קשה להמעיט בחשיבות האולטימטום של כבוד שר הביטחון, שמאיים לסגור את המכינה בעלי אם לא יפוטר אחד מראשיה – הרב לוינשטיין. החשיבות אינה בעצם האיום, שללא ספק יתפוגג בקרוב, אלא משום שהוא בא ללמד עוד פרק בהלכות אביגדור ליברמן. עוד פרק בעלילות הפוליטיקה הכי צינית שקיימת אצלנו, פרק בספר פוליטי שהגיע הזמן לסגור. אותו, ולא - חלילה - את מכינת עלי.



סגנונו של הרב לוינשטיין כבר גונה מכל קצות הקשת, גם של הציונות הדתית. ומעבר לסגנון, השקפותיו עצמן לגיטימיות, למרות שאני אישית חולק על רובן בענייני דת, הומוסקסואלים וגיוס בנות. אלא שקיים מרחק תהומי בין השמעת ביקורת תקיפה מצד שר הביטחון לבין איום בריוני לסגור את אם המכינות - זו שהוציאה מתוכה מפקדים מובילים רבים. שלא לדבר על הנופלים והגיבורים, כמו רועי קליין. רק מניעים זרים ואפלים יכולים לגרום לשר ביטחון לזרוק פצצה שכזו, ובעיקר כשמדובר במי שנמנה עם מובילי המחנה הלאומי.



המניעים והטקטיקה של ליברמן שקופים כל כך, שאם הם לא היו מסוכנים – הם היו פתטיים. הוא פשוט מחפש מצביעים חדשים. כשיצא מהליכוד הוא רכב תחילה על גל העולים מרוסיה, אחר כך מיתג את עצמו כזולל ערבים כוחני, בחוסר אחריות ובהפרזה. בין היתר כשהתפאר: "אם אני שר הביטחון, אני נותן לאדון איסמעיל הניה 48 שעות. או שאתה מחזיר את הגופות והאזרחים או שאתה מת". כך גם כאשר הטיף להעביר את ערביי ישראל לשלטון ערבי וכמובן, כשהתלהם נגד המערכת הצבאית סביב אירועי אלאור אזריה.



אלא שעכשיו הגיע ליברמן למסקנה שהשקתות הישנות נשברו – העולים הפכו לישראלים, ההסתה הגורפת נגד הערבים תתקשה להביא את הסחורה וחייבים אלקטורט חדש. שינוי הניווט הוא לא באמת בעיה עבור אדם נטול אידיאולוגיה וקווים אדומים. הוא כבר תמך במסירת נשק לאבו מאזן והתנגד לה כמעט באותה עת, התנגד למפת הדרכים ושיבח אותה, הסביר למה מדינה פלסטינית היא אסון והפך להיות ממקדמיה. מה שיוצא לו מהפה מתהפך מעת לעת כי הוא תפור רק למטרה האלקטורלית הנוכחית שלו. הבשורה והדרך הן רק להיות בשלטון. ואיפה יכול זגזגן שכזה לנסות לגבב היום עתיד פוליטי, אם לא אצל מצביעי 'יש עתיד' או כחלון?



לרגל התפנית באסטרטגיה מגלם שר הביטחון תפקיד של מנהיג מתון, מבוגר אחראי. האיש שאיים להפציץ את סכר אסואן, הפך את ההסכמות עם האמריקאים לאידיאל עליון. עכשיו הוא נלחם במתנחלים ובדוסים לא פופולריים, מפריח ססמאות כזב על סיפוח ומציב נתונים מופרכים, תוך אימוץ טכניקות הונאה והפחדה נוסח השמאל הקיצוני לדורותיו.



כצפוי, המהלכים החדשים כבר זיכו את ליברמן בציון לשבח באולפן שישי ולווייניו, אבל המצביעים הפוטנציאלים בבחירות הבאות לא מטומטמים. כדאי שייזכרו מאין הוא בא ולאן הוא הולך, כי באמת הגיע הזמן לסגור את הפרויקט הפוליטי המגונה ששמו אביגדור ליברמן.