1. "טראמפזיט": נשיא ארה"ב הטרי דונלד טראמפ וראש ממשלת בריטניה החדשה תרזה מיי ייפגשו היום לדיון בנושאי כלכלה ושיפור הסכמי הסחר. סביר להניח שתוצאות הפגישה יעסיקו את כותרות סוף השבוע וישפיעו על המגמות בבורסות, שערי החליפין ומחירי הסחורות ובראשם הנפט והזהב.
הפגישה מתקיימת בצל החלטת הנשיא האמריקאי לבטל את הסכם הסחר "הטרנס־פסיפיק" (TPP) עם 12 מדינות במזרח אסיה, שהוביל קודמו ברק אובמה. ההחלטה, שכבר גרמה למהומות בשווקים, הוכיחה שטראמפ מתכוון ליישם במהירות מדהימה את הבטחות הבחירות שלו, ובראשן מדיניות האנטי־גלובליזציה. בניגוד לתקדימים אחרים, אצל טראמפ "דברים שרואים משם גם רואים מכאן". אף אחד לא יחגוג את נשף הורדת המסיכות עם כניסתו לתפקיד, מכיוון שלא היו כאן שום מסיכות: האוריגינל נותר במתכונתו המקורית לפני ואחרי הורדת המסיכה.
הרבה הבטחות פוזרו על ידי טראמפ, אבל המכנה המשותף לכולן הוא חיזוק הפרוטקציוניזם הכלכלי האמריקאי על חשבון אינטרסים בינלאומיים, הגדלת המשרות ב־25 מיליון ויעד צמיחה יומרני של 4% לשנה. חלק מהיעדים סותרים זה את זה. טראמפ הצהיר שהריבית נמוכה מדי והדולר חזק מדי. לא ברור איך זה מסתדר עם חיזוק ההשקעות ופתיחת מלחמת סחר, כולל צמצום הייבוא. האמריקאים לא נותנים לסתירות לבלבל אותם.
מדד הדאו ג'ונס עשה השבוע היסטוריה כשחצה את רף 20,000 הנקודות ועוד היד נטויה. אלא שבשוקי העולם רק דבר אחד בטוח - חוסר ודאות וסימני שאלה ביחס לבאות. הטענה שחזאים מצטיינים בעיקר בלחזות את העבר נכונה מאי פעם.
אבל נתמקד בישראל. החלטת טראמפ החלישה את הדולר בעולם וגם בישראל. היציג הידרדר השבוע מתחת ל־3.8 שקלים, רמה שכבר פוגעת בייצוא, וירידה נוספת תאלץ את בנק ישראל להתערב במסחר במטבע. יתרות המטבע מתקרבות ל־100 מיליארד דולר, כמעט פי ארבעה מרמתן לפני עשור (29 מיליארד דולר).
בתדרוך כתבים השבוע סירב שר האוצר להעריך את השלכות החלטת טראמפ: "צריך לחכות ולראות מה ההשפעות על נתוני הייצוא. ישראל היא המדינה האטרקטיבית ביותר לעולם ההייטק, וזה משפיע לחיוב על הייצוא", אמר כחלון.
זה נכון בעיקרון, אלא שמלחמת סחר עלולה להשפיע לרעה על הייצוא. יש לנו הסכם סחר מצוין (ונפרד מהגוש האירופי) עם ארה"ב, ונכון שה"טראמפזיט" (טראמפ־אקזיט) ייטיב איתנו בטווח הקצר. אלא שבטווח הארוך ענקי ייצוא כמו אינטל, טבע, כימיקלים לישראל וחברות תוכנה וטכנולוגיה, המשתפות פעולה עם גופי סחר מהמזרח, ייפגעו. הנגידה אינה מסתירה את חששותיה. יום לאחר הודעת טראמפ על ביטול הסכמי הסחר נמסר בהודעת הוועדה המוניטרית: "המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה. עם זאת, ההתפתחויות הפוליטיות (בחירת טראמפ) עשויות להעיב על צמיחת הסחר".
שבועיים קודם לכן, ב־26 בדצמבר, אמרה קרנית פלוג בתדרוך לתקשורת: "במדינות בעולם נמשכים תהליכים שעשויים להביא להגברת המגבלות על הסחר העולמי. אלו צפויות לפגוע במשק העולמי כולו, ובפרט במשקים קטנים ופתוחים כמו המשק הישראלי".
הנגידה חרדה בעיקר לגורל האינפלציה אך גם לייצוא ולתעסוקה. האינפלציה במגמת שיפור, ובוועדה המוניטרית סבורים ש"עליית השכר והאינפלציה בעולם צפויה לתמוך בחזרה ליעד האינפלציה". סימני השאלה נותרו בנוגע לייצוא ולתעסוקה. החששות מתבטאים בדוח היציבות הפיננסית, שהוא מעין ברומטר לרמת הסיכון: "הציבור, הבנקים וחברות הביטוח חשופים לסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות והנכסים הפיננסיים, אם העולם יגלוש למיתון נוסף שידביק את המשק הישראלי דרך פגיעה בייצוא".
סימני השאלה, אם כן, רבים, והחשש למיתון לא ירד מהפרק. לנוכח כל אלה ובניגוד להערכות המוקדמות, ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי עד מחצית 2017, ולדעתי כל השנה. לאחר מכן נחיה ונראה. בינתיים בעיית היעדר חלופות ההשקעה תישאר ללא מענה, והשקעה באיגרות חוב הפסיקה להיות מילה גסה. זה גם אומר שהריבית האפסית (למרות עליית הריבית על המשכנתאות) לא תספק את הסיוע הנדרש לשר האוצר להורדת מחירי הדיור.
2. ברכת כוהנים
הממשלה אישרה השבוע את מינוים של שני שרים: איוב קרא מהליכוד כשר ללא תיק ואלי כהן מכולנו כשר הכלכלה והתעשייה. המינוי של קרא, שטען שהסיבה לרעידת האדמה באיטליה הייתה ההצבעה נגד ישראל באונסק"ו, גרר פיהוק גדול. בעצם רק יאיר לפיד טרח להגיב כשאמר על התפקיד המיותר: "לקרא יהיה הכל: לשכה, מזכירה ונהג, והכל על חשבוננו. רק לא עבודה".
בניגוד לקרא, המינוי של כהן במדינה האוכלת את שריה התקבל בפרגון מקיר לקיר. לפני שנתיים בלבד, כשפורסמה רשימת כולנו לכנסת, נשאלתי על ידי כתבים פוליטיים מיהו אלי כהן שהגיע מהמגזר העסקי (הכשרת היישוב). היום אין שום כתב שאינו יודע מי האיש. הוא סומן לתפקיד השר כבר לפני כחצי שנה, אבל זרמים פוליטיים פנימיים עיכבו את הקידום. היו שחששו שהוא יחצה את הקווים לליכוד וייקח איתו ח"כים מכולנו. אלא שיו"ר המפלגה משה כחלון התייחס לשמועות בביטול ואמר בדיוק ההפך: כהן דווקא ימשוך ליכודניקים לכולנו. באותה נשימה הזכיר שלעיר חולון, שממנה הגיע כהן, יהיה סוף־סוף שר בממשלה.
כהן וכחלון הכירו זה את זה בפעילותם המשותפת בליכוד שלפני כולנו. המינוי של כהן לא רק שאינו מחליש את כחלון אלא אף מחזק אותו. אין ספק שכהן יחזק את הפן העסקי שכל כך חסר לכולנו.
סניף הליכוד של חולון הפך לספק תפקידים בזירה הפוליטית הארצית. מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר, היא אחת מהן. איש נוסף הוא אלי כהן אחר (ההוא מבנק הפועלים) שלאחר פרישתו מהבנק עשוי לחזור לפעילות ציבורית. ויש כהן נוסף: רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים, לשעבר סגן ראש עיר וכיום חבר מועצת עיריית חולון. כהן מהעצמאים פרגן לכהן השר במודעת ברכה ענקית בעיתונות.
מי שביקר השבוע בטוויטר גילה שמיטב הברכות צויצו מגורמים המזוהים עם הליכוד. שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון: "השר אלי כהן הוא משליחי הציבור העובדים בשביל המדינה ולא בשביל עצמם". גדעון סער: "בהצלחה רבה. איש ראוי". השר גלעד ארדן: "בהצלחה, אלי היקר. האיש הנכון במקום הנכון".
אפילו נשיא המדינה רובי ריבלין הזמין אותו באחרונה לפגישה אישית כדי להכיר מקרוב את הפלא הפוליטי. פרגונים הגיעו גם מח"כים מהאופוזיציה כמו איציק שמולי.
מיותר לציין שהמינוי זכה לברכות מצד הארגונים שיהיו תלויים בעתיד בשר החדש, ובראשם התאחדות התעשיינים. שרגא ברוש, נשיא ההתאחדות: "כהן הוא ידיד אמת של התעשייה, והוא הוכיח זאת בעבר פעמים רבות". כולם מבינים שמדובר במשב רוח מרענן בפוליטיקה, ומשתלם לחפש את קרבתו כבר עכשיו.
אם נניח לפרגונים, מעניין לדעת איזה שר כלכלה ותעשייה אנחנו הולכים לקבל. על פי הקצב שלו כיו"ר ועדת הרפורמות, מדובר בשר שיפרגן לתעשייה. אבל לא כדאי להתבלבל: יוקר המחיה תמיד יהיה לנגד עיניו, ואם יהיו כשלי שוק וצורך בהסרת חסמי תחרות וסגירת פערי מחירים בין מוצרים בשוק המקומי והבינלאומי, הוא לא יהסס לפעול גם על חשבון התעשיינים.
כהן יהיה חרד לתעסוקה וכל אימת שמפעל ייקלע לקשיים, הוא ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו למנוע את סגירתו. האתגר המיידי שלו הוא יחסי הסחר של ישראל עם העולם על רקע מדיניות טראמפ. בימים הקרובים הוא יבקר במינהל לסחר חוץ.
בטקס חילופי השרים הוא אמר: "ההכנסות של ישראל מגיעות מהמגזר העסקי, והאינטרס הוא לפתוח כמה שיותר מפעלים חדשים. אנחנו והתעשייה לא נמצאים אחד מול השני אלא ביחד. טראמפ אמר בנאומו שהוא רוצה לפעול להשארת התעשיות בארה"ב ולהחזרתן לארה"ב. אם הכלכלה החזקה בעולם רוצה אצלה תעשייה ומקורות תעסוקה, צריך לשמור על התעשייה ולמשוך משקיעים מחו"ל. אפעל להעלאת הפריון, שמירה על אבטלה נמוכה, השקעה בקידום החינוך הטכנולוגי ושמירה על זכויות העובדים".
3.תופעת אורי יוגב
שר האוצר לשעבר רוני בר־און נאלץ לבלוע הרבה קש והתאפק שלא להקיא אותו. הוא הניח לו לפרוש, כמובן ללא מסיבת פרידה. זליכה המציא מאז את עצמו מחדש והסתדר לא רע בחיים. כאמור, סיפור זליכה חוזר על עצמו במהדורת 2017, והפעם עם יוגב.
האיש מונה על ידי שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, שחרט על דגלו את ניקיון השירות הציבורי וביטול המינויים הפוליטיים. אלא שהשר הנוכחי, כחלון, גילה מהר מאוד שיוגב הוא פועל ניקיון יעיל ושמרוב ניקיון בסוף לא יישאר שירות ציבורי. בכנס רשות החברות לפני שנה הטיח כחלון ביקורת חריפה נגדו, אך יוגב אפילו לא הסמיק. השבוע, במפגש עם כתבים לסיכום 2016, התוודה שר האוצר שהוא לא מצליח להסתדר עם התופעה. במשך כשנה נעשים מאמצים לפני ומאחורי הקלעים להיפרד ממנו, אבל הוא מתעקש כאותו סרבן גט.
ביום שני הבא תקיים רשות החברות את הכנס השנתי. למזלם של המעורבים כחלון נמצא בביקור עבודה ביפן, כך שהמבוכה שבהזמנתו לאירוע תיחסך. יוגב גם השכיל להסתכסך עם שר העבודה חיים כץ ועם שר הביטחון אביגדור ליברמן. הוא מתפקד לפי השקפת עולמו המקצועית, והפוליטיקאים מבחינתו הם כמו הצטננות קלה: היום הם כאן ומחר נעלמים.
את המשימה לתוכנית ההיפרדות מיוגב מוביל מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, אלא שהמשימה בלתי אפשרית. יוגב, כמו זליכה, צויד בנוגדנים המחסנים אותו מהתקפות פוליטיות. תוכנת האנטי־וירוס שלו פועלת במרץ ומנטרלת כל סימן של אי־נעימות. הוא מתעלם מרמזים בעובי של מטוס ג'מבו המשוגרים לעברו כדי שיסיק את המסקנות. כדי להדיחו צריך להתרחש אירוע דרמטי באמת או החלטת ממשלה. מה לא ניסו: תלונות למבקר המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה, לנציבות שירות המדינה ועוד. ניסו לדבר על לבו על תנאים משופרים בתנאי שיפרוש, אך גם זה לא עזר. נאדה! יוגב נדר להשלים את מלוא תקופת כהונתו על פי לוח השנה הלועזי.
כפי שכבר פרסמתי, מנכ"ל האוצר יקים בימים הקרובים ועדת איתור למציאת ממלא מקום. נכון שיוגב אמור לפרוש רק בספטמבר 2017, אבל ועדת איתור כזאת עלולה להפוך אותו לברווז צולע.
השבוע התעורר עניין "מסיבת העיתונאים", שלטענת האוצר נערכה בניגוד לכללי התקשי"ר. באב"ד זימנו לשימוע לפני הליך משמעתי. יוגב לא נשבר ושכר את שירותי עו"ד איזי הולדשטיין. השימוע נקבע ליום ראשון הקרוב. באב"ד היה שמח לו יוגב היה יוצא לחופשה שתסתיים בספטמבר 2017, אבל זה לא יקרה.
ליוגב בטן מלאה על הניסיונות לביצוע מינויים פוליטיים, והוא אינו טורח להסתיר את ביקורתו. כחלון אובד עצות. הרי הוא לא יכנס במיוחד את הממשלה לישיבת הדחה. במקומו הייתי חורק שיניים ומחזיק מעמד, בדיוק כפי שרוני בר־און התאפק מול זליכה.
עוד מספר חודשים ויוגב יהיה היסטוריה, כמו אובמה מבחינת טראמפ. לו אני יוגב, הייתי מסיק מזמן את המסקנות. רק בודדים מעוניינים לכפות את הישארותם במועדון שאינו מעוניין בשירותם. ואם כבר הוא נשאר, אזי שיתכבד ויכריז על תענית דיבור עד ספטמבר.
בתדרוך עיתונאים השבוע שאלתי את יוגב על כל אלה. "הייתי שמח שהמעורבות הפוליטית והסמכות של שרים למינוי דירקטורים תבוטל. נכון יותר שדירקטורים ייבחרו על ידי הגופים המקצועיים", ענה והוסיף: "אבל בסמכות השרים לקבוע מדיניות תקציב, רגולציה, יש להם השפעה מלאה על החברות, והן אינם צריכים לעשות את זה דרך מינוי דירקטורים".
הערתי שבמינוי הדירקטורים לחברות הביטחוניות התעלמו ממנו. "תהליך השינוי הוא אכן סיזיפי וזה לא נגמר באבחה אחת. זה דורש עמידה על העקרונות. ספק אם הבסיס המשפטי למעורבות הפוליטית במינוי דירקטורים הוא איתן. מדובר במלחמה של ניתוק הג'ובים והפרוטקציוניזם".
לדבריו, "אני לא אבקר ממשלה שאני עובד אצלה למרות החלטה על מינוי יאיר שמיר לתעשייה האווירית. זכותה לקבל החלטות שונות מעמדתי המקצועית. אני עובד מדינה, וכרגולטור עצמאי תפקידי לעשות את מה שמותר".
אבל שר האוצר כחלון איבד את האמון בך. מה מניע אותך להמשיך בתפקיד במקום שבו אינך רצוי?
"הגעתי לתפקיד בידיעה שלא בטוח שהחיים יהיו פיקניק, מתוך רצון להוביל שינוי משמעותי, למרות שהמערכת הפוליטית לא מקבלת החלטות לקידום תהליך ההפרטה בחברות כמו דואר ישראל ותעש. התחייבתי לכהונה של ארבע שנים, ואני לא רחוק מסיומה. תפקידי להשלים את המשימה. יש שאלות שאין מה להפנות אלי. אני עושה הכל כדי לעבוד בצורה המקצועית והשקופה ביותר. אני לא רואה סיבה שתהיה בעיית אמון".
4. פילוס מקדם את הטוטו
מעטים שמעו על יוסי פילוס, האיש המנהל את תאגיד החשבונאות הגדול בישראל, קסלמן וקסלמן. פחות מהם יודעים שהאיש מונה לפני חצי שנה כיו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט הידועה בשם טוטו.
הממליץ היה שר האוצר, ומבחני הקבלה נערכו אצל השרה מירי רגב האחראית על התחום. הססמה קובעת "הטוטו מקדם את הספורט בישראל", אך במציאות המצב שונה. יש טענות על כך שכספי הימורי הספורט, בהיקף 3 מיליארד שקל, מחולקים בצורה לא שוויונית. נציגי קבוצות הספורט מחזיקים בטן מלאה על מפעל ההימורים. בימים אלה דנה ועדת הרפורמות בהובלת ח"כ רועי פולקמן בעתיד הטוטו.
שלשום עמדה על הפרק ההצעה לקצוב את תקופת כהונת המנכ"ל. שאלתי את פילוס על אלה ועל תוכנית האוצר לצמצום תעשיית ההימורים.
"מישהו המכיר אותי המליץ עלי לשר האוצר כחלון, שאותו פגשתי לפני הבחירות. כחלון פנה לשרה רגב, שזימנה אותי לשיחות היכרות. היא עושה עבודה מצוינת, במיוחד בפריפריה. רגב מחויבת לספורט והנושא קרוב ללבה. היא צלחה מכשולים ביישום של פרויקטים שהיו תקועים".
איך אתם מחלקים את הכנסות הטוטו? מה הקריטריונים?
"מתוך הכנסות של 3 מיליארד שקל נשארים אחרי הפרסים והוצאות התפעול 560 מיליון שקל. זה הרבה כסף, שכן התמיכה התקציבית בספורט מסתכמת בכ־100 מיליון שקל לשנה. רוב הכנסות הטוטו מגיעות מהימורים על ליגות הכדורגל בחו"ל. הקצאת הכספים נעשית באמצעות ועדה בראשות עודד טירה, הקובעת קריטריונים לחלוקה. כ־250 מיליון שקל לשנה מיועדים לבניית אצטדיונים ואולמות ספורט, והיתרה לעשרות אגודות הספורט במדינה".
יש טענות קשות נגד מתכונת החלוקה. נציגת ליגת כדורסל הנשים עתרה לבג"ץ.
"בתוך מועצת הטוטו יושבים נציגים ממקומות מגוונים. עודד טירה עושה מלאכת קודש. עו"ד שמעון מזרחי ממכבי ת"א וזאב בילסקי מטעם הרשויות המקומיות יושבים גם כן. הדיונים רציניים, אלא שכמו תמיד השמיכה קצרה וצריכים פשרות כואבות. שמעתי על בג"ץ הנשים, השופטים אמרו את דברם וקבעו שצריך להגדיל את תקציבי התמיכה בספורט הנשים וגם קבעו קריטריונים. נפעל כמובן בהתאם. צריך לזכור שהטוטו פועל על פי הנחיות השרים הקובעים את גודלו של מגרש המשחקים התקציבי".
מה אתה אומר על הגבלת הימורי הסוסים באינטרנט?
"אנחנו באמצע דיון ארוך שמתקיים מול האוצר. בחוק ההסדרים דובר על שינוי המס על ההגרלות, וגם על ביטול מרוצי הסוסים שיפגעו בהכנסות בהיקף 50־60 מיליון שקל לשנה. דובר גם על צמצום הוצאות השיווק והעמלות ועל הרווח מהמחזור שהטוטו זכאי לו. ביטול מרוצי הסוסים עדיין עומד על הפרק, ואני מקווה שזה לא יקרה. הרי הממשלה אישרה בעבר את ההימורים וקבעה את המסגרות והקריטריונים. בין השאר חייבו את הטוטו להתחבר לחברת תפעול מבריטניה. האנגלים ידרשו פיצוי, והדבר הטבעי ביותר הוא לאפשר להסכם הקיים לפקוע לפי לוח הזמנים ב־2018 ואז לא לחדש אותו. זאת גם עמדת השרה. בנושא המס על ההגרלות, הוחלט להעלות את שיעור המס מ־30% ל־35% על זכייה מ־50 אלף שקל ומעלה".
שמעתי שהתחייבתם להעביר לאוצר את כספי הרזרבות שלכם.
"ההון החוזר שלנו עומד על 200־250 מיליון שקל, ואנחנו זקוקים לכסף לפעילויות מימון דחופות בעשרות מתקני ספורט. זה עולה לנו 50 מיליון שקל לחודש. ללא הכסף הזה ייפגעו פעילויות הכדורגל, הכדורסל, השיט, הסיף ועוד. סוכם שעבור 2017 ועבור שנת 2018 נעביר כל שנה 300 מיליון שקל. הכסף יופקד כפיקדון באוצר, ואם נצטרך אותו נוכל למשוך חזרה לפי נוסחאות שנקבעו מראש".
מה לך ולתפקיד יו"ר הטוטו?
"ראשית, בעבר שיחקתי כדורגל. שנית, כששני שרים פונים אליך, אתה צריך סיבה טובה לא להסכים. אנחנו סובלים מנכות קשה מבחינת התקציבים. אנחנו עם מפגר מבחינה זו, וצריך להנגיש את הספורט. אני מקווה שאצליח לשנות את זה. יש פרויקטים מדהימים והעין דומעת מרוב התרגשות. מה שאלונה ברקת עושה בבאר שבע עם הבדואים זה דבר מדהים. מה שמרגש אותי במיוחד הוא האנשים העובדים בהתנדבות למען הציבור".
אתה מקבל תגמול?
"אני עובד בחינם וגם לא מגיש הוצאות. הטוטו הוא מוסד מאוד יעיל. כשמשווים את הטוטו לפיס, אני יכול לומר לך שעם 135 עובדים, בהם מתמטיקאים ואנשי לוגיסטיקה, אני עושה מחזור הכנסות לא רע. כמנהל פירמת ראיית החשבון הגדולה בישראל אני יכול לקבוע שאפשר למנות על אצבעות יד אחת את מספר החברות במשק המתנהלות ביעילות כזאת. אנחנו חוסכים בהוצאות. גודלה של הלשכה שלי ושל איציק לארי המנכ"ל הוא בקושי 40 מ"ר. אין לנו נהגים ויש לנו בקושי שתי מזכירות".
אתה מהמר בטוטו?
"אני לא מהמר בטוטו, לא בקזינו ולא בשום משחק הימורים אחר. אף פעם לא נכנסתי לזה. חשבתי פעם לעשות הימור ניסיוני בטוטו כדי להבין איך השיטה עובדת, אבל אפילו לזה עדיין לא התפניתי".