חצי מיליארד שקל, והוא המילה האחרונה בעולם העיצוב (שנעשה על ידי HBA). האוריינט יתחרה עם 'קינג דיוויד', מלונות 'ממילא' ומלונות יוקרה נוספים בעיר. המלון השני שנקים הוא 'פאבליקה' באזור התעשייה של הרצליה. זה יהיה מלון עם קונספט חברתי שיכלול מועדון חברים של אלף איש ויהווה את הפלטפורמה החברתית. זה קונספט ראשון מסוגו בישראל שיורחב גם לתל אביב לאחר שיצליח".
מה יש בתוכניות העבודה שלך ל־2017?
"אני יכול לגלות לך שבקרוב נודיע על רכישת מלון נוסף לא מאזור המרכז, שיתופעל על ידינו עם שותף עסקי. אנחנו בעיצומה של בניית שני מלונות נוספים: 'בית השקם' בשד' ירושלים ביפו שיתחרה עם 'נורמן' ת"א, ומלון בוטיק בכניסה לנמל ת"א מול יורדי הסירה. הוא ישתרע על 15 קומות ויכלול בריכת שחייה מתחת לגובה הכביש. אנחנו מסתכלים קדימה ומפתחים את הרשת בהתאם לאסטרטגיה שקבענו. אני מעריך שעד 2020 מספר המלונות בקבוצת ישרוטל יגדל מ־17 ל־22".
מה תפקידן של האטרקציות התרבותיות בפעילות הרשת?
"גילינו שיותר ויותר נופשים מחפשים תכנים נוספים במהלך הנופש, ואנחנו מחפשים כל הזמן אחרי אטרקציות חדשות. הקלאסי קאמרי שייפתח בשבוע הבא הוא חופשת סוף שבוע באילת ב'רויאל ביץ'', המשלב בין מיטב המוזיקה הקלאסית והמוזיקה הקלילה לחובבי הז'אנר. מרבית הכרטיסים אזלו, בין השאר בגלל שמזמינים מקום שנה מראש. השנה יגיעו 750 איש כולל תושבי אילת. בשורה נוספת היא שאחרי שנים רבות של שיתוף פעולה עם התזמורת הקאמרית הישראלית, נתחיל השנה לעבוד עם סימפונט רעננה. הפסטיבל יהיה יוצא דופן עם תכנים ייחודיים ורשימת אמנים מרשימה.
"אבל יש חוויות נוספות לא רק מתחום המוזיקה. המופע 'וואו' מתקיים זו השנה ה־13 שנה ברציפות, ועדיין כולם רוצים לראות. דיברתי עם הבמאי חנוך רוזן שאמר שנדיר, אפילו ברמה הבינלאומית, לראות מופע שרץ תקופה כל כך ארוכה".
אתה מתאר תמונה ורודה של מצב העסקים, אבל חבריך המלונאים מקטרים כל הזמן. אז מי כאן טועה ומי צודק?
"אצלי הכל בסדר. אילת ות"א היו השנה מצוינות למלונות הרשת. נכון שבים המלח יש האטה מסוימת בגלל ירידה בתיירות הנכנסת מרוסיה, אבל מלונות הקונספט כמו 'בראשית', 'יערות הכרמל', 'כרמים' ו'מצפה הימים' עבדו מצוין. אני לא מבין את הסיבה לקיטורים. ייתכן שהמצב בים המלח ובטבריה, שם פועלים רבים מהמלונות, פחות טוב. אני לא אוהב להתלונן רק בשביל להתלונן. לא נעים לי להגיד, אבל אני חוזר על זה ש־2016 הייתה טובה למלונאות ולתיירות".
גם אם נניח שהמצב קשה, למה לא מורידים מחירים? אתה בוודאי ער לתלונות על המחירים הגבוהים בהשוואה למקומות כמו יוון, קפריסין, ובוודאי טורקיה.
"הכל פה יקר: כוח האדם, עודף הרגולציה ברמות־על, הוצאות כשרות, היטלי ביוב, מכבי אש והיטלים על עובדים זרים. המלונות משלמים יותר על הפעילות בכל זווית אפשרית. זה מזון יקר יותר, כוח אדם יקר. אז איך אפשר להשוות מחירים עם יוון? מחירי בתי המלון בישראל הם בסך הכל בבואה של יוקר המחיה כאן. תאמין לי שלו העלויות היו יורדות, היינו מורידים מחירים, כי כך היה יותר קל למלא את המלונות. נכון שהמודל הכלכלי אומר שהמחירים בישראל אינם זולים, אבל צריך להשוות למחירים במערב אירופה. אם תבדוק, תראה שהמחירים בלונדון ובפריז זהים לאלה שבאילת".
כמה עולה אצלך לינה במלון באילת שהוא לא ברמה של חמישה כוכבים?
"בעונת החורף המחירים סופר אטרקטיביים. במלונות כמו 'ריביירה', 'לגונה' או 'ספורט' ניתן להשיג בחורף ללא בעיה סוף שבוע ב־400 שקל ללילה, שזה 100 דולר בלבד. תסכים שזה סביר. לפעמים אפשר להשיג במחיר הזה חצי פנסיון".