עד עכשיו זכינו לשתי נקמות מהנשיא ברק אובמה, ואולי צפויות עוד נקמות קטנוניות עד שעות הצהריים של 20 בינואר. השתיים הן החלטת מועצת הביטחון 2334 בעניין ההתנחלויות שהן בלתי חוקיות ומהוות מכשול לשלום, ונאום קרי שהתמקד בהתנחלויות כמכשול הגדול לשלום ולחזון שתי המדינות. הימין והממשלה התנפלו עליהן בחמת זעם, ואילו השמאל והאופוזיציה צהלו ושמחו. החשובה מבין השתיים היא החלטת מועצת הביטחון, הרבה יותר מנאום קרי. מדוע? כי קרי אמר והלך; כי דבריו, גם אם נאמרו "מדם לבו", האוהב את ישראל, כאחד ממאמרי הפרשנות, יימוגו ויתאדו. אבל החלטת מועצת הביטחון הממוספרת היא תמידית, היא עומדת, כמעט אי אפשר לשנותה במבנה הקיים של האו"ם. היא תמיד תוכל לשמש כלי מדיני, משפטי והסברתי בידי כל החפץ בכך.
הבעיה החמורה בהחלטה זו נעוצה לא רק בכך שהיא הכלילה את כל מזרח ירושלים והכותל המערבי במסגרת הטריטוריה שבה כל בנייה היא בלתי חוקית ובכך שראתה בהתנחלויות את האסון הכי גדול המחבל בשלום ומונע אותו, אלא גם בכך שהיא מיקמה את הטרור במקום נמוך ביותר בסדר החשיבות שלו ונתנה לו משקל יחסי נמוך ביותר ביחס להתנחלויות.
בשעה שהניסוחים בנוגע להתנחלויות הם חדים ומרובים, הניסוחים הנוגעים לטרור הם מעורפלים. ראשית, הטרור אינו מוגדר ומאופיין כמכשול לשלום. שנית, כאשר הטרור מוזכר ומגונה, אין הוא מאוזכר במפורש כטרור פלסטיני או טרור של ארגוני טרור. למעשה, טרור פלסטיני - יוק! ניתוח של הנושא מופיע בנייר מיוחד של מרכז המידע למודיעין וטרור ע"ש אלוף מאיר עמית שבמרכז למורשת המודיעין. רק במבוא להחלטה (שאינו אופרטיבי) מוזכר כי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית צריכים לנקוט צעדים אפקטיביים נגד כל אלו שעוסקים בטרור.
מה עולה מזה? ראשית, איום הטרור הפלסטיני, שגבה אלפי קורבנות שלנו, שטרפד את הסכמי אוסלו והסכמים אחרים והפך לנושא מרכזי אצל כל ישראלי כחלק מהשאיפה לביטחון ולשלום, ששיבש ניסיונות למשא ומתן ומשא ומתן בפועל, נדחק לקרן זווית. כמובן, אין גם זכר לחמאס. שנית, לכן די ברור שהפלסטינים ירגישו שההחלטה אינה מחייבת אותם להתנער מהאלימות ומהטרור, ובוודאי לא מהטרור העממי של סכינים, דריסות, אבנים ובקבוקי תבערה.
שלישית, חכמי הדיפלומטיה הפלסטינית וכל שונאי ישראל גם יוכלו להסביר שהסעיפים הכלליים והעמומים המעטים בנושא הטרור מכוונים למעשה נגד "הטרור הישראלי" והריסת הבתים שהוא מבצע. מה הפלא שהחלטה זו זכתה לתמיכה פלסטינית מקיפה וחריגה, כשכל ארגוני הטרור, בהם חמאס והג'יהאד האסלאמי, בירכו עליה?
האמריקאים, בלהט הנקם ועמדתם התמידית נגד ההתנחלויות, וכמובן גם בסיוע ישראלי עם חוק ההסדרה, נתנו ידם להחלטה חמורה ביותר מבחינת מדינת ישראל בתחום הטרור: החלטה הנותנת רוח גבית לטרור הפלסטיני ובוודאי ל"התנגדות העממית" של טרור סכינים. וכאן, כפי שציינתי בהתחלה, ליבת הבעיה שלנו. מדוע עלץ השמאל? רק כי נתניהו ספג כאן מפלה. ולעזאזל עם המפלה של המדינה והרוח הגבית לטרור הפלסטיני? ומדוע הימין וממשלת ישראל התמקדו בהתנחלויות, ורק בהן, והתעלמו לגמרי מנושא הטרור? האם ברח מהם השכל הישר?