לא משנה מה תיקבע הכרעת הדין במשפטו של אלאור אזריה, כולנו הפסדנו. הפסדנו כיוון שההליך כולו נבע ממטרות זדון, נפתח באופן נפסד, נוהל בצורה פסולה ומזוהמת ויכה בנו עם סיומו. שום דבר טוב לא יצמח מהמשפט הזה ללא קשר לתוצאתו. לא יהיה כאן טיהור המחנה ולא צדק לחיילים. כי לא ניתן לרשום ניצחון כאשר המערכת דורסת חייל צעיר, גם אם הוא שגה מול רוצח העומד לקבל טיפול רפואי שלא מגיע לו.
מאידך גיסא, לא יצמח כל הישג מהנחתת מהלומה על צמרת צה"ל, אשר הטילה את כל יוקרתה על המערכה המיותרת הזאת. מדובר במהלך שנולד מתוך אובדן עשתונות של שר הביטחון הקודם וצמרת הצבא, נווט בחוסר תבונה ונוהל באופן אומלל.
בסופה של השתלשלות יש רק מנצח אחד והוא אויבי המדינה בעזרת ארגון "בצלם". מי שגרמו במכוון להפצת התמונות, מתוך מטרה להזיק לכולנו. מי שהצליחו הרבה מעבר למצופה.
הביטוי "זיהום" של ההליך המשפטי, שנעשה פופולרי באחרונה, מתקשה להכיל את עוצמת העיוות שטמון בפרשה הזאת, מראשיתה. גם במבט לאחור אי אפשר שלא להתאכזב מההתנהלות של שר הביטחון הקודם וצמרת צה"ל, שפשוט איבדו את העשתונות לנוכח התמונות שהפיץ "בצלם". במקום שהגברים המנוסים האלו, מי שחוו קרבות ורשמו עלילות, יפעילו שיקול דעת וקור רוח, הם הניחו את הטיפול בפרשה על פסים עקומים מלכתחילה.
ניתן לגלגל עיניים לשמיים ולהיאחז ברצון להנחיל את טוהר הנשק, אבל לא קיים כל טוהר בעריכת משפט שדה לחייל, קודם שהתאפשר לו לנהל הליך הוגן. נראה כי דובר צה"ל והפרקליטות הצבאית, בהובלה מלמעלה, שפטו והרשיעו את אזריה ציבורית עוד קודם שהסתיים התחקיר הצה"לי. הכל כוון ל־CNN ולספונסרים של "בצלם" ולא לכל מטרה נאצלת.
מאיפה המוטיבציה?
המערכת הצבאית הסתערה על הצעיר הפשוט הזה בחמת זעם, והתכוונה אפילו להאשים אותו ברצח. בכירים במח"ש, מי שרגילים להתמודד עם מקרים דומים, נדהמו מעוצמת האיוולת של מובילי המערכה בצבא. גם הם לא הבינו מאיפה שאובה המוטיבציה להוציא את אזריה להורג באופן ציבורי על המקום, מוטיבציה שלא הופגנה מעולם כלפי המחבלים השפלים ביותר. כך, ההליך היה מזוהם ופסול עוד קודם לחקירתו של אזריה, ובוודאי שקודם לקיום ישיבה אחת בבית המשפט.
מצד שני, קשה להזדהות עם ההתנפלות על צמרת הצבא ועם קשירת הכתרים לחייל, שבמקרה הטוב פעל מתוך היסטריה וחוסר שיקול דעת. גם להרוג מחבלים צריך לדעת. בכל מקרה, בהתנהלותו, הוא העניק לאויב הישג הסברתי אדיר ומיותר, כזה שיעצים את עלילת חוסר המוסריות כלפינו. נכון גם לומר שלמרות העיוות הקיים בפקודות הפתיחה באש הצה"ליות, שלא מגנות כראוי על החיילים והמדינה, צריך לשנות אותן מלמעלה ולא לאמץ נורמות של פלנגות.
כללית, הפרשה הזאת ממחישה אובדן מנהיגות של צמרת צה"ל ומשרד הביטחון באותה עת, לצד דפוסי פעולה מעוותים ומדאיגים במערכת המשפטית הצבאית, מי שפועלת בסינרגיה עם פרקליטות המדינה.
הטיפול באירוע הזה צריך היה להתנהל משמעתית, הרחק מעדשות המצלמות. והמתכונת שאומצה אינה עושה צדק, אלא רק ממחישה ניתוק מרחשי הציבור, לצד השפעה של משבי רוח זרה ופסולה, המגיעים מהקצה השמאלי של המפה הפוליטית. עם מתן הכרעת הדין צריך לנסות לתקן את כל העיוות הזה.