מה היה קורה ליהודי אירופה לאחר השואה אם דונלד טראמפ, ולא הארי טרומן, היה אז נשיא ארצות הברית והיה מורה על מניעת כניסת פליטים ומהגרים? הצו של טראמפ למנוע ממהגרים ופליטים משבע מדינות מוסלמיות להגיע לארצות הברית הוא סוג של גזענות מבית היוצר של ידידי התנועות למען עליונות האדם הלבן, היושבים לידו בבית הלבן. בינתיים, שופט פדרלי אומנם השהה את הצו הנשיאותי, אך הצו הזה הוא כתם שיידרשו לארצות הברית שנים רבות כדי למחוק אותו.
בניגוד לנטען, אין לצו הזה קשר כלשהו לשיקולי ביטחון. כל מי שמבקש ויזה לארצות הברית, גם אם הוא לא מוסלמי, יודע שאין מדינה אחרת המחמירה כל כך בבדיקה הביטחונית לפני הענקת האשרה. המדיניות שנקט טראמפ מאז 20 בינואר מוכיחה שהוא פונה לבסיס הימני האוונגליסטי שלו. הוא פוגע בציבור השחורים בשאיפתו המוצהרת שלכל בוחר בבחירות הבאות תהיה תעודה מזהה עם תמונות (דבר הפוגע באוכלוסיות העניות יותר, שמתקשות לשלם על הנפקת התעודה או להמציא מסמכים שדרושים להנפקתה); הוא פוגע בהיספנים באי־מתן סיוע לערי מקלט עבור מהגרים; הוא פוגע בנשים בכך שהפסיק את הסיוע הממשלתי לארגונים אמריקאיים הפעילים בעולם למען הפלות; והוא פוגע במקסיקנים בהחלטתו לבנות חומה בגבול הדרומי במימון מקסיקו.
מנגינה מוכרת לאוזן הישראלית
בתוך זמן קצר הצליח טראמפ להצעיד את ארצות הברית שנות אור לאחור. נראה שהעולם כולו מזדעזע, מלבד שני מנהיגים: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. את הביקורת החריפה ביותר השמיעה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שרואה במדיניות טראמפ בנושא הפליטים פגע מוסרי. היא עצמה, גם שמרנית בהשקפת עולמה, מוכנה לקלוט עשרות אלפי פליטים למרות המחיר הפוליטי שהיא עלולה לשלם. נראה שהעולם התהפך: בעוד ההנהגה האמריקאית מגרשת פליטים, הנהגת גרמניה קולטת אותם.
לטראמפ קל לרכוב על הגל הגזעני נגד מוסלמים, כי הוא קושר זאת לטרור של דאע”ש ואל־קאעידה. אלא שלאמיתו של דבר, אין לכך כל קשר. על פי העיתונות האמריקאית, תשעה אמריקאים נרצחו בשנה האחרונה מטרור אסלאמיסטי מובהק תוצרת ארצות הברית, ואילו 1,137 נרצחו בידי אמריקאים אחרים. פיגועי 11 בספטמבר 2001 נוצלו בידי הנשיא ג’ורג’ בוש לשתי מלחמות מיותרות באפגניסטן ובעיראק. הטראומה הזאת מנוצלת בידי טראמפ למסע גזעני נגד מוסלמים מטעמי פופולריות בקרב בוחריו הימנים. עיקר המחבלים בפיגועי 11 בספטמבר היו ממוצא סעודי, אך הממלכה הסעודית לא נכללת ברשימת החרם של טראמפ; העובדה שהוא השקיע שם למען רשת בתי המלון שלו עשויה להסביר זאת.
כל זה בוודאי נשמע מוכר לאוזן ישראלית. גם אצלנו מנוצל הטרור למסע גזעני נגד הפלסטינים בשטחים וערביי ישראל. הגזענות הזאת, הן בארצות הברית והן בישראל, לא רק שאינה תורמת לביטחון, אלא פוגעת בו. היא מכשול בפני הסדרים מדיניים, שהם הפתרון היחיד לטווח הרחוק לסוגיית הטרור. מהבחינה הזאת, טראמפ ונתניהו הם אחים לנשק.
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה – מנהיגים צעירים"