"כל מי שיש לו הכוח לגרום לך להאמין לאבסורד, יש לו הכוח לגרום לך לבצע עוולות". אמרה זו מיוחסת לפילוסוף הצרפתי של עידן הנאורות וולטר, אי שם במחצית המאה ה־18, אך ראוי לה שתהדהד בעוצמה בפתחה של שנת 2017, המציינת את עידן טראמפ. משמעות השקרים של טראמפ הנה מהותית יותר ממה שנראה כוויכוח סרק על מספר המשתתפים בטקס ההשבעה שלו.
החל מהיום שהכריז על מרוץ לבית הלבן, נתפס טראמפ כמועמד שמסיר את מסכת הפוליטיקלי קורקט שהחלה להימאס על ציבור גדול באמריקה. באמצעות הדיבור הישיר והבוטה הוא הצליח לסחוף המונים. אלא שהדיבור הכן שלו הפך עד מהרה לדיבור שקרי גס. הראיון של מנחה NBC, צ’אק טוד, עם יועצת הנשיא קליאן קונוויי הוא רגע מכונן בהקשר זה. בהגנתה על דובר הבית הלבן, שון ספייסר, טענה קונוויי כי הלה לא שיקר בנוגע לאירוע ההשבעה של טראמפ, אלא פשוט הציג “עובדות אלטרנטיביות”. לזכותו של המנחה המוכשר ייאמר שהוא היה חד וזריז מספיק כדי להבין את האבסורד שבדבריה ולהגחיך אותם מיידית. הריאקציה לא איחרה לבוא.
יום למחרת קפצו היקפי מכירות ספרו הנודע של ג’ורג’ אורוול “1984”; רב מכר שנכתב לפני 68 שנה ומתאר את החיים בשלטון טוטליטרי, שבו נשלטת המחשבה וההתנהגות האנושית בידי האח הגדול הצופה על הכל ובאמצעות שפתו האלטרנטיבית. המונח "עובדות אלטרנטיביות" מקביל למושג "שיחדש" (newspeak) המופיע בספר “1984”. זהו מונח המאפשר תיאור מסולף של המציאות באמצעות מונחים שקריים, וזאת כדי לשמור את תודעת האזרחים בשליטה. שימוש במונחים מעין אלו אינו אלא אסטרטגיה רודנית. השלטון העריץ מעוניין לחלוש באופן מוחלט על המתרחש בחיי האזרחים ועושה זאת באמצעות שימוש מניפולטיבי בשפה. בהמשך הוא מעוניין להפוך בעצמו למקור הבלעדי שממנו שואבים האזרחים את ידיעותיהם על המתרחש בעולם.
שימו לב שטראמפ, בד בבד עם לדברי הסילוף שלו, דואג לעשות דה־לגיטימציה לעיתונות; אותה עיתונות שתפקידה בשלטון דמוקרטי, בין השאר, לתווך את המציאות באופן בלתי תלוי לאזרחים ולספק להם ידיעות שעל בסיסן הם אמורים לקבל את הכרעותיהם.
הבערות היא כוח, וטראמפ מבין זאת היטב. אנשים לא תמיד מוצאים את הזמן והסבלנות לאמת ידיעות שמגיעות אליהם. מול מנהיג כריזמטי וחזק, נוח וקל לאנשים רבים לתת בו את אמונם המלא ולהמשיך לחיות בבועה שהוא יוצר עבורם. בועה שעלולה לייצר רציונליזציה ולגיטימציה למדיניות בלתי הומנית, כגון זו הנגלית לפנינו, ובה נעילת שעריה של ארצות הברית בפני קהילות במצוקה, החרפת תופעת הגזענות והחשש הגובר לפגיעה במיעוטים.
גם בארץ לא חסרים מנהיגים שאינם בוחלים בשימוש בשקרים, לא במהלך קמפיין וגם לא במהלך כהונתם. שלא כמו בספרו של אורוול, בארצות הברית וגם בישראל (למרות המשבר) יש עיתונות שעדיין חיה ובועטת. תפקידה היום יותר מתמיד לחשוף את השקרים, להציף אותם במדיות השונות ולשמש קול שמחורר את מעטה הבועה השקרית שהשלטון מנסה ליצור.